סוף סוף הסוכנות היהודית דואגת גם לערבים

שלום (שולי) דיכטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שלום (שולי) דיכטר

איך בונים מדינה מן היסוד? מזמינים משקיעים מן החוץ. אם המשקיעים אומרים לך שההשקעה שלהם היא בעצם תרומה? אדרבא. ואם המשקיעים אומרים שזו תרומה, והם רוצים לנהל את הנכס בארץ ולבנות בה נכסים נוספים? אדרבא ואדרבא. זהו היבט מרכזי של היחסים בין המדינה לבין הסוכנות היהודית, שקיימה בשבוע שעבר את ישיבת חבר הנאמנים שלה בישראל.

עם הקמת המדינה קיבלה בה הסוכנות מעמד סטטוטורי כמתכננת ובונה - אך מעצם טבעה היא עשתה זאת ליהודים בלבד. ממשלות ישראל מצידן, אם מתוך רשעות או מתוך עיוורון היסטורי, "נגררו" ברצון אחר דפוסי ההשקעה של הסוכנות היהודית ולא השקיעו את הנחוץ בתשתיות של היישובים הערביים. כך נוצר מבנה יציב של אפליה מוסדית בתשתיות היישובים, המצטרפת לאפליה גורפת בכל תחומי החיים.

אך ראו זה פלא, באחרונה התקומם הגרעין של מנגנון האפליה הזה נגד יוצריו. הרוח הרעננה באה דווקא מהכיוון של הקונגרס הציוני. קואליציה בין הרפורמים לבין האורתודוקסים העבירה בקונגרס החלטה שהיא אולי אחת ההחלטות הציוניות ביותר בתולדותיו - לחייב את הסוכנות היהודית לכלול את היישובים הערביים בתוכניות הפיתוח שלה בישראל.

במקביל, אך ללא קשר, ביקרה בישראל בשבוע שעבר משלחת של נציגים מכ-40 ארגונים שונים ולמדה מקרוב על אפליית האזרחים הערבים. משלחת זו ייצגה קואליציה שקמה בשנתיים האחרונות בארה"ב לעיסוק בנושא האזרחים הערבים בישראל, וכוללת את מיטב הארגונים מהזרם המרכזי כגון הג'וינט, הפדרציה היהודית של ניו יורק, הליגה נגד השמצה, הוועד היהודי-אמריקאי וקרנות יהודיות מובילות כגון CRB, מאיירהוף וכהנוף. מנהיגים אלה הבינו כי יש כאן בעיה חמורה והחליטו לבחון את הנושא מקרוב. בסיורים "בחצר האחורית של האזרחות הישראלית" שעורכת עמותת סיכוי בשנים האחרונות בוואדי ערה ובגליל, נחשפים לעיני המבקרים מקרב יהודי אמריקה פערי התשתיות שנוצרו בשנים של אפליה.

האזרחים הערבים פיתחו, בצדק רב, התנגדות רבה לסוכנות היהודית, המייצגת יותר מכל את האפליה נגדם; כמה מהם אף יתנגדו להשקעות של הסוכנות ביישוביהם. התביעה לשוויון אכן צריכה להיות מופנית אל הממשלה ולא אל הסוכנות.

כיום מרבית הפוליטיקאים והפקידים הבכירים מבינים כי אפליית הערבים בישראל לא יכולה להימשך עוד. בעשור האחרון ננקטו מהלכים אקראיים לתיקון העוול, אך הערבים עדיין מופלים לרעה בכל תחומי החיים, ואינם תופסים את מקומם הראוי כחלק מהמשק הצומח של ישראל. כך, למשל, נמסר בשבוע שעבר בכנס של המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי בנושא עבודת ערבים בהיי-טק, כי חלקם של הערבים בקרב עובדי ההיי-טק בישראל הוא רק 2.8%. העשור הנחוץ לסגירת הפערים ממש, כאסטרטגיה של המדינה, עדיין לפנינו.

ייתכן שהקונגרס הציוני והסוכנות היהודית הם דינוזאורים אשר קרבים אל קיצם, אך אין זמן וצורך להמתין לקץ זה. היתה להם תרומה ליצירת הפערים בין יהודים לערבים, וביכולתם לסייע בתיקון. יש להגדיר את סגירת הפערים והשוואת התשתיות בין יהודים לערבים כיעד לאומי של המדינה, ולהפנות את המיליארדים הנחוצים לכך מתקציב המדינה וגם מתקציבי הסוכנות. מבחן השוויון בנגב ובגליל יכול לשמש התחלה ראויה, וגם על פי החלטת הקונגרס - אין כיום יעד ציוני מזה.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת סיכוי לקידום השוויון בין יהודים לערבים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ