מאיר חן: "שלמה נס פעל בחוסר תום לב תוך הסתרת עובדות"

חן הגיש אתמול את תגובתו לבקשת נאמן פויכטונגר להשבת 29 מיליון שקל שקיבל. הוא הוסיף כי בנק לאומי נתן גיבוי למצגי השווא של קבוצת פלד-גבעוני

מאת רותם שטרקמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאת רותם שטרקמן

מאיר חן, שנכסיו עוקלו בצו בית המשפט לפני שבוע בעקבות בקשתו של נאמן חברת פויכטונגר השקעות שלמה נס, הגיש אתמול את תגובתו לבית המשפט. חן טוען כי העסקה שחתמה עמו פויכטונגר השקעות לרכישת מניות יסקל הושלמה במלואה על ידי תשלום התמורה בהיקף של 29 מיליון שקל, ולכן אין לחברה ולנאמן שלה כל סיבה אמיתית לתבוע את הכספים בחזרה.

מדובר בהסכם שנחתם בין חן לפויכטונגר השקעות, שלפיו הוא ירכוש מגופים ואנשים שונים מניות יסקל וימכור לפויכטונגר השקעות 440 אלף מניות יסקל במחיר של 65.6 שקל למניה. בכוונתה של פויכטונגר השקעות היה להגיע לאחזקה של יותר מ-50% ממניות יסקל, כלומר לשליטה מוחלטת. ואולם בעקבות הצורך בפרסום הצעות רכש למניות יסקל כשחוצים אחזקה של 25%, ובעקבות ייעוץ משפטי שקיבלה ולפיו יש להביא את ההסכם לאישור ועדת הביקורת והאסיפה הכללית - נחתם הסכם ולפיו המניות שועבדו לבנק, והבנק העביר את הכסף לחן. לחן הוענקה אופציית מכר על המניות. פויכטונגר השקעות התחייבה להביא את העסקה לאישור ועדת הביקורת והאסיפה, אך לא עשתה זאת, ולכן האריכה בכל כמה שבועות את האופציה שניתנה לחן, עד שהנאמן ביטל אותה.

נס דרש מחן שישיב את הכספים לחברה, ולכן ביקש לעקל נכסיו. נס גם הוסיף כי אחת הסיבות לדרישה להשבת הכספים היא ההפסד הגדול שנגרם לפויכטונגר השקעות בעקבות צניחת מניות יסקל בכ-90% מאז ההסכם. חן טוען למעשה כי אין דרך חזרה מההסכם לרכישת מניות יסקל, מכיוון שמהותו היא איסוף מניות ומכירתן לחברה. לדבריו, הוא עמד בכל תנאי ההסכם, ודווקא פויכטונגר השקעות היא שהפרה את ההסכם עמו בכך שלא הביאה אותו לאישור המוסדות כפי שהתחייבה. הוא מוסיף כי בכל שלבי המו"מ עד חתימת ההסכם כלל לא דובר על אישורים כלשהם, וברור היה כי עם כריתת ההסכם יועברו המניות לחברה, והיא תשלם את תמורתם.

בתגובתו מציין חן כי נזקיו בעקבות הגשת הבקשה של נס הם בלתי הפיכים ומוערכים ב-50 מיליון שקל, ולכן תוגש בימים הקרובים תביעה נגד נס בסכום זה.

חן מוסיף כי היה על נס להיזהר בדרך הצגת הדברים, לבדוק את העובדות, ובוודאי לפנות אליו לפני הגשת הבקשה. חן מציין כי עורכי הדין של נס (משרד זהר לאופר זליגמן) ליוו גם את פרטי המו"מ וביצועו של ההסכם, וכי הם, בנק לאומי ואנשי פויכטונגר השקעות היו בסוד הליכי המו"מ. לדבריו, נס פעל שלא בתום לב, בעזות מצח, בשרתו אינטרסים לא הוגנים.

בתגובתו של חן חוזרת ועולה כמה פעמים אותה תמונה שלפיה אנשי פלד-גבעוני ואנשי בנק לאומי היו מעורבים בכל פרט בעסקות, וכי ההסכם עם פויכטונגר השקעות נחתם במשרדי ההנהלה של בנק לאומי בירושלים.

לדבריו, החברה, מנהליה ומנהלי בנק לאומי הציגו בפניו מצג כאילו מדובר באחד הגופים הפיננסיים החזקים במשק. הוא מציין כי הולך שולל אחר מצגים אלה. "המעורבים בעסקה סיבכו בתרמית ובמצגי שווא את המשיב (חן - ר.ש), שמכר את מניותיו כדי לספק את יצר ההשתלטות של החברה ואת רעבונו של בנק לאומי לעסקות ולמימון". מגמת ההשתלטות היתה בידיעת, גיבוי ומימון של בנק לאומי, שהיה בסוד כל התהליכים ופרטי העסקות.

חן מציין כי נציגי ההנהלה המרכזית של בנק לאומי נכחו בעת חתימת ההסכם והיו חלק פעיל במו"מ לחתימתו. הוא מוסיף כי בכל שלב חזרו ואמרו לו המעורבים במו"מ שעניין האופציה הוא טכני, שנעשה למען הזהירות בלבד, ואין לו תוכן משמעותי.

לדבריו, ההסכם מיצה את רצון ההשתלטות של פויכטונגר השקעות, מנהליה ובעלי השליטה בה, וכן את רצון הבנק המממן (בנק לאומי), הנהנה מפירות המימון וההשקעה.

חן מוסיף ואומר כי ככל שמתבררים הדברים, המצג שהציגו בפניו היה שקרי. "כבר לאחר חתימת ההסכם, לצדדים כנראה היה ידוע היטב מצב החברה, אך הוא הוצנע היטב על ידה, וכן על ידי בנק לאומי ונציגיהם".

לטענת חן, החברה הסתירה ממנו עובדות בסיסיות שהיה עליה לגלות לו, בתוך מרמה וכוונות זדון. כדי להסוות את העובדה שהיא על סף קריסה כלכלית תירצה פויכטונגר השקעות את השלמת השגת האישורים בעניינים טכניים בלבד, כמו מחסור בדירקטור מטעם הציבור. כיום ברור כי זה היה תירוץ השהיה, שכן ימים לאחר מכן פנתה לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ