מאת שרון שדה

לונדון

לא בכל יום מוצאים עצמם מנהיג זרם דתי ויורשו המיועד על נתיב התנגשות באחד הנושאים הטעונים והשנויים ביותר במחלוקת בפוליטיקה של מדינתם - אבל זה בדיוק מה שקורה בימים האלה בכנסייה האנגליקנית בבריטניה. סוגיית היחס להומוסקסואלים עלולה להוביל את הכנסייה אל פי התהום, הזהיר המנהיג הרוחני שלה, הארכיבישוף של קנטרברי ד"ר ג'ורג' קרי. לטענתו, כבר עתה ניבעים סדקים מסוכנים באחדות הכנסייה.

קרי, שיפנה את מקומו ב-27 בפברואר 2003 לארכיבישוף של ויילס, ד"ר רוואן ויליאמס, נשא בשבוע שעבר נאום פרידה כנשיא "המועצה האנגליקנית המייעצת" - גוף בעל השפעה הנחשב למתווה המדיניות בכנסייה האנגליקנית - שבמהלכו הזהיר מפני שבירת הקונסנסוס ביחס להומוסקסואליות, הנתפשת בקרב חוגים נרחבים בכנסייה כתופעה בלתי לגיטימית, האסורה במפורש בתנ"ך.

הנושא עלה בעקבות דיווחים מארה"ב ומקנדה, שלפיהם מספר בישופים מתכוונים להעניק את ברכתם לנישואים של הומוסקסואלים ולסביות. קרי קרא לפעול לבלימת מגמה זו, או לפחות לבחון ביסודיות את השלכותיה לפני שנותנים לה גושפנקה. "אני מודאג מכך שאחדות הקהילה שלנו נתונה תחת האיום של המחוזות, ושל כמה בישופים עצמאיים שנוקטים על דעת עצמם פעולות, שלרוב נוגעות למיניות", הוא אמר בנאום הפרידה. "השחיקה ההולכת ונמשכת בקהילה שלנו בשל אימוץ יוזמות מקומיות נמשכת זה שלושים שנה, אבל היא הגיעה היום לממדי משבר".

קרי היה ביקורתי במיוחד כלפי הבישוף של ניו-וסטמינסטר, קנדה, שאישר את קיומו של טקס דתי שבו ניתנה הכרה לברית נישואים בין בני אותו מין, זאת על אף שבוועידת הבישופים האנגליקנים ב-1998 הוחלט לאסור על קיומו של נוהג זה. לדבריו, "הדאגה העמוקה ביותר" שלו היא מפני התהום ההולכת ונפערת בין מצדדי הקו השמרני לבין האוחזים בעמדות ליברליות, וכדוגמה הוא הדגיש מקרה שבו בישוף ליברלי בפנסילבניה הדיח כומר שמרני בשל דעותיו.

"נישואים הם בין גבר לאשה"

המחלוקת משקפת לא רק דילמה אתית אלא גם מאבק של ממש על צביונה של הכנסייה והזרמים המשפיעים בתוכה, אומר ל"הארץ" איש דת בכיר, עוזר קרוב של קרי. קרי הזהיר למעשה מפני אימוץ המדיניות הליברלית של ויליאמס בן ה-52, שעלולה לדבריו לגרום לפילוג בכנסייה אם יורשו ימשיך לדבוק ברפורמות העשויות להוביל, בין השאר, להסמכה לכמורה של הומוסקסואלים מוצהרים, או למתן ברכת הכנסייה לנישואים חד-מיניים. קרי עצמו הצהיר לפני שנה בראיון בטלוויזיה כי "נישואים הם מערכת יחסים בין גבר לאשה. איני חושב שרצוי לבלבל בין המושגים".

בפועל, כבר עתה ישנם עשרות כמרים הומוסקסואלים הפועלים ללא דופי בכנסיות אנגליקניות, ואשר חלקם אינו מצניע את נטיותיו. הקושי האמיתי של הכנסייה נעוץ בכך שיחסים הומוסקסואליים, כמו יחסי מין מחוץ לנישואים, אסורים במפורש בתנ"ך. הכנסייה לא מצליחה לאמץ גישה פרגמטית יותר לנושאים הללו, בלי להסתכן בהאשמות של חילון ונטישת עקרונות מוסריים.

גורמים בממשלת בריטניה סבורים שקרי מבטא עמדה אנכרוניסטית, שמסבירה מדוע הכנסייה האנגליקנית חווה דעיכה בשנים האחרונות, הן מבחינת חשיפה תקשורתית והן מבחינת מידת הרלוונטיות שלה בעיני הציבור הבריטי. על רקע זה מובנת בחירתו של ראש הממשלה טוני בלייר בוויליאמס (המלכה אישררה את המינוי באופן פורמלי, מתוקף תפקידה כראש הכנסייה האנגליקנית), שהצטייר כבישוף נמרץ ופתוח.

רוואן ויליאמס, מומחה לחקר דתות שבגיל 36 היה לפרופסור הצעיר ביותר בתולדות אוניברסיטת אוקספורד, נראה האדם הנכון לחדש את מוסד הכנסייה הארכאי, להצעיר את שורותיו ולהתאימו לעידן הפוסט-מודרניסטי. כדי להפיג את חששותיהם של מצדדי הקו השמרני, הוא הצהיר כי יפעל לליכוד השורות וכי דעותיו האישיות לא יובילו לשינוי מהותי במדיניות של הכנסייה. "אני אורתודוקסי בהשקפתי התיאולוגית, וליברלי בעמדותי האתיות", הצהיר בפני בכירי הכנסייה.

עם היוודע דבר זכייתו בתפקיד הוא אף הבטיח: "אעשה הכל כדי לשמור את הכנסייה מאוחדת". אולם לדברי איש הדת הבכיר, לא היה בכך כדי להרגיע. "ויליאמס ידוע כמי שמצדד בפתיחות מרבית כלפי הומוסקסואלים ולסביות ובהסמכת נשים לתפקידי כמורה", הוא אמר והוסיף: "ויליאמס עצמו הסמיך אדם לכמורה, בידיעה מלאה שהוא הומוסקסואל מוצהר. הוא יכול היה לעשות את זה, משום שכל בישוף רשאי לנהוג בתחומי מחוז הסמכות שלו כפי שהוא מוצא לנכון".

העובדה שוויליאמס הוא ולשי שנבחר לתפקיד הבכיר ביותר בעולם האנגליקני מסבכת את המצב עוד יותר. הוא מגיע מזרם נוצרי שפרש מחסות הכנסייה האנגליקנית ב-1920, ייסד כנסייה נפרדת, הפועלת בשפה הוולשית בשישה מחוזות, ובראשה ארכיבישוף ולשי.

למעשה, ויליאמס הוא הוולשי הראשון שמונה למנהיגה הרוחני של הכנסייה האנגליקנית בכל שנות קיומה, ועובדה זו היתה לצנינים בעיני לא מעט מהאנגלים, חברי הגוש השמרני המסורתי בכנסייה האנגליקנית. "ויליאמס הוא ראש כנסיית ויילס, שהינה כנסייה נפרדת, בעלת פרשנות והשקפת עולם נבדלת, ואשר בה מותר להסמיך אנשי דת הומוסקסואלים, בניגוד לנהוג בכנסייה האנגליקנית", אומר איש הדת הבכיר. ומכאן, הוא מזהיר, עלול לנבוע השבר הפנימי שעליו דיבר קרי.

שומרי החומות במפלגה מודאגים

בניגוד למצדדי הקו השמרני בכנסייה האנגליקנית, ויליאמס תומך לא רק בהפרדה מלאה בין דת למדינה אלא גם בהשוואת מעמדה של הכנסייה האנגליקנית לזה של שאר הזרמים הנוצריים בבריטניה, מהלך שיגרום, בין השאר, לירידה במעמדה ויהיה כרוך, בין השאר, בוויתור מכאיב על הנוכחות הסמלית של נציג הכנסייה האנגליקנית בבית הלורדים (לכנסייה הוולשית אין נציג בבית הלורדים).

סוגיית היחס הראוי כלפי ההומוסקסואלים מפלגת עתה גם את המפלגה השמרנית, שמנסה נואשות להיפטר מתדמית מאובנת המקשה עליה להתאושש מטראומת התבוסות האחרונות בבחירות הכלליות. שאלת היסוד שמפלגת את השמרנים נוגעת לסעיף 28 בחוק השלטון המקומי, שהתקבל ב-1988 על ידי ממשלה שמרנית, ועל פיו אסור למורים לדון בכיתה בהומוסקסואליות. לטענת המורים החוק מקשה עליהם להעביר שיעורי חינוך מיני, שכן נאסר עליהם להשיב לשאלות של תלמידים בנושאים של הומוסקסואליות ויחסים חד-מיניים.

ממשלת הלייבור נכשלה בקיץ שעבר בניסיון לבטל את הסעיף לאחר שבית הלורדים, הנשלט על ידי רוב שמרני, בלם זאת. ניסיון נוסף צפוי בחודשים הקרובים והפעם המפלגה השמרנית, תחת שרביטו של המנהיג נטול הכריזמה איאן דנקן-סמית, מאוד מעוניינת לתמוך בו. הדבר יעלה בקנה אחד עם תוכניתו של דנקן-סמית להפגין תדמית סובלנית יותר, שבמסגרתה תוסט התמיכה האוטומטית בערכי המשפחה לטובת הושטת יד לאוכלוסיות שעד כה נרתעו מזיהוי עם השמרנים, וזאת אפילו במחיר של פגיעה מסוימת בגושי התמיכה המקובלים.

במסגרת זו נקט דנקן-סמית - איש המשפחה שנבחר בזכות היותו מזוהה עם חוג תומכיה של מרגרט תאצ'ר - שורה של צעדים סמליים. כאשר חבר הפרלמנט השמרני אלן דנקן הכריז בגלוי שהוא הומוסקסואל בסוף יולי השנה, ולמעשה היה איש המפלגה הראשון שיצא מהארון, דנקן-סמית הביע תמיכה מלאה: "אני מבין עד כמה קשה היה בעבורך לצאת בהכרזה שכזו על חייך הפרטיים; המעשה שלך הוגן וכן והוא לא ישפיע על הקריירה הפוליטית שלך כהוא זה", הוא אמר והוסיף: "הרשה נא לי בהזדמנות זו להביע את תמיכתי האישית בך".

בינואר הכריז דנקן-סמית כי מפלגתו תתמוך בהשוואת זכויותיהם המשפטיות של בני זוג חד-מיניים לאלה של זוגות נשואים, למורת רוחם של פעילים רבים. השינוי המסתמן אינו מתקבל בברכה בעיני שומרי החומות במפלגה, וחילוקי הדעות מלמדים שתהליך ההתחדשות ומתיחת הפנים של המפלגה רחוק מאוד מסיומו.

דייוויד דייוויס למשל, חבר פרלמנט בכיר שסולק בקיץ שעבר מקבינט הצללים בהוראת דנקן-סמית, תובע ממפלגתו להמשיך ולדבוק בסעיף 28. הד לקריאה הזאת אפשר היה למצוא בתמיכה הגורפת שהעניקה חברת בית הלורדים מטעם המפלגה, הברונית קרוליין קוקס, לספר חדש, "בריטניה הגדולה נפלה", על דעיכת ערכי המוסר במדינה.

מחבר הספר, וייל בבטונדה, איש כמורה ניגרי העובד במרכז נוצרי בלונדון, טוען שהרב-תרבותיות החברתית הורסת את בריטניה משום שהדבר גורם ליבוא של "מנהגים זרים", שההומוסקסואליות היא "הרסנית", ושאפשר להשוות הפלת תינוקות לשואה. קוקס כתבה לספר הקדמה נלהבת, שבה הביעה צער על המחויבות הדלה ל"מורשת התרבותית והרוחנית העשירה של בריטניה, המבוססת על המסורת היהודית-הנוצרית", ואף סייעה במפגן קידום מכירות בעבורו בבית הלורדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ