המלכה של משפחת הימן

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורי קליין
אורי קליין

בקטגוריה "פנורמה", הנכללת בפסטיבל ברלין, התקיימה שלשום הקרנת הבכורה של "למלכה אין כתר", סרטו התיעודי החדש של תומר הימן. "חדש" זו הגדרה בעייתית במקצת כיוון שכמו סרטו הקודם של הימן, "I Shot My Love", גם סרט זה שואב את חומריו מתוך סדרת הטלוויזיה "בדרך הביתה", שביים הימן ב-2009.

מבין שלוש היצירות האלה, שמתעדות את סיפורו האישי ואת סיפור משפחתו שכוללת אם חזקה, אב, שהאם התגרשה ממנו אחרי 33 שנות נישואים, וארבעה אחים נוספים (ובהם ברק הימן, שותפו ליצירה של תומר הימן, שהוא המפיק והעורך של סרטיו), הסרט החדש הוא הטוב ביותר. יותר מבסדרה או בסרט שקדם לו, מתקיים ב"מלכה אין כתר" איזון נכון בין הפרטי לציבורי, יש לו נפח אנליטי יותר מהיצירות הקודמות ואין בו תחושת התפנקות שפגמה בסדרה או בסרט הקודם. הוא יצירה בוגרת ושלמה יותר, ולפיכך גם מרגשת יותר, ובעקבותיה עולה רצון לומר להימן לנטוש את העולם הקולנועי שבו עסק בשנים האחרונות, וללכת הלאה.

בהקרנת הבכורה נכחו האחים תומר וברק הימן ואמם, שאביה היגר לארץ מברלין, והם השיבו לשאלות הקהל שמילא את האולם; וגם רונה קינן, שחיברה את המוסיקה לסדרה ואת שיר הנושא שלה. היה מרגש במקצת לשמוע בתום ההקרנה את קינן מבצעת את "בדרך הביתה" באולם קולנוע ברלינאי, רגע לפני שיוצאים שוב אל הקור האירופי השורר בחוץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ