פירון: "החינוך הוא ביטוי למחדל מתמשך בחברה הישראלית"
שושן מנולה
25/08/2013 | 13:59
שר החינוך אינו חושש להטיח ביקורת בחריפה באופן שבו מדינת ישראל התייחסה לחינוך עד היום. לדבריו, ביטול מורי הקבלן, העלאת שכר המורים, וטיפוח החינוך באוכלוסיות המוחלשות הן בגדר פרויקט לאומי

משרד החינוך יפסיק לחלוטין את העסקת מורי הקבלן - כך הכריז אתמול שר החינוך הרב שי פירון בכנס חיפה לחינוך בשיתוף עיתון "הארץ". השר ענה לשאלות העיתונאים מנחי הכנס אורלי וילנאי וגיא מרוז.

מורי הקבלן שמספרם מוערך כ-13 אלף הם מורים המועסקים בבתי הספר ע"י גוף חיצוני למשרד החינוך ובתנאים שונים. "ריבוי מורי הקבלן הוא אות קלון למערכת”, אמר שר החינוך פירון, “זה דבר שצריך לסיים אותו אחת ולתמיד ואני התחייבתי לכך. זה ייקח תקופה של כשנתיים כדי שנתארגן תקציבית על הסוגיה הזו. אני לא מדבר על מישהו שמלמד חוג כזה או אחר. אני לא עושה את זה רק בגלל שכרם של המורים הללו אף שזו סיבה חשובה כשלעצמה. אני חושב שיש במערכת פגם מוסרי שמערכת מנחיכה בתוכה עוולה ומתקשה לדבר על ערכים אחרים".

בנוסף התחייב השר פירון לדון בנושא שכר המורים מיד לאחר החגים במסגרת דיון כולל במעמד המורה ובסביבת העבודה. "שכר המורים בישראל רחוק מלהשביע רצון”, אמר פירון, “אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשבאתי למשרד זו רשימה של שמונה דברים שנראים לי כשינויים אסטרטגיים שחייבים לעשות אותם כדי להוסיף קצת צדק, יושרה ועומק למערכת ושאלתי כמה זה עולה. כמה עולה להקטין את הכיתות בישראל? כמה עולה לפתור את כל בעיות החינוך המיוחד? מדובר בסדר גודל של 15 מיליארד שקל לשנה. הדילמה שאני נמצא בה היא לא השאלה מה חשוב, אלא מה קודם. צריך לזכור שמדינת ישראל נמצאת במצב כלכלי נתון ואנחנו צריכים לקבל ביחד החלטה מה יותר חשוב ממה, להקטין את מספר התלמידים בכיתה למשל, או לפתור אחת ולתמיד את הביזיון שנקרא סייעות בחינוך מיוחד ולאפשר שילוב מקסימלי של ילדים? זו שאלה מוסרית וערכית, וזו שאלה לא פשוטה. אחת מהסוגיות שאני מתכוון לטפל בה בצורה הכי עמוקה קודם כל באופן מקיף הוא מעמד המורה בחברה הישראלית ובין היתר זה השכר וסביבת העבודה".

צילום: תומר אפלבאום

פירון לא חשש מלבקר בחריפות את האופן שבו מדינת ישראל התייחסה עד כה לנושא החינוך. "יש מחדל גדול ומתמשך בחברה הישראלית, משרד החינוך הוא ביטוי לכך ולא הדבר עצמו”, אמר השר, “הנושא הוא איך החברה הישראלית לא אזרה אומץ לעצור ולשאול שאלה מאוד פשוטה, מה זה חינוך? מה זה בית ספר? מהם היעדים? והאם הם השתנו בחלוף הזמנים?”. פירון סבור כי “בארבעה-חמישה חודשים אחרונים הצלחנו לגעת בכמה עצבים חשופים של החברה הישראלית. יצרנו פה איזה שהוא שיח שהוא אחר. עכשיו חובת ההוכחה עלינו לתרגם את זה לשפה אופרטיבית".

לדבריו, הוא אינו מחפש הישגים נקודתיים. "הם לא כל כך חשובים לי. אני אומר בכנות זה משחק תקשורתי, פתטי. אני רוצה לחשוב בצורה עמוקה יותר איך אנחנו מייצרים פה משהו שיישאר להרבה זמן ואיך השינוים שיתרחשו יהיו באמת דברים עמוקים ולא דברים חיצוניים. ישנם שני מהלכים אסטרטגיים מאוד משמעותיים שאנחנו מבצעים ואני צריך חצי שנה כדי להעלות אותם על קו היצור. אחד מהם הוא קיצוץ דיפרנציאלי. אי אפשר יהיה להגיע למצב שבו ילדים בפריפריה ובמרכז, בערים מוחלשות ובערים מבוססות, יקבלו את אותו התקציב. כדי שזה ישתנה צריך ראשית להגדיר מהו הסל שמגיע לכל תלמיד. נתאפס על המאה אחוז המוסכם ואני מקווה שבמהלך שבין חצי שנה לתשעה חודשים נסיים את העבודה הזאת. היא תאפשר באמת לא להגיע לתוצאה המבישה שבישראל הפערים בין העשירון הנמוך ביותר לגבוה ביותר לנמוך הוא בין שלושה לחמישה אחוזים בתקצוב. ברוב המדינות שקיים בהם סיווג דיפרנציאלי אנחנו מדברים על סדר גודל של 25 ל-33 אחוזים. אנחנו נתחיל בדבר הזה הכי מהר שאפשר. צריך לסכם עם השלטון המקומי ועם ראשי הערים. זה תהליך תרבותי וצריך לדבר על ערבות הדדית".

לדברי פירון, דרך נוספת לצמצם פערים היא לקדם את בתי הספר המקצועיים. "חידוש החינוך המקצועי הוא אחד היעדים המרכזים לצמצום פערים, וזה יקרה מיידית עוד השנה”, התחייב השר שאף פירט: “יפתחו שישה בתי ספר מקצועיים חדשים תוך כמה חודשים - שלושה מתוכם על בסיס בתי ספר קיימים ושלושה חדשים לחלוטין. יושבת ועדה מאוד רצינית שמאגדת בתוכה את משרד החינוך, משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה וובסופו של תהליך אנחנו נעשה מאמץ שכבר 30 שנה מדברים עליו להעביר את בתי הספר התעשייתיים ממשרד התמ"ת למשרד החינוך. אין סיבה שבתי ספר תיכוניים יהיו במשרד התמ"ת. אלו שתי דוגמאות משמעותיות לצמצום פערים באופן מיידי. בלא קמפיין משמעותי זה לא יעבוד. קמפיין במובן התדמיתי העמוק של המילה. כל אמא אומרת שהיא מוכנה לשלוח את הילד שלה למרחקים של 300 קילומטר ובתנאי שהוא ילמד במגמה ריאלית, ונצטרך לעשות איזה שהוא שינוי תרבותי עמוק שגם עליו אנחנו עובדים בימים אלה. ניצור מצב כמו שקיים במדינות גרמניה, פינלנד ואוסטריה ובהרבה מאוד מדינות. היום אין כמעט LOW TECHגם עבודה במוסך מצריכה ידע נרחב במחשבים וכמעט בכל המקצועות. אנחנו נבנה בתי ספר מקצועיים במרכז, שגם משפחות שם ישלחו לבתי ספר מקצועיים. גם השרים סילבן שלום, עמיר פרץ ומאיר כהן, כל אחד בהתבסס על החוויות שלו, אמרו שמאוד חשוב לחדש את החינוך המקצועי".

7
 
הוספת תגובה

תודה!

תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת

אנא המתן...