המשפט אינו שותק

מאת זאב סגל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת זאב סגל

בסיום פסק דינו, שהתיר בשבוע שעבר למפקד הצבאי לתחום את מגוריהם בעזה של שני קרובי משפחה של מחבלים ומנע ממנו להרחיק לשם קרוב נוסף, הראה בג"ץ שהוא קרוב גם לעצמו. נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הקדיש את סיום פסק הדין - שכתב בשם כל ההרכב המיוחד בן תשעת השופטים - להתבוננות עצמית במלאכת השפיטה, שתפקידה "אינו קל" כאשר היא באה לאזן בין זכויות האדם לבין ביטחון המדינה.

ברק ציטט את עצמו בפסק דין שניתן לפני שנים מספר, שבו אמר: "גם כאשר התותחים רועמים והמוזות שותקות, המשפט קיים וקובע מותר ואסור, חוקי ובלתי חוקי. ומשקיים משפט, קיים גם בית משפט הקובע מה מותר ומה אסור, מהו חוקי ומהו בלתי חוקי. חלק מהציבור ישמח בהחלטתנו, חלקו האחר יתנגד לה. ייתכן ולא אלה ולא אלה יעיינו בהנמקותינו. אך אנו את מלאכתנו נעשה".

הדגשת חובת השפיטה במה שמכונה בעולם המשפט "מקרים קשים" שבית המשפט היה מעדיף להתרחק מהם עוברת כחוט השני בפסיקת בג"ץ. היא אוזכרה בדברים שנאמרו לפני יותר מ-20 שנה בפסיקה שהורתה על פינוי ההתנחלות באלון מורה. היא הודגשה בהרחבה בהחלטת בג"ץ בעניין רחוב בר-אילן, כשבית המשפט מסביר את חובתו לפסוק בעניין משפטי כמו מימוש חופש התנועה, כשאין בידו למנוע את מה שייראה בציבור כהתערבות בעניין ערכי שבין דת למדינה.

חובת השפיטה מודגשת עתה בפסק הדין בעניין ההרחקה לעזה. היא באה להדגיש לכל, ובהם אלה הקובלים על מעורבות בג"ץ בעניינים שכאלה, שלא בית המשפט, המצהיר במפורש שאינו רואה תאעצמו מומחה לענייני ביטחון, הוא שמבקש ליטול לעצמו את כוח ההכרעה בנושא הרגיש, המפלג חלקים ניכרים בציבור. החובה להכריע קמה, כדעת השופטים, משמובא עניין כזה לפניהם.

"חובת השפיטה" הזאת אין יסודה בהוראת חוק מפורשת הכופה על בג"ץ את השפיטה. היא פרי שיקול דעת של בית המשפט, הרואה את עצמו חייב להכריע במה שנראה בעיניו עניין שההיבט המשפטי בו הוא דומיננטי. זוהי החובה - שעליה מסכימים תשעה שופטים - להציב גבולות של מותר ואסור גם ברעום התותחים וגם בשעה שהמוזות שותקות. החובה הזאת אינה מוחלטת. אין היא משתרעת על אופן ניהול המלחמה, שביחס אליה נאמר בפסיקה אחרת מהזמן האחרון, כי בג"ץ "לא ינקוט כל עמדה". אין היא משתרעת גם על מידת היעילות של האמצעים הננקטים, שביחס אליה מקבל בג"ץ את עמדת שלטונות הביטחון בעניין ההרחקה לעזה בלא כל הרהור וערעור. הגישה הזאת מצמצמת את עצמה לשמירת איזון "עדין ורגיש" בין ביטחון לזכויות אדם, כך שגם לזכויות אלה יישאר "מרחב נשימה" כלשהו.

ההכרה בכך, שעצם קיומה של ביקורת שיפוטית עצמאית של ערכאה גבוהה היא אינטרס ישראלי מובהק מול פני העולם כולו - אינטרס, שאולי מתחדד עתה לנוכח הקמת בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג - הכרה זו היא העומדת בבסיס גישת השופטים שהנמיכו את גובה חומת "האי שפיטות". ביקורת שיפוטית, אפילו מצומצמת, היא הערובה הטובה ביותר כנגד שרירות וכוח בלתי מוגבל, שהוא מצדו "הבטחה" להגבלת כל החירויות כולן.

אם מהרשות הפלשתינית לא היה אפשר לצפות אלא לתגובה הרואה בפסק הדין את מה שאין בו ("הקדמה לטרנספר המוני"), מפתיעה גישת מחלקת המדינה האמריקאית שפורסמה לאחר פסק הדין, ולפיה "ענישת חפים מפשע לא תסייע לביטחון המדינה". יסודה של פסיקת בג"ץ הוא בקביעה, שבאין מרכיב של מסוכנות אישית - אי אפשר להגביל את חירותו של אדם, או לצמצמה במטרה להרתיע אחרים.

היה זה יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב בוים (ליכוד), שהעריך נכונה את פסיקת בג"ץ, שבה ראה "החלטה תקדימית אמיצה וחשובה, המגבה את מדיניות עקירת הטרור משורשיו תוך ענישה מהותית של כל גורם השותף למעשה חבלה". אכן, קביעת פסק הדין, שלפיה "איש בעוונו יישא", שכתוצאה ממנה אין הענשה בלא אשמה, היא המסר העיקרי שההסברה הישראלית חייבת לשננו. זהו, כהגדרת שופטי בג"ץ, "מחיר הדמוקרטיה אשר כדאי לשלמו". זהו ה"מחיר" ששלטונות הביטחון ייאלצו לשלמו, בהיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית.

כתבות מומלצות

נעל שנמצאה בחפירות. החוקרים משתמשים בשיטות ובכלי עבודה מעולם הארכיאולוגיה

נעלי ילדים וכלי אוכל נמצאו בבונקר של מפקד מרד גטו ורשה אנילביץ'

שר הביטחון בני גנץ וסגן הרמטכ"ל הרצי הלוי (במרכז), בסיור במרחב התפר בשומרון, באפריל. הכרחי כי מינוי הרמטכ"ל ישקף התאמה מרבית בין הדרך שיתווה לצבא ובין השקפת העולם של הדרג הפוליטי

אין סיבה להצטדק. מינוי הרמטכ"ל הוא הליך פוליטי מובהק, וזה הכרחי

בן עמי ומנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק. באופן אבסורדי, ככל שחדר המזוודות האבודות יהיה עמוס יותר כך ייטב עם פרנק

לישראל אין פתרון. עכשיו זה בטיסות, מחר - חכו ותראו

חבר הכנסת איתמר בן גביר
מליאת הכנסת 20.06.2022
הכנסת ה-24
העשרים וארבע
הממשלה השלושים ושש
ה-36
כנסת ישראל
ירושלים
י-ם
מליאה
דיוני המליאה

התקשורת מכורה, וככה דמות קיצונית ומקטבת צוברת כוח

"דבר עם הסוכן שלי". מי בכלל צריך את העיבוד?

המקור הצרפתי מביס את הגרסה הבריטית בנוקאאוט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ