סוכני שינוי
ליאור דטל
25/08/2013 | 11:35
סטארט-אפ שמאפשר למורים להפיק סרטוני וידיאו לתכני השיעור, רשת חברתית לעידוד קריאה, מדיטציה בכיתות, קידום המדעים במגזר הערבי, משחק כחלק מההליך הלימודי, וערכים אנתרופוסופים. שישה אנשי חינוך ממחישים איך גישה שונה יכולה להוביל להצלחה חינוכית מרשימה


2.5 מיליון שיעורים מקוונים

באמצעות הסטארטאפ educreationsשפיתוח ווד רוסרטס, מורים יכולים להפיק בקלות סרטוני וידיאו עם תכני השיעורים שלהם ולהפיץ אותם באמצעות טאבלטים לתלמידים. רוברטס הציב לעצמו חזון – להקים את בית הספר המקוון עם המורים הטובים ביותר, לטובת תלמידים בכל העולם. המטרה היא להגיע לקהילה גלובלית שבה כל אחד יכול ללמד את מה שהוא יודע וללמוד את מה שהוא לא. האפליקציה שהציג רוברטס בכנס, מאפשרת למורים להכין סרטים לימודיים באמצעים גרפיים שונים, והיא הפכה לאחת הפופלאריות בחנות האפליקציות של אפל. 200 אלף מורים רשומים בה, והיא כוללת 2.5 מיליון שיעורים מקוונים.

"אי אפשר להתחרות על תשומת הלב של התלמידים עם האינטרנט ויו-טיוב אבל אפשר לעזור לילדים שלנו להבין איך לשלב את הטכנולוגיה הזאת בחייהם בדרך בריאה. היא יכולה לספק מידע נגיש במקומות בהם הוא לא היה, והזדמנות לפגוש את המורים הטובים בעולם מכל מקום בעולם", אמר רוברטס. לדבריו, "המטרה היא שמורים יבזבזו כמה שפחות זמן במסירת המידע לתלמידים, ויותר זמן בהדרכה שלהם. אומרים שבעתיד כל התלמידים יילמדו על ידי רובוטים. זה לא נכון. למורים תהיה טכנולוגיה דומה לזאת כדי להגיע לכל התלמידים בדרכים חדשות".

צילום: אמיל סלמן

חינוך כתפיסה שמאמינה באדם

יונתן לוי הוא מחנך ומורה בתיכון האנתרפוסופי בטבעון, שהוקם לפני שלוש שנים יחד עם מורים נוספים והוא דוגל בשיטה האנתרופוסופית – המתאימה את עצמה לצרכי האדם המלמד והלומד.

בחינוך אנתרופוסופי, חובת המורה לבנות את תוכנית הלימודים מתוכו ומעצמו ועל סמך התעניינות עצמאית. “אחת הרעות החולות של מערכת החינוך היא שמידת האוטונומיה של המורים היא אפסית. משרד החינוך מייצר תכנים, והמורים הם תחנת הממסר הראשונה שלו, השנייה היא התלמיד, והמטרה היא טופס הבגרות"', מסביר לוי, שבזמנו הפנוי גם משמש כשחקן, במאי ומחזאי בתיאטרון פרינג’.

צילום: אמיל סלמן

לוי התייחס בתחילת דבריו לביקורת שמתחו אנשי רוח לאחרונה נגד החלטתו של שי פירון לבטל את רוב הבגרוית, בין היתר במקצועות מדעי הרוח. לדברי לוי, "בחינת הבגרות היא הדרך לגרום לתלמידים ללמוד בכפיה, באמצעות כימות ומדידה שבכלל לא מתייחסים למדעי הרוח. כולם רצים ללמד מדעי הרוח בצורה שהיא נטולת רוח, וזה נובע מתפיסה שלא מאמינה באדם. אם אני לא מאמין בתלמיד שיכול להתלהב מספרות או תנ”ך ולכן חייבים לכפות את זה עליו מבחוץ אז איזה סוג חינוך אני יכול להביא לכיתה?"

לוי הוסיף כי "המצב הזה נובע מגישה חומרנית לחינוך. אם דבר כזה ניתן למדידה אז אנחנו בבעיה מאוד קשה. כל עוד בית הספר לא משתחרר מתפיסות עולם חומרניות הוא לעולם לא ישתחרר מהבעיות שלו".

לדידו, הדבר החשוב ביותר בחינוך האנתרפוסופי הוא החופש שניתן למורה שכולל אוטונומיה בקביעת תכני הלימוד, דרכי הלימוד וקצב הלימוד. "ואז לא מגיעים למצב האבסורדי של 'להספיק חומר'. האם זה מצב חינוכי לומר שמורה צריך 'להספיק חומר'? שאל לוי. "זה כולל גם את המבחנים. המבחן צריך לשרת את המורה ולא המורה הוא זה שצריך לשרת את המבחן". לוי מגדיר את המטרה כ”חוקר אקטיבי בתחומו שמביא את פירותיו מתוך להט אמיתי. רק הדבר הזה יכול להצית את אש הלימוד בשיעור”. 

מגרש המשחקים של החיים

בית הספר הניסויי עין הים הפך בשנים האחרונות לאחת הדוגמאות המוכרות ביותר ליצירתיות שמגלה צוות ההוראה ומנהל בית הספר. מנהל בית הספר, ברוך יעקבי, מתייחס אליו כאל “מגרש המשחקים של החיים” והוא מיישם בו תפיסה פדגוגית של לימודים באמצעות משחק בכיתות, בחורשה הצמודה לבית הספר, במסדרונות ובחוף הים.

"דמיינו שיעור חשבון במרחב משחקי בכיתה ג': התלמידים מתכנסים בזירה משחקת חורשה, מקבלים את הוראות הפעילות המשחקית – איסוף סידור, מיון וארגון באופנים שונים של אבנים, עלים ואצטרובלים. המטרה: המחשת משמעות המושג החשבוני "כפל" בטרם נלמד בכיתה. מהלכי הפעילות: התלמידים מתחלקים לקבוצות למידה, ויוצאים לחפש את המשימות. הן תלויות על העצים. הם מתבקשים למצוא את ההבדלים בין צורות האירגון השונות ולהגיע למסקנות. המורה עוברת בין התלמידים, מכוונת ומנחה, ואט אט מתקבלות המסקנות בדרגות שונות של גילוי ופיצוח", מסביר יעקבי. המראה יפה: “כל התלמידים משתתפים, ניכר שהם נהנים מהמשימה, הם פעילים ומעורבים. למתקשים ניתנת האפשרות להשתלב בעשייה החשבונית הפעלתנית”.

צילום: ניר כפרי

יעקבי אמר בכנס כי בבית הספר שלו “משחקים, ולא רק בהפסקה. אנחנו מדברים על משחקים ועל אותו קסם שקורה כשאנחנו משחקים. למה אנחנו משחקים בגן ומפסיקים לשחק בבית הספר. כשמתחילים לשחק גם לומדים וזו אחת הפרדיגמות הכי קשות שפיצחנו".

ככה זה לא במגזר

שירין חאפי נאטור, מנהלת בית הספר הערבי למדעים והנדסה אורט בשכונת הרכבת בלוד, התחילה את הרצאתה כשמאחוריה התנוסס המשפט "ככה זה במגזר". חאפי חוללה מהפכה בבית הספר, והפכה אותו לאחד המבוקשים והמצליחים באזור, כשהוא מתחרה עם בתי הספר הפרטיים. כיום לומדים בו יותר מ-870 תלמידים, לעומת 135 תלמידים עם הקמתו. "כשקיבלתי את בית הספר אמרו לי כל הזמן שככה זה במגזר. תמיד הדהים אותי בתור ערבייה לשמוע מה שאומרים על הערבים בלוד. אם תחפשו בגוגל את שכונת הרכבת בלוד תגלו משפחות פשע וסמים. החלום שלי הוא שאם תחפשו בגוגל תראו את ביתצהספר הערבי למקצועות המדעים וההנדסה".

צילום: יובל טבול

חאפי הקימה את התיכון מאפס, תוך תחרות עם שני בתי ספר פרטיים המיועדים לציבור הערבי בעיר, והפכה אותו למודל לחיקוי. "חשבתי שאם נכוון נמוך אז גם הילדים יכוונו נמוך ואם נכוון גבוה אז הם יכוונו גבוה. לכן החלטנו לפתח מגמות לימוד במדעים והנדסה". חאפי הסבירה איך התגברה על כל הקשיים שבדרך. "בלוד אין מתנ”ס ולא מועדון נוער, אז בית הספר הוא מרכז המצוינות. שכנענו את מפעל נשר שיפתח את שעריו וייתן לילדים לעשות ניסויים בכימיה במפעל עצמו. הוא הסכים ואפילו ארגן הסעה. עכשיו כל הילדים במגמה שאף אחד לא נתן להם הזדמנות הוציאו בחמש יחידות כימיה ציון גבוה מ-90”.

חשוב למנהלת חאפי כי “הילדים יהיו זקופי קומה במוצא שלהם, בעיר שלהם ובשכונה שלהם. רק כשילד מרגיש גאה ושווה הוא יהיה שווה. ורק כאשר יהיה קיום יהיה גם דו קיום". בבית הספר פועל גם חוג צילום, חוג שחמט, לימודי טיפול באמצעות רכיבה על סוסים וחדר מוסיקה. "יום אחד תלמיד שלי אמר שבונים את בית המשפט המחוזי בלוד כדי להיות קרובים לעבריינים", ציינה חאפי. "אמרתי שתלמיד שלי לא ירגיש ככה בחיים. אז שכנענו את נשיאת בית המשפט ופעם בשבוע שופטים מבית המפשט מגיעים לבית הספר ומעבירים שיעורים".

הנוער מתחבר לספרות דיגיטלית

הרשת החברתית BOOKSO שפותחה על ידי רן מגן ותמר הרמתי, מנהלי פריוקטים ב-MINDCET ובשיתוף מעבדת החדשנות של אוניברסיטת הארוורד, מאפשרת לכיתות ולבתי ספר לבנות מדפי קריאה משותפים באינטרנט, ולחלוק חוויות מקריאת הספרים. "יש תחושה שבני נוער קוראים פחות ופחות", אמרה הרמתי, "אבל אנחנו עדיין יוצרים הפרדה בין זמן קריאה לזמן מסך, בו ילדים קוראים מול המחשב. ב-2011 היתה עלייה של 500% במכירת ספרים דיגטליים לבני נוער לעומת עלייה של 50% במכירת ספרים דיגיטליים למבוגרים". מגן הוסיף כי "בדרך כלל המורים מכתיבים לתלמידים איזה ספרים לקרוא, ובכיתות הגדולות אין זמן לפתח שיח עמוק על הספרים. האתר שפיתחנו בא לעזור למורה לצמצם את הפער הזה. המורים יכולים לקבל כך מידע על הספרים שהתלמידים אוהבים וליצור שיח סביבם. משם אפשר כבר לכוון גבוה יותר – ליצור דיונים משמעותיים ולנסות לאתגר את התלמידים עם חומרים יותר משמעותיים".

מדיטציה כחינוך מוצלח

כבר יותר מעשר שנים שבבית הספר תל חי בדרום תל אביב מיישם את שיטת שפת הקשב – תוכנית ייחודית שמקנה מיומנויות קשב מעולם המדיטציה לילדים. הישגי בית הספר הם כיום מהגבוהים בארץ, והוא ממוקמם בשלישיה הראשונה מבחינת הישגי התלמידים. שימי לוי ישובי, מפתחת השיטה, הדגימה אותה עבור קהל המורים – שניסה להתנתק מכל אשר מתרחש, לעצום עיניים, ולהרגיש את הסביבה שמקיפה אותו.

"העצירה הזאת נועדה להראות היכן אנחנו נמצאים ולהפנות את הקשב למה שקורה כרגע ולמה שקיים בתוכנו", הסבירה ישובי. בבית הספר תל חי, גם המורים וגם התלמידים עושים שימוש בשיטות המדיטציה. לדבריה, קל יותר להסביר אותם לתלמידים מאשר למורים. "זו הקנייה של מיומנויות בדיוק כמו שמנחילים להם מיומנויות בעברית וחשבון. המורים מקבלים השתלמות. הילדים הם חומר ביד היוצר. אין שום בעיה להעביר תכנים כאלה לילדים. הבעיה היא אצלנו המבוגרים. קשה לנו מאוד לשנות הרגלים. אנחו עובדים הרבה על אוטומט", היא אומרת.

0
 
הוספת תגובה

תודה!

תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת

אנא המתן...