עיוורון ורשע

מכל התופעות הקשות והמגונות המשגשגות בשולי מחנה המתנחלים מחרידה פעולת הטרור היהודי, שמבצעיו מפגעים באין מפריע ביעדים פלשתיניים ובעיקר בבתי ספר במזרח ירושלים ובגדה. חוליה אחת או יותר של ישראלים, המתגוררים בשטחים או ממערב לקו הירוק, מצליחה זה שנתיים לשטות בשב"כ ובמשטרת ישראל ולהתנכל לערבים. בפיגועים אלה היה כדי להדאיג גם אילו היו יעדיהם אקראיים, אבל היעדים נבחרים בקפידה, והם - למרבה הזוועה - ילדים. וגרוע מזה: ילדים בבית ספרם. כה עיוורת ומרושעת אש נקמתם של יהודים אלה, עד שהם מבקשים את נפשם של הילדים במקום ריכוזם ובשעת לימודיהם.

לרוב אמנם נכשלים הפיגועים, אך ראוי להתייחס אליהם כאילו הצליחו והפילו הרוגים בקרב הילדים הפלשתינאים. על רקע הישגיהם המרשימים של שירותי הביטחון בסיכול פיגועים בשנתיים האחרונות, כישלון החטיבה לענייני יהודים בשב"כ מחייב הסבר משכנע יותר מאלה שהושמעו בימים האחרונים. קשה אמנם לחדור להתארגנות קטנה וממודרת של קנאים יהודים, אך משימה זו אינה צריכה להיות מעל לכוחותיו של מי שהיטיב כל כך לחדור לחמאס, לג'יהאד האיסלאמי ולתנזים; ומה שלא עושים הסוכנים האנושיים אמורה לעשות האלקטרוניקה.

המשאבים מוגבלים, אך חלוקתם נעשית לפי מה שקהילת המודיעין מכנה צי"ח - ציון ידיעות חיוניות. הצי"ח הלאומי כולל בשנים האחרונות נושאים חדשים למדי, כגון הפשיעה המאורגנת והבינלאומית המבקשת לפרוש שלוחות בישראל. בדומה יש להעלות לראש רשימת הצי"ח את הטרור היהודי, ולהציב מולו את מיטב המוחות ומרב התקציבים.

אם דרושים לשב"כ אמצעים מינהליים לסיכול טרור יהודי ולמעצר של חשודים בו, חובה על ראש הממשלה ועל היועץ המשפטי לממשלה לספק אמצעים כאלה. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה אזלת יד שלטונית לנוכח הרג חפים, קטינים כבגירים, וחובתה למנוע מפושעים מופקרים בקרב אזרחיה מלבצע את זממם. רצח נבזי של ילדים ישראלים אינו מצדיק את ההפקרות המתקראת, בין יתר שמותיה, "נקמת העוללים".

במערכת הביטחון נוהגים לומר, כי ציבור המתנחלים נוהג בכללו באיפוק, בהתחשב במצוקה הביטחונית בשטחים. אחרי פיגועי התאבדות תכופים כל כך בתחומי ישראל אפשר לחדול מהשתבחות זו: תושבי ישראל הגיבו בריסון ולא יצאו למסעי נקם. אין די בכך שכמעט כל המתנחלים מרוסנים; עליהם לגנות בחריפות את המעטים בתוכם המפגעים בפלשתינאים. גינוי כזה חייב לעמוד במרכז השיח הציבורי, מבית הנשיא ועד לבית הכנסת. שתיקת מנהיגים עלולה לעודד את שובן של תופעות נפסדות משנות ה-80 (המחתרת היהודית) וה-90 (טבח ברוך גולדשטיין במערת המכפלה). כיתור הטרור היהודי מחייב תנועת מלקחיים, השב"כ מכאן והמנהיגות הממלכתית והדתית מכאן.