תמונה אחת בשבוע

טל ניב
טל ניב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טל ניב
טל ניב

בצילום הנהדר הזה של אילן אסייג נראים שני בני נוער צופיים אל אתר של נפילת גראד בחולות אשדוד ב-15 באפריל. אלה הם פני העתיד ופני התקוות, הנערה והנער הקיימים בתרבות העברית ובאיקונוגרפיה העברית מאז צילומי החלוצים והחלוצות הנאדרים של זולטן קלוגר. אבל בצילום הזה, בין שיחי-החול בצפון אשדוד בשנת 2011, הם פשוטים וזמינים ובשריים וממשיים, רחוקים מהתום הפרוע שעתיד להיסדק, להחכים ולהתמוטט של איריס יטבת ואסי דיין ב"הוא הלך בשדות". קרובים יותר לדוגמנות ספוגת-העליצות בחיק הטבע של בר רפאלי ונעם טור בפרסומות של פוקס.

הנערה מאשדוד היא מרכזו של הצילום. בשערה השחור היפה והסמיך, זרועותיה החלביות הרכות ובשמלה הטריקו המכסה בקושי את גזרתה המלאה, היא מביטה בהתרחשות, כף ידה השמאלית מסוככת על מצחה, ונוכחותה מסתירה את הנער שרק צביטת שעון היד שלו בבשרו מעידה על ממדיו הגדולים. ובעוד הם עומדים כבמגדל שמירה, ידה של הנערה המונחת בגנדרנות מסוימת על מותניה מפנה את המתבונן מעולמה של השומרייה בצילומי קלוגר אל עולם שמלות הטריקו הזולות שבצילומי שלטי החוצות. ובסדק הזה שבין העולמות, עמידתם בחולות מקבלת ממד קומי, ופתאום יש בצילום הזה אפילו ממד חברתי. זו גנדרנות תלושה מהקשר, תנועה רבת הוד בתוך סביבה חסרת הוד.

צילום: אילן אסייג

השניים האלה אינם אחראים כמובן לאופן שבו מתקבל הצילום שלהם. לא הם אחראים לאופן שבו העמידה הזאת בשמש הקופחת, בין תלתלי השיחים בחולות בדרום, נראית כאחד מצילומי הנערים והנערות הכהים ועזי המבט בעבודות החברתיות של טל שוחט או עדי נס. לא הם אחראים לאופן שבו שרון יערי, למשל, מתבונן בנוף של שולי הערים ובכיעורו החולה. לא הם אחראים לאופן שבו האסתטיקה של הפרסום מטפלת בנטורליזם. אלה הן מלים גדולות.

הם פשוט יצאו מהבית כמות שהם והלכו לראות את "זירת הנפילה", ובערב הם שמעו את ראש העיר ד"ר לסרי אומר בשידור בתחנת הטלוויזיה המקומית: "למזלנו הרב היתה נפילה באזור לא מיושב... הירי הזה מכניס אותנו למעגל של טפטוף ירי הרקטות לעברנו... אנחנו מצפים שממשלת ישראל וצה"ל יפעלו בהתאם כדי להפסיק את הירי הזה. אי אפשר להמשיך ככה". ואולי הם ישאלו את עצמם אם מגיע להם לשמוע שאי אפשר להמשיך ככה. אולי מגיע לנערה ולנער האלה לשמוע שדווקא אפשר להמשיך אחרת, ושלמרות ובשל כוחה הצבאי העדיף הסירה ממשלתם את המצור מעל עזה וכלואיה, והתחילה בשיחות ישירות, ושהם אינם צריכים לצאת לחולות כדי לראות חורים. יש מראות יפים מאלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ