הם היו משלנו

האם פילים כואבים את מות בני מינם? מה שבטוח הוא שהם מגלים יותר עניין בעצמות שלהם מאשר בעצמות של בעלי חיים אחרים

נדב לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
נדב לוי

שלא כמו בני האדם, רוב היונקים אינם מגלים יחס מיוחד כלפי בני מינם שמתו. הפילים האפריקאים נחשבים יוצאי דופן מהבחינה הזאת. על פי דיווחים, הם נעשים עצבניים כשהם נתקלים בגופת פיל שמת זה לא כבר ונוגעים בה באריכות בעזרת החדק והרגליים. את אותה פעולה הם עושים גם כשהם נתקלים בעצמות וגולגולות של פילים. יש אפילו חוקרים שהעלו את ההשערה שפילים מבחינים בין עצמות של קרובי משפחה שלהם לבין עצמות של פילים שאינם בני משפחה.

החוקר הראשון שהתחקה אחרי ההתנהגות החברתית המורכבת של הפילים האפריקאים היה ד"ר איאן דגלאס-המילטון, שספרו "בין הפילים" הופיע בתרגום עברי. מחקרו חשף את קיומה של עזרה הדדית מרשימה בין הפילים (דגלאס-המילטון תיאר, למשל, כיצד בעת חציית נהר פילות מבוגרות מסייעות לפילונים צעירים להחזיק את החדק מעל המים, פעולה שהם לא מסוגלים לעשות ללא עזרה). המילטון גם היה הראשון שהראה שפילים (בעיקר הצעירים) מרבים להשתעשע ולשחק זה עם זה.

יחסם של הפילים האפריקאים למתים לא נחקר עד עתה בשיטתיות, אבל נאספו לא מעט עדויות שהצביעו כי הוא יוצא דופן בעולם החי. כך למשל, צלמי הטבע דרק ובוורלי ג'וברט, שחקרו את חברת הפילים בפארק הלאומי צ'ובה בבוצואנה, תיארו במאמר שפירסמו בכתב העת "נשיונל ג'יאוגרפיק" את מותו של פיל כבן חמישים, שהיה חרוש "קמטים", שאוזניו כבר היו מחוררות מפגעי הזמן ושלא נותר בו כוח להרים את חדקו. בימיו האחרונים נתמך הפיל הזקן על ידי פילים אחרים, וכשמת נצפתה אצל הפילים "התנהגות רגשית עמוקה" לדברי בני הזוג ג'וברט. הפילים שתמכו בו עד אז נעו בבת אחת לאחור ופינו את מקומם לפרטים אחרים, שהתקרבו אליו בזוגות או בשלישיות וחלקם הניחו את חדקם על עורו. "הטקס היה מרהיב, בין השאר בגלל השקט שבו התנהל", כתבו בני הזוג.

שתי השערות הועלו כדי להסביר את התנהגותם הטקסית של הפילים. האחת, שהפילים אכן הביעו צער על קרוב משפחתם שמת. השנייה, שההתנהגות היתה ניסיון מצד פילים מסוימים להפגין דומיננטיות ואולי אף לרכוש את מעמדו של הפיל המת.

בחודש שעבר פורסם בכתב העת "Biology Letters" המחקר הראשון שבדק בצורה שיטתית את יחסם של פילים לגולגולות, חטים ועצמות של בני מינם. המחקר נעשה בין 1998 ל-2000 בפארק הלאומי אמבוסלי בקניה, שבו נצפו וזוהו במחקרים קודמים כ-1,300 פילים, המשתייכים ליותר מחמישים משפחות או יחידות קשר (חברת הפילים היא מטריארכלית: כל יחידת קשר מונהגת על ידי הנקבה המבוגרת ביותר, וכוללת יותר מעשרה פרטים - נקבות נוספות, שרק חלקן קרובות משפחה, ופילים ופילות צעירים; הזכרים הצעירים מסולקים בדרך כלל מהקבוצה בהגיעם לגיל 10-12).

בסדרת ניסויים הניחו החוקרים, בראשות ד"ר קארן מק'קומב מאוניברסיטת סאסקס באנגליה, עצמים שונים ובהם שרידי פילים במרחק של כשלושים מטרים ממקום הימצאן של יחידות פילים ובדקו את תגובת הפילים אליהם.

בניסוי אחד הוצגו ל-17 משפחות פילים שלושה סוגי גולגולות - של פיל, של תאו אפריקאי ושל קרנף. העניין שגילו הפילים בגולגולות של בני מינם היה גדול יותר מהעניין שלהם בגולגולות של שני המינים האחרים. הדבר בא לביטוי בכך שהם הריחו אותן זמן רב יותר ונגעו בהן עם החדק ולעתים גם עם רגליהם.

בניסוי שני הוצגו ל-19 משפחות פילים שלושה עצמים - גולגולת של פיל, חתיכת שנהב הלקוחה מחט, ופיסת עץ. הפילים העדיפו במובהק את השנהב על הגולגולת וחתיכת העץ (ואת הגולגולת על חתיכת העץ). החוקרים משערים שהסיבה להעדפת השנהב על פני הגולגולת עשויה להיות שפילים נוגעים מדי פעם בחטים של פילים אחרים כחלק מההתנהגות החברתית שלהם.

בניסוי שלישי נבחנו שלוש משפחות פילים שאיבדו את מנהיגת המשפחה שנה עד חמש שנים לפני המחקר. לכל אחת מהמשפחות הוצגו שלוש גולגולות של נקבות מנהיגות, בהן הגולגולת של מנהיגת הקבוצה. באמצעות תצלומי וידיאו חישבו החוקרים את הזמן המצטבר שבילו חברי המשפחה ב"חקר" הגולגולות. הם מצאו כי הפילים לא העדיפו את הגולגולת של מנהיגת הקבוצה שלהם על פני הגולגולות של שתי המנהיגות האחרות. לדבריהם, ייתכן שהסיבה לכך שהיה מי שסבר כי פילים מגלים עניין בעיקר בגופות קרוביהם היא בסך הכל שבשטח המחיה שלהם יש מטבע הדברים יותר שרידים של בני משפחה מאשר שרידים של פילים אחרים.

יש לציין שלקיומם של בתי קברות לפילים - אתרים שאליהם פילים זקנים צועדים כביכול לקראת מותם - אין ביסוס עובדתי. זאת ככל הנראה אגדה, שנולדה לנוכח קיומם של ריכוזי עצמות גדולים של פילים, שניתן לתת להם הסבר פחות מלהיב: ציד נרחב, עונות יובש שגורמות למוות של פילים רבים, או הצטברות חלקי שלד לאחר שיטפונות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ