ארגזי הפגזים הפכו לבית החדש של הציפורים

הסיסים החלו להשתמש בתיבות הקינון שהוקמו למענם בגבעתיים, כעת יורחב הפרויקט גם לתל אביב

צפריר רינת
צפריר רינת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צפריר רינת
צפריר רינת

בשנים האחרונות התקשו הסיסים, ציפורים הבאות לישראל מדי שנה, למצוא מקומות קינון. בעבר נהגו הסיסים לקנן במקומות כמו עליות גג ישנות, אך בעקבות שיפוצם של בתים רבים הלך והתמעט מספרם של מקומות אלה. ואולם, בשבועות האחרונים חלה הקלה מסוימת במצוקת מקומות הקינון בגבעתיים: הסיסים נעזרים בתיבות קינון שהציב בעבורם תושב העיר, אמנון האן, על קיר בית הספר כצנלסון. בימים אלה מתחילה פעילות ליצירת תשתית תיבות קינון נוספות גם בתל אביב.

האן, שהפך בשנים האחרונות לחובב סיסים מובהק, ואף הקים את "עמותת ידידי הסיסים" הציב את תיבות הקינון העשויות מארגזים ישנים של פגזים בשנה שעברה, אך רק השנה למדו הסיסים להיעזר בהן. "ראיתי כניסה של ציפורים לעשר תיבות ולפחות בשלושה או ארבעה מהן יש כבר קינון ודגירה על ביצים", הוא אומר. "אני שמח שזה מצליח, אך זה רק מחזק את החשש שמצוקת מקומות הקינון חמורה".

הסיסים באים לישראל בכל חודש פברואר ממזרח אפריקה. הציפורים נודעות בזכות מעופן המהיר ומסוגלות לצוד כשלוש מאות חרקים בשעה. הן מצוידות במנגנון גופני המאפשר להן לפרוס כנפיים, לדאות על זרמי אוויר חמים ולישון בעודן באוויר. הפעם היחידה שבה הן נוחתות היא בזמן עונת הקינון. הזוגות שנשארים יחדיו כל החיים נאחזים בציפורניהם בקירות מבנים ונכנסים למקומות קינון. כאשר הגוזלים גדלים, הם מטילים עצמם מהקן ומתחילים לעוף.

לדברי ד"ר יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב, יש מגמה של ירידה במספר הסיסים ברחבי העולם בגלל מצוקת מקומות הקינון. "יש מקומות שבהם זה לוקח כמה שנים עד שהם מחליטים לאמץ מקום קינון", אומר האן. "במקרה של בית ספר כצנלסון הם אימצו את התיבות כבר בשנה השנייה. ראיתי גם כמה ציפורים צעירות שנכנסו לתיבות ובדקו אותן".

הפרויקט של האן דירבן את לשם ואת דן אלון ממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע להיפגש באחרונה עם סגנית ראש עיריית תל אביב, יעל דיין, והם קיבלו את תמיכתה להקמת תיבות קינון בעבור סיסים במוסדות חינוך בתל אביב. "המטרה היא לעודד שימור של ערך טבע עירוני במסגרת חגיגות המאה של תל אביב וללוות זאת בתוכנית חינוכית בבית ספר הכוללת הצבת מצלמות בתיבות שיאפשרו מעקב אחר הקינון", אומר לשם.

היוזמה החדשה שבה שותף גם המרכז לטיפוח ציפור הבר בחצר כבר יצאה לדרך והאן התקין תיבות בבית ספר שבח בדרום העיר. לשם סייע לו לרכוש מכשיר המשמיע ציוצים של סיסים ומושך את הציפורים לתיבת הקינון. לשם מתכנן לפנות לאחר הבחירות לרשויות המקומיות לשלושים ראשי ערים. הוא מתכנן לשכנע אותם לאמץ ציפור הבולטת בנוכחותה בכל עיר ולפעול להגנתה.

ת.ז. הסיסים

יבשת מוצא: אפריקה ? מועד הגעה לישראל: בכל פברואר ? אופן קינון: נאחזים בציפורניהם בקירות מבנים וכך נכנסים למקומות קינון ? מזון: מסוגלים לצוד כשלוש מאות חרקים בשעה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ