כוכב חדש נולד אתמול בתקשורת המצרית: אחמד שחאת, צעיר בן 23, שהצליח לטפס 13 קומות על חזית בניין שגרירות ישראל בקהיר, הוריד מגג המבנה את דגל ישראל והניף במקומו את דגל מצרים. שחאת, שאמש כבר נפתחו כמה עמודים בפייסבוק שהכתירו אותו כ"ספיידרמן המצרי" וכ"איש הדגל", הסביר כי עשה זאת בעקבות הריגתם של החיילים המצרים ביום חמישי בסיני בידי חיילי צה"ל. הוא סיפר כי בדרכו למטה, פתח לו אחד השכנים את המרפסת ואפשר לו לרדת דרך המעלית לקהל הרב שהמתין לו למטה וקיבל אותו כגיבור.

שחאת טיפס על הבניין בזמן שכמה אלפי בני אדם הפגינו מול בניין השגרירות הישראלית, בדרישה להקפיא את הסכם השלום בין שתי המדינות. קבוצות קטנות של צעירים שהשתתפו במהפכת "25 בינואר", הצטרפו גם הן לקריאה נגד הסכם השלום. קבוצת "אל-ג'מאעה אל-איסלאמיה" הקיצונית אף קראה לג'יהאד נגד ישראל.

אולם המועצה הצבאית העליונה אינה מראה סימנים שהיא מתכוונת להיכנע ללחץ "הרחוב" ופרסמה אתמול הודעה לפיה הבעת הצער של ישראל הינה צעד בכיוון הנכון, וכי האפשרות של ביטול או הקפאת הסכמי השלום אינה נשקלת כלל בקהיר.

קצינים בכירים בצה"ל אמרו אתמול כי בעקבות הידרדרות המצב הביטחוני בסיני, על ישראל לשקול את תיקון הנספח הביטחוני להסכם השלום עם מצרים ולאפשר לצבא המצרי להגדיל בצורה משמעותית את סדר הכוחות שמותר לו להחזיק בחצי האי סיני.

"בעבר היתה התנגדות מוחלטת לדבר הזה, אבל באחרונה יש קולות חדשים והעניין כבר לא נפסל על הסף", אמר קצין בכיר בצה"ל. "יש גורמים בצה"ל שסבורים שצריך להגיע עם מצרים להסכם על הגדלת הכוח בסיני באופן קבוע".

הנספח הביטחוני להסכם השלום מגביל את מספר החיילים ואת סוגי אמצעי הלחימה שלמצרים מותר להחזיק בסיני. ההסכם מחלק את סיני לכמה אזורים גיאוגרפיים, שמפורזים ברמות משתנות ושבכל אחד מהם חלות הגבלות על סדר הכוחות. כך לדוגמה, באזור הגבול עם ישראל אסור למצרים להחזיק אמצעי לחימה כבדים כמו טנקים או תותחים.

לאחר ההתנתקות מרצועת עזה חתמו ישראל ומצרים על הסכם לפרישת 750 שוטרי משמר גבול לאורך ציר פילדלפי שבגבול בין מצרים לרצועה. אולם זה היה הסכם ביטחוני מיוחד ולא חלק מהסכם השלום בין המדינות.

ב-2007, לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה והחשש מהתגברות הברחות הנשק ממצרים לעזה, המליץ משרד החוץ להיענות לבקשת מצרים ולהגדיל את מספר השוטרים המצרים ל-1,500. משרד הביטחון וצה"ל התנגדו לבקשה המצרית ורק בינואר 2009, לאחר מבצע עופרת יצוקה, הגיעו ישראל ומצרים להסכמה על הגדלת הכוח המצרי בגבול.

מאז ההפיכה במצרים בינואר השנה נענתה ישראל פעמיים לבקשה מצרית להכניס כוחות צבא כבדים לסיני, כדי לאבטח מתקנים חיוניים כמו צינור הגז לישראל. ישראל נתנה אישור עקרוני להכנסה של עד שבעה גדודים של צבא מצרים, כולל נשק כבד כגון טנקים לתוך סיני, לראשונה מאז הסכם השלום ב-1979. עם זאת, מדובר בהסכם זמני שאינו מעוגן כחלק מהסכם השלום בין המדינות.

בתוך כך, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הנחה אתמול את שרי הממשלה להימנע מהתבטאויות בתקשורת בנוגע ליחסים עם מצרים. מזכירות הממשלה, שעדכנה את לשכות השרים, ביקשה מהם שלא להתראיין כדי שלא להגביר את המתיחות עם המצרים. "יש רצון למנוע התלהמות הן בנושא המצרי והן בעניין התגובה על ירי הרקטות", אמר מקור מדיני בירושלים.

ממשלת מצרים פרסמה אתמול בבוקר הודעה שבה בירכה על הבעת הצער של שר הביטחון, אהוד ברק, על מותם של שלושה חיילים מצרים בחילופי האש בגבול ביום חמישי. ממשלת מצרים בירכה גם על ההצעה הישראלית לחקור את נסיבות מות החיילים המצרים, אך הדגישה שתגובת ישראל אינה מספיקה ולא הולמת את חומרת התקרית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ