ליאור קודנר מסביר: למה נמשיך לגבות כסף על הארץ, ולמה אתם רק תרוויחו מזה
הארץ
03/03/2014 | 14:14
סמנכ"ל הדיגיטל של "הארץ" השיב לשאלותיכם על פסילת טוקבקים, פרסומות מעצבנות, איכות התכנים וחשיבות התשלום לקיום "הארץ"

ליאור קודנר, סמנכ"ל הדיגיטל של "הארץ" התארח היום (שני) באתר כדי לענות לשאלותיכם לרגל ציון שנה למעבר האתר לשיטה של מינויים בתשלום. אתמול כתב מו"ל "הארץ", עמוס שוקן מכתב לגולשים ולגולשות לרגל שנה למעבר לתשלום בדיגיטל בו סיכם את השנה הראשונה של השינוי.

אסנת שואלת: לפי מה מחליטים אילו כתבות פתוחות לכולם ואילו למנויים בלבד? ולמה כתבה שהועלתה לדף הפייסבוק של הארץ ושם מופיעה במלואה בחינם, חסומה למי שאינו מנוי ומבקש לקרוא אתה דרך האפליקציה?

ליאור קודנר: הי אסנת, לגבי פייסבוק, אנחנו מנסים לעדכן בחדשות מתפרצות ובמקביל לקדם סיפורים מעניינים שפונים לקהילת קוראי הארץ. בקהילה הזו יש קרוב ל-200 אלף חברים ולרוב הם מתעניינים בכתבות מדע, סיפורי צבע וטורי דעה. לאורך היום מחפש עורך ייעודי את התכנים הכי טובים ומגיש אותם בצורה הטובה ביותר למדיום.

אחרי התלבטות ארוכה לפני שנה הצגנו מינויים דיגיטליים בתשלום. עתידו של הארץ תלוי במידה רבה במספר הגולשים שיסכימו לשלם על תוכן באינטרנט. הפייסבוק, כמו כלים אחרים, מהווה מעין ״מקדם מכירות״ ומפיץ את התוכן של "הארץ". אנחנו מקווים שבדרך זו עוד גולשים ייחשפו לתכנים הייחודיים של הארץ ולבסוף יעשו מינוי.

צילום: חיים טרגן

גולשים שכבר מכירים את הארץ ונחשפים באופן קבוע לתכנים יכולים להירשם כדי לקבל 10 כתבות בחינם בחודש וכמובן לעשות מינוי כדי לקבל גישה מלאה לכל התכנים בכל הפלטפורמות.

אורן רמתי שואל: איך אתה מעריך את רמת התכנים שאתם מציגים כיום בעיתון? האם אתם מתכננים להגדיל את נפח כתבות התחקיר שאתם מפרסמים?

ליאור קודנר: בעיניי, "הארץ" הוא העיתון האיכותי בישראל והוא גם אחד העיתונים הטובים בעולם. תוכל לראות את זה גם מכמות הציטוטים שהעיתון זוכה בהם בכל העולם. לפי מה שפורסם לפני שנה, בנימין נתניהו הגדיר את הארץ כאחד האויבים הגדולים של ישראל, לצדו של הניו יורק טיימס. אם כך, אנחנו בחברה טובה

אראל התלונן על כך ש"האתר מאוד לא ידידותי לקריאת התכנים. כמי שהיה מנוי גם למהדורה המודפסת, האתר/אפליקציה לא מנגישים את התכנים כהלכה. הרבה תוכן ישן נותר ומבלבל אל מול כותרות חדשות. האם יש כוונה שכל העיתון יהיה נגיש כמו המוסף? האם יש כוונה לייצר אפליקצית מוסף גם לאנדרואיד? האם יש כוונה לייצר אפליקציה למגזין דה מרקר החודשי?"

ליאור קודנר: כשהייתי ראש דסק חדשות בהארץ המודפס, החיים היו יחסית קלים. דד-ליין אחד ביום ומוצר בודד שהתפרסם בכל בוקר. כשעברתי לדיגיטל החיים נראו יותר מסובכים עם עדכונים 24/7, אם תוסיף לזה את ההתעצמות המדהימה של המובייל, חיי העורכים בכלל נהיו בלתי אפשריים. תכני הארץ בדיגיטל מתעדכנים לאורך כל היממה והאתר ייראה שונה אם תכנס אליו בבוקר בסמרטפון, במחשב בעבודה או בלילה בטבלט מול הטלוויזיה. הנוסחה הקלאסית של העריכה: חדש, חשוב, מעניין – תופסת גם כאן, כשהעורכים מנסים לאזן באופן בלתי פוסק בין מרכיבים אלה.

כדי לעקוב אחר התכנים באופן יותר כרונולוגי שילבנו בדף הבית מצד שמאל את הכותרות האחרונות באתר. גם באזור זה ניתן לראות פיד רציף של כל התכנים שעלו באתר לאורך היממה.

גולשים רבים שאלו מגוון שאלות לגבי גישה לתכני הארץ דרך מכשירי אנדרואיד.

ליאור קודנר: לצערי, כמו רוב כלי התקשורת בעולם עדיין לא הצלחנו לפצח את נושא האנדרואיד. בימי שלטון היחיד של האייפון יכולנו לפתח אפליקציה אחת שעבדה על מכשירי אפל ולוודא שהיא מעוצבת בצורה עדכנית, מגישה את תכני הארץ בצורה ראויה ועולה במהירות. באנדרואיד אנחנו מנסים לתת שירות טוב למגוון רחב של יצרנים, גרסאות של מערכות הפעלה וגדלי מסך. המתמקדו במכשירי הסלולר באנדרואיד, ובשלב זה אנחנו זמינים במכשירי הטבלט רק דרך הדפדפן. האפליקציה החדשה (להורדה אתם מוזמנים ללחוץ כאן) עובדת היטב במכשירים הבאים: סדרת מכשירי גלקסי 1-4 (כולל גרסאות המיני), נקסוס 4/5, Htc one. אלה המכשירים מהם אנחנו מזהים את רוב הגלישה להארץ ומנסים לתת שירות סביר גם בשאר המכשירים.

הגולש י.א מודאג מפגיעה בפרטיות בעת שימוש באפליקציה ושואל לגבי ההרשאות שהיא דורשת בעת ההורדה.

ליאור קודנר: כל ההרשאות הנדרשות בעת ההתקנה נועדו אך ורק לשם תפעולה השוטף של האפליקציה. הרשאת מיקום משמשת לקבלת תחזית מזג אוויר בעמוד הבית בהתאם למיקומו של המשתמש. גישה לחשבונות נועדה אך ורק על מנת לאפשר למשתמש לשתף כתבות באמצעות החשבונות שיש לו על המכשיר (מייל, פייסבוק, טוויטר וכו').
שיחות טלפון – הרשאה זו מאפשרת לנו לשלוח התראות (הודעות פוש) על ידיעות חדשותיות. כמובן שניתן לבטל את קבלת ההתראות באמצעות האפליקציה או הגדרות המכשיר, אך ההרשאה נדרשת.

אני יכול להבטיח לך שאנו לא עושים כל שימוש בהרשאות שצויינו או בכל הרשאות אחרות למטרות מעקב או איסוף מידע. הקפדנו לדרוש את מינימום ההרשאות הנדרש לטובת התפעול השוטף של האפליקציה. אני מזמין אותך להציץ על ההרשאות הנדרשות מאפליקציות חדשות מובילות בארץ ובעולם, ואני משוכנע שתגלה שההרשאות שאנו דורשים אינן חריגות.

איש האנדרואיד שואל האם אתם מתכננים לפתח אפליקציה למוסף שתתמוך בטאבלטי אנדרואיד. אבי טוען שעיתון הארץ מתייחס לאנשי האנדרואיד כאל אזרחים סוג ב. איפה המגזין? היכן האפליקציה שעובדת כפי שצריך בטבלט?

ליאור קודנר: ראשית, שמחנו לגלות שהאפליקציה של המוסף באייפד זכתה להצלחה רבה כל כך. האפליקציה הורדה עשרות אלפים פעמים ועדיין מדורגת גבוה ברשימות אפל. אלפי מנויים מורידים גליונות של המוסף מדי שבוע, ובסקרי מנויים האפליקציה מקבלת ציוני שביעות רצון גבוהים ומהווה את אחת הסיבות המרכזיות לרכישת מינוי. לצערנו, בגלל מגוון רחב של מכשירי טבלט אנחנו מתקשים לייצר אפליקציה ברמה דומה לאנדרואיד. הדבר נכון לרוב המוציאים לאור בעולם ובישראל. אנחנו עתידים להתחיל פיילוט שיתמקד במכשירי טאבלט אנדרואיד מרכזיים (בעיקר מסוג גלקסי) בעוד כמה חודשים ואני מקווה שנצליח לייצר אפליקציה מתקדמת לתכני המוסף עד סוף השנה.

הפותר שואל: היה נחמד אם אפשר היה לפתור את התשבצים ישר בתוך אפליקציית המוסף

ליאור קודנר: אנחנו מוסיפים כל הזמן פיצ'רים נוספים לאפליקציה. הרעיון הזה עלה בעבר ובדקנו רכישה של תוסף "פתרונות" לתשבצים, גילינו בעיות בהתאמה של תוספים כאלה לעברית והשינוי היה יקר מדי לביצוע. אני מקווה שעם הרחבת מספר המשתמשים באפליקציה נוכל לממן תוסף מסוג זה.

אביאל שואל: מתי תצא גרסת "הארץ" גם לווינדואוס פון? אני מחזיק מכשיר כזה ולא מצאתי 

מגוון המכשירים שבהם מבקשים הגולשים לצרוך את תכני הארץ עולה מדי שנה. קראתי לאחרונה ששירות הווידאו סטרימינג נטפליקס תומך בכ-200 פלטפורמות שונות, אך אנחנו נאלצים לבחור את המרכזיות שבהן. כרגע כ-45% מגולשי הארץ משתמשים בדפדפן גוגל כרום, וזה גם הדפדפן שבו חווית הגלישה מיטבית. בסמרטפונים שולטות בשלב זה אפל וסמסונג (בסדר הזה) ובמכשירי וינדואוז-פון גולשים כ-0.04% מהמבקרים ב"הארץ". פיתחנו בשנה שעברה אפליקציית וידאוז-פון למרקר ואפליקציית וינדאוז-8 ל"הארץ", אך שתיהן לא הוכיחו את עצמן מבחינת כמות המשתמשים. בשלב זה אני ממליץ לגלוש באתר המותאם למובייל שיעבור שדרוג רציני בשבועות הקרובים.

אחד שמזדהה שואל: אם יש לכם גרסה בעברית ובאנגלית, מדוע לא תעשו גם גרסה בערבית

ליאור קודנר: תודה על ההזדהות. אנחנו בודקים מדי פעם התרחבות לשפות נוספות, לרוב רוסית וערבית. עד כה מצאנו שאין דרך לקיים את הפעילות באמצעות פרסום או מנויים. מאחר שהאמצעים הכלכליים של קבוצת "הארץ" דחוקים, אנחנו מחפשים דרכים להפוך את הפעילות הנוכחית לבת-קיימא מבחינה כלכלית ולשפר את מגוון המוצרים הדיגיטליים, ולא להתרחב בכל מחיר.

גולש שואל מדוע אין תוכנית מנויים אמיתית ללא פרסומות ומכירת הפרטיות שלנו כלל?

ליאור קודנר: כשהתחלנו לתכנן את המעבר לתשלום זיהינו את ההתנגדות של גולשים ישראלים לפרסום. כדי להתחשב במנויים העתידיים בדקנו מה הפרסומות שהכי מפריעות לגולשים ואנו נמנעים מלהציג אותן לגולשים. מדובר בעיקר במעברונים ופופ-אנדרים, וכן במעברונים ופרסומות בתחתית דף הכתבה במובייל/אפליקציות.

המודל העסקי של עיתונות מתבסס קרוב למאה שנה על שילוב שבין הכנסות ממנויים ומפרסום. אתרי האינטרנט הראשונים אמנם ניסו לגבות כסף על התכנים, אך הקדימו את המאוחר ונאלצו לעבור למודל המבוסס כולו על פרסומות. בשנים האחרונות גולשים מקליקים פחות ופחות על פרסומות (נסה להיזכר מתי עשית זאת אתה לאחרונה) והפרסומות הופכות להיות יותר ויותר אגרסיביות. כתוצאה מכך ההכנסה של כלי תקשורת דיגיטליים מפרסום הולכת ופוחתת. בניו יורק טיימס, לדוגמה, ירדו ההכנסות מפרסום דיגיטלי ברציפות לאורך כל 2013.

כדי להגיש לגולשים מוצר דיגיטלי איכותי ולשפר באופן מתמיד את חווית המשתמש והתכנים, לפני שנה "הארץ" החל להיעזר בדמי מנויים מקוראיו הדיגיטליים. כפי שכתב כאן אתמול המו"ל עמוס שוקן, ללא תמיכה של הקהילה הרחבה שנוצרה סביב תכני "הארץ", העיתון הדיגיטלי לא יצליח להתקיים. האפיק השני הוא הכנסות מפרסום - בדומה לפבלישרס בישראל ובעולם. אגב, ניו יורק טיימס, פיניינשל טיימס או וול סטריט ג'ורנל שעברו אף הם למודל בתשלום לא מבחינים בין מנויים ללא מנויים ומגישים לכולם את אותן פרסומות. אנחנו ניסינו לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה הזו בגולשים, ולמיטב שיפוטי כמות הפרסומות באתר נמוכה באופן משמעותי מכל אתר ישראלי אחר.

עוד בשורה חיובית. כדי לסייע למנויים לקרוא בצורה רציפה כתבות מגזין נאפשר בתוך כמה שבועות לצפות בתכנים אלה ב"מוד רגוע" ללא פרסומות, הפניות לתכנים אחרים או הפרעות אחרות.

גלעד ב. וסמי מתלוננים על הפרסומות באפליקציות ושואלים אם אפשר לבטל את הספלאש למנויים או לפחות לבטל את ההכרח ללחוץ על האיקס כדי להעביר את הפרסומת ולעשות אותה כמו מעברון רגיל שנעלם אחרי כמה שניות?

ליאור קודנר: בכניסה לאפליקציות של הארץ אכן מופיעה פרסומת. פרסומת מופיעה גם בתחתית הדף בחלק מהמדורים. אלה כל הפרסומות שהמנוי נחשף אליהן ולטעמנו זה איזון נכון. אנחנו מקפידים על האפשרות לסגור את הפרסומת בפתיחה - ותמיד תוכלו למצוא לידה את סימן ה-X ולהגיע ישירות לתוכן.

אמיר מודיע: הייתי קורא נאמן שלה ארץ באינטרנט ומאז שהוא בתשלום הפסקתי לקרוא ולא הרגשתי במחסור. כנראה שככה איבדתם לא רק אותי.

ליאור קודנר: אני מצטער לשמוע שאיבדנו אותך (לפי התגובה הזו נראה שבכל זאת אתה מבקר מדי פעם). אנחנו מציעים גם לגולשים מזדמנים להתעדכן בתכני הארץ דרך הפייסבוק או להירשם לאתר ולקבל עשר כתבות בחינם בכל חודש. גולשים מתמידים מוזמנים לרכוש מינוי.

הלכנו למהלך הזה בעיניים פתוחות, מתוך ידיעה שהוא עלול לצמצם את החשיפה לתכני הארץ. אך בראייה ארוכת טווח, אין לנו ברירה אלא להרגיל את הגולשים לשלם על תוכן. לשמחתנו, הפגיעה בחשיפה היתה מועטה מאוד - הגולשים הלא משלמים אכן קוראים פחות כתבות, אך עדיין מבקרים לעתים קרובות באתר. מספר המנויים גדל מדי יום, ואני מקווה שמגמה זו תמשך.

הראל מנשה: איך קורה כי עיתון בארץ ישראל מפרסם כתבות נגד היהודים הדומות להפליא לכתבות שפירסם העיתון הנאצי דר שטירמר???

ליאור קודנר: לא קראתי מימי את דר שטרימר, אבל אם יש לך השוואה רצינית אשמח לעיין בה. הארץ מפרסם מגוון רחב של דעות, וגם אני באופן אישי לא מסכים עם כולם. אחד המרכיבים החשובים במדינה דמוקרטית הוא חופש הביטוי במסגרתו ניתן להביע גם דעות שנויות במחלוקת, ולטעמי הארץ שומר על עקרון זה.

אמיר שלח כמה שאלות: 1. האם אתם מתגמלים את הכתבים יותר מאז תחילת התשלום עבור מנוי? למה לא לחשוף את הנתון הזה? בגלל שאתם לא חברה ציבורית? - תשובה רצינית בבקשה... 2. מה רע בדה-מרקר? הרבה יותר לוחם וחברתי - שוקן אפילו מנכס חלק מהצלחותיו להארץ - והוא בחינם? תודה

ליאור קודנר: 1. אין קשר ישיר בין משכורות העיתונאים לבין ההחלטה אם לגבות או לא לגבות תשלום על האתר. הכתבים של הארץ אינם נדרשים להביא טרפיק או מנויים, אלא לעשות עבודה עיתונאית שעומדת בסטנדרטים הגבוהים בישראל. מזווית ראייה לרחבה יותר, מאז המעבר לתשלום ועם הצטרפות עוד ועוד מנויים לשירות, מצבו הפיננסי של הארץ השתפר בצורה משמעותית מה שמאפשר ויאפשר בעתיד להשקיע בעיתונות טובה עוד יותר.

2. כמו שציינת, קבוצת הארץ היא גוף פרטי ולפיכך אינו מפרסמת את תוצאותיה העסקיות. מבחינת מספרים, הדגשנו שגייסנו כמה עשרות אלפי מנויים משלמים. לדעתנו, לגולש מן המנין הנתון 80 אלף או 20 אלף מנויים פחות חשוב.

3. TheMarker אכן נסמך עדיין אך ורק על ההכנסות מפרסום בגרסתו הדיגיטלית. הרגשנו שלא נכון "לשים את כל הביצים בסל אחד" ובחרנו להתחיל לגבות תשלום על קריאת הארץ. המרקר נהנה ממפרסמים בזירה הכלכלית שלא נמצאים בהארץ. להערכתי, לאורך זמן יהיה קשה עד בלתי אפשרי לקיים כלי תקשורת דיגיטלי רציני שנסמך רק על הכנסות מפרסום.

כמה גולשים שאלו לגבי מדיניות פרסום הטוקבקים

ליאור קודנר: טוקבקים הם לצערי נושא כואב, מאחר שאנחנו לא עושים את העבודה המיטבית בטיפול בהם. לצערי, בגלל מחסור מתמיד בכוח אדם לעתים קרובות מדי הטיפול בטוקבקים הוא חלקי. כל תגובה שמתפרסמת ב"הארץ" עוברת אישור מראש על ידי עורך ייעודי, בדרך זו אנחנו מנסים למנוע קללות, עבירות על החוק או השמצות אישיות. כתוצאה מכך, לעתים התגובות עולות לאתר אחרי שעות רבות.

בשבועות האחרונים שיפרנו את הטיפול בטוקבקים וכמה אלפים מתפרסמים באתר מדי יום. בכתבות מסוימות אנחנו מאפשרים תגובות באמצעות פייסבוק, בדרך זו התגובה תעלה במהירות. אנחנו שוקלים לפתח מנגנון תגובות מהיר לגולשים רשומים ומנויים. במקביל, בימים הקרובים ננסח קווים מנחים חדשים לאישור טוקבקים - והם יתפרסמו באתר.

אסף הפנה שאלה לגבי ארכיון המהדורה המודפסת: שלום, אני נהנה מאוד מהתוכן המוצע על ידכם. ביקשתי היחידה - מדוע לא ניתן לגשת למהדורות קודמות אלא רק לזו של אותו היום במהדורה המודפסת. לדוגמא, בחצות של יום ראשון מהדורת סוף השבוע אינה זמינה. ודבר נוסף, מדורים רבים במהדורת סופ"ש אינם זמינים במהדורה הדיגיטלית (למשל הדירוג השבועי: גבוה נמוך טוב רע, בנות מתפרעות על עמוד מוצג בצורה חלקית מאוד).

ליאור קודנר: כפי שציינת, מדי יום מתפרסמת באתר המהדורה המודפסת של אותו יום. למי שלא מכיר, ניתן למצוא אותה כאן. הפלטפורמה שבה בחרנו לפרסום העיתונים הגבילה אותנו בפרסום יומי ללא ארכיון ועד כה לא נדרשנו לשאלה זו. נבצע בדיקה האם הדבר פשוט ליישום מבחינה טכנלוגית ונעדכן.

כמה גולשים תהו אתמול איך אומרים: מינוי או מנוי

ליאור קודנר: לצערי האקדמיה קבעה כללים מעט מבלבלים לגבי השימוש במלה זו. כשהצגנו את המינויים הדיגיטליים נתקלנו בלא מעט פניות בנושא. אז המצב הוא כדלהלן:

מנוי הוא מי שנמנֶה על דבר נמנֶה = נספר. "מָנוי – מי ששלם סכום קצוב בעד ספר או עתון"; באנגלית subscriber. שם התואר הוא מינוי.
לפיכך, לי יש מינוי על הארץ, אך אני מנוי על הארץ.

ליאוניד שואל: עדיין לא הבנתי למה אתם גובים כסף על תוכן?

ליאור קודנר: אפשר לענות על השאלה הזו משני כיוונים – מצד הגולש ומצד הפבלישר. אתחיל בחלק השני. ללא תשלום מגולשים, "הארץ" אינו מסוגל לממן את פעילותו וגם היום ההוצאות בדיגיטל עולות על ההכנסות. ההנחה שפרסומות יצליחו לממן אתר כדוגמת הארץ התבררו כלא נכונות, ולאורך זמן צפויות הכנסות אלה לרדת. ללא פנייה למכנה המשותף הנמוך ביותר אני לא מכיר מודל בינלאומי לפרסום תוכן באינטרנט שמצליח להתקיים מפרסומות בלבד.

מזווית הראייה של הגולש, אני רוצה להאמין שהצלחנו לבנות כאן קהילה שהמשך קיומו של "הארץ" חשוב לה. יש לנו מאות אלפי גולשים בחודש שנהנים מהתכנים, שרבים מהם לא ניתן למצוא בשום מקום אחר. חלקם מאותם גולשים מוכנים לשלם 39 שקלים בחודש - עלות של סרט קולנוע - כדי ליהנות מגישה מלאה לתכנים אלה. התמיכה מהגולשים חשובה גם כדי ש"הארץ" יוכל להמשיך לפרסם כתבות שעלולות לפגוע במפרסמיו ולא להיות נתון לסחיטה על ידי מפרסמים.

שי יעקובי שאל: למה אתם לא חוסמים את האפשרות לשלוח טוקבקים ממשתמשים לא מנויים? אתה מבין שזה עוד פרמטר חשוב שהיה יכול להבדיל לטובה את "הארץ" משאר אתרי החדשות? בנוסף, אני בטוח שזה יועיל גם למניעת התופעה של תגובות ממומנות, אני לא מאמין שמשרדי יח"צ ירכשו עשרות מנויים כדי לזייף דעת קהל.

ליאור קודנר: אני חולק על דעתך. לדעתי, הראשונים לקנות מינוי במקרה כזה יהיו משרדי היח"צ. ובאשר למדיניות, הקהילה של הארץ כוללת גם גולשים שאינם משלמים על השירות – איננו רוצים למנוע מהם את האפשרות להתבטא.

הגולשת או-בו כתבה: אני מנויה ל"הארץ" ומשתמשת בו גם באפליקציה לאייפון. האפליקציה בעייתית משתי סיבות עיקריות: ראשית, משום מה לא מופיעים בדף הבית כל התכנים שמופיעים בדף הבית בדפדפן, כמו אזור הבלוגים, או במקרים רבים חלק ממאמרי הדעות. למה? בנוסף, בתחתית עמוד הבית יש תמיד פס פרסומות. הפס לא מופיע בגלישה בדפדפן באייפון, רק באפליקציה, והוא ממש מפריע.

ליאור קודנר: האפליקציות שונות מהאתר ולו בשל העובדה שאנחנו מנסים "לדחוס" כמה שיותר תכנים למסך קטן בהרבה. גם חווית השימוש באפליקציות היא שונה – והגולשים קוראים בעיקר את הכותרות הראשונות או את הכתבות הנצפות. אני ממליץ כמובן להעמיק ולעיין גם בדפי המדורים, שם "מסתתרים" לעתים התכנים הכי מעניינים. באשר לבלוגים, בתוך כמה שבועות נתחיל לשלב אותם באפליקציות ובאתר המובייל – כרגע כתוצאה ממגבלה טכנית אנחנו מנועים מלעשות זאת.

יונתן סעדה כתב בפייסבוק, כי על מנת שאנשים יסכימו לשלם צריכים לתת להם ערך משמעותי שלא ניתן לקבל במקומות אחרים. למרות שאני חושב שעיתון ״הארץ״ הוא מהעיתונים היותר איכותיים שקיימים פה (ולמרות שאיני נמנע עם דעותיו), קיים בליבי ספק רב אם הצלחתם לתת איזשהו ערך מבדל, משמעותי לעומת פלטפורמות אחרות שהן חינמיות... נקודה למחשבה.

ליאור קודנר: היי יונתן, תודה על המחמאות. אנחנו עובדים כל העת על שיפור התוכן והממשק. ברמת התוכן, הארץ ייחודי ברמת התוכן המגזיני שלו, בזירת הדעות והבלוגים, בתרגומים ממיטב עיתוני העולם וכן פיצ'רים אינטרקטיביים. על קצה המזלג: עשרים שאלות, ענייני פנים, זירת האוסקר, או טבלת מבקרי הקולנוע. גם מוסף הארץ באייפד הוא ייחודי באיכותו ובמידת החדשנות שבו. כפי שכתבתי, בשבועות הקרובים נציג פרויקטים מרהיבים בהרבה שמשלבים בין תוכן איכותי לבין הגשה ויזואלית מתקדמת.

יואל פרישוף חושב ש"הארץ" חשוב לדמוקרטיה הישראלית אך גם טוען שמדיניות הדיגיטל פירסט רוקנה מתוכן את הגליון המודפס, מתאכזב מהמוסף ומרמת התכנים (השאלה המלאה בתגובת הפייסבוק הראשונה)

ליאור קודנר: תודה רבה על התמיכה.

1. רוב כלי התקשורת בעולם נזכרו לטעמי להתייחס למהפכה הדיגיטלית בשלב מאוחר מדי. כשרוב המשתמשים כבר היו בדיגיטל, היה צריך לסגור את הפערים מאוד מהר.

הארץ כמו מוציאים לאור מובילים אחרים אימצו את גישת הדיגיטל פירסט, במסגרתה רוב התכנים מתפרסמים קודם כל באתר ולאחר מכן בשאר הפלטפורמות. מבחינה תפעולית שיטה זו נוחה יחסית למערכות וההערכה היא שהיא מאפשרת איזון של ״זה נהנה וזה לא נפגע״ בין הקוראים הדיגיטליים לקוראי העיתון המודפס.

ייתכן שאצל קוראים אחדים נוצרה תחושת חוסר נוחות ממהלך, אך מספר התגובות החיוביות שקיבלנו גם מקוראי הדפוס עולה עשרות מונים על המתלוננים המעטים.

בכל מקרה, אני ממליץ ליהנות מכל זירה בדרך המתאימה - להתרווח עם העיתון בסוף שבוע, לדפדף בין העמודים בבוקר, להתעדכן בסמרטפון או לקרוא ולהגיב באתר. החוויה בכל אחת מהזירות היא משלימה.

2. במוסף החדש הושקעו משאבים רבים - הן מבחינת האריזה (ההדפסה שלו והנייר איכותיים כעת בהרבה) והן בתוכן (כמות התכנים ואיכות הכתבות עלתה). הוא אכן קצבי יותר, אך זוכה לקרוב ל-99% קריאה בקרב קוראי העיתון. גם באתר, התכנים פופולריים מאוד.

התכנים הפופולריים ביותר עוסקים, אגב, במדע ואין לנו כוונה לפרסם הורוסקופ. פרט טריוויה מעניין - עד שנות ה-80` פירסם הארץ הורוסקופ שבועי, האגדה מספרת שהוא לא היה מתעדכן ומפרסם תחזיות דומות מדי שבוע.

ביחס לניוזסטנד. התלבטנו בסוגיה ולבסוף החלטנו שהיתרונות (הודעות פוש, פרסום וקידום גליונות, שער לכל גליון) עולים על החסרונות. לצערנו אפל לא מקדמת את הניוזסטנד בישראל, וזו אחת הסיבות למיעוט תכנים דיגיטליים דוברי עברית באייפד.

3. אנחנו עובדים על שיפורים רבים באפליקציות. שינוי גודל הטקסט יתאפשר בקרוב. לגבי התמונות, ראה תשובה נפרדת 

דרור מרום שאל לגבי עתיד התקשורת בארץ: אתם החלוצים בתחום חומת התשלום בעיתונות בישראל. אתה צופה שיילכו בעקבותיכם כלי תקשורת נוספים? וגם - האם תוכל להעריך מי יהיה הבא?

ליאור קודנר: היי דרור, הערכנו שעיתונים ישראלים נוספים יילכו בעקבותינו, אך בינתיים נותרנו היחידים. אני מאמין שהשאר מחכים לראות את הניסוי שלנו ויחליטו על פיו. חלקם כבר מפתחים מוצרים בתשלום ויהיו מוכנים לעלייה לאוויר בחודשים הקרובים.

צילה כוכבי שואלת: אני מקבלת עיתון שבת ב 80 ש"ח לחודש. לא מגיע לי גם לקרוא כתבות אונליין? גם אין סוף פופאפים וגם לא יכולה לקרוא. אתם צריכים לשלב את המנויים שלכם בכל מה שיש לכם להציע או לוותר להם על הפופאפים, שכל פעם מחדש גורמים לי לרצות לא לחזור. בנוסף - לא רואה אפליקציה לאייפד. רק למוסף. לא ברור למה

ליאור קודנר: הי צילה,מנויים על עיתון שישי זכאים ל-50% הנחה על הדיגיטל - תוכלי לקבל את שניהם בעלות של כ-100 שקלים בחודש. כמו שציינתי מנויים לא נחשפים לפרסומות ״קופצות״ מסוג פופ-אנדרים. אם תרכשי את המינוי, תוכלי לגלוש בשקט 

סם כרמלי שואל: 135 דולר לשנה כדמי מינוי? אני חתום על הוול סטריט ז׳ורנל ומשלם פחות מחצי מזה. הרבה מהכתבות של הארץ מועתקות מעיתונים אחרים כמו הניו יורק טיימס שם רוב הכתבות בחינם. בקיצור, הגזמתם, יש מספיק מקורות של חדשות באינטרנט, אין שום דבר שיצדיק מחיר כה גבוה, תתחילו למכור פירסומות כמו שעושים כולם.

ליאור קודנר: היי סם, מינוי לוול סטריט ג׳ורנל עולה 22.99$ בחודש. תוכל לראות זאת באתר שלהם. המינוי המלא לטיימס עולה 35$. המינוי השנתי להארץ עולה 400 שקל. 114$ לפי השער של היום. לגבי הפרסומות, כפי שכתב עמוס שוקן - עתידו של הארץ תלוי בתשלום דמי מינוי מגולשים (רוב העיתונים המכובדים בעולם הגיעו למסקנה דומה)

יובל ביתן שואל: למה אתם חושבים שזה מוצדק להעלות את המחיר ללקוחות קיימים מ- 319 ש"ח ל- 439 ש"ח? האם מגיע לנו עונש? מוסיפים לנו שליש על התנהגות טובה?

ליאור קודנר:  אנחנו משתדלים להיות שקופים בנושאי המחירים. ותוכל למצוא את העדכונים על כך בכל עת כאן. בחודש הראשון התשלום הוא תמיד 4.90 ש״ח כדי שתוכל להתנסות במוצר. המינוי השנתי עולה 399 ש״ח לשאר השנה, החודשי 39.90 ש״ח. בשנה השנייה הגולש לא מקבל הטבת הצטרפות (הנחה על החודש הראשון) אלא משלם 439 ש״ח לכל השנה (תשלום על 11 ולא על 12 חודשים). בשאלה אחרת התבקשתי להשוות למחירי הניו יורקט טיימס ולמוצרים דיגיטליים אחרים. אמנם בטיימס מתפרסמות הרבה יותר כתבות מאשר בהארץ, אך מחיר המינוי החודשי על אותה חבילה הוא $35 

יעקב שאל על ההשפעה של הארץ לאחר השקת המינויים הדיגיטליים: במבט לאחור, האם המהלך של חומת תשלום השיג את המטרה מבחינה כלכלית? והאם מידת ההשפעה של העיתון פחתה? מדוע שלא תפרסמו נתונים על מספר המנויים למהדורה הדיגטלית? לפני שהוועדה הישראלית למדרוג נסגרה הם פרסמו נתונים לפיהם טרם המעבר למנויים נהגו לבקר באתר "הארץ" כ-700 אלף גולשים בחודש ולאחר מכן ביולי 2013 ביקרו באתר רק כ-491 אלף גולשים.

ליאור קודנר: כפי שענה אתמול מו"ל הארץ, עמוס שוקן, מספר המנויים הדיגיטליים הפתיע אותנו לטובה. למעשה, עקפנו את התחזית השנתית תוך שלושה חודשים ואנחנו מקדמים את התוכנית העסקית.

באשר לחשיפה לאתר, הנתונים של ועדת המדרוג מתייחסים לחודש החזק ביותר של הארץ אי פעם (ינואר 2013) אז נערכו הבחירות לכנסת. בחודשים שלאחר מכן מטבע הדברים ירד מספר הגולשים. לפי גוגל אנליטיקס, באתר הארץ לא נרשמה ירידה משמעותית במספר המבקרים היחודיים, נרשמה ירידה במספר הדפים הנצפים כתוצאה מהמעבר לתשלום. לא ראינו נטישה של האתר, ואני מקווה לראות ב-2014 צמיחה משמעותית במספר המנויים וכן עלייה במספר הגולשים.

אייל אומר שמה שאתה אומר אינו נכון: האפליקציה בגלקסי 3 לא עובדת היטב. התמונות חתוכות, והתכנים האינטרקטיביים לא עולים.

ליאור קודנר: הבעיה שאתה מתאר לא קשורה רק לאנדרואיד, אלא לכל פלטפורמות המובייל שלנו, ותתוקן בשבועות הקרובים. כדי למנוע מהמכשיר הסלולרי לטעון תמונות "כבדות" שיכולות לשקול גם כמה מגה ולהאט את הגלישה נמנענו מלפרסם תמונות או תכנים אינטרקטיביים כאלה באפליקציות ובאתר המובייל. קיבלנו פידבק שלילי מהגולשים בנושא זה וחיפשנו פתרון במשך זמן רב. נראה שמצאנו פתרון טוב שיוצג בעוד זמן קצר.

אני מתנצל על החוויה הבעייתית, אבל חייב להודות שגם אפליקציות מבוססות/מתקדמות יותר מאיתנו כמו פייסבוק או יוטיוב אינן מושלמות במעבר המהיר של הגולשים למובייל ומשתפרות כל העת.

דניאל כתבה: "טוב שכנעתם אותי! לפני שאני עושה מנוי אשמח לדעת האם זה ייתן לי גישה גם לתכנים נוספים של דה מרקר?"

ליאור קודנר: אני שמח לשמוע. ברוכה הבאה! כרגע כל התכנים של המרקר זמינים לכלל הגולשים. בעתיד הקרוב יהנו המנויים הדיגיטליים של הארץ באופן בלעדי גם ממוצרים יחודיים של המרקר.

אני מנוי על מגזין דה מרקר כבר כמה שנים ומשלם עליו כיום 34 ש"ח לחודש. אני חושב שמן הראוי היה להעניק לי הנחה משמעותית על מינוי לאתר האינטרנט של הארץ, שלקוח קיים של הקבוצה שמעביר לה מעל 400 ש"ח בשנה.

ולמשהו קצת יותר כללי - אני סבור שמודל התשלום שלכם על האתר מיושן ודרושה חשיבה יצירתית לשדרגו. בעידן התפוצה הרחבה של פיי-פאל ושאר שירותי התשלום היה מקום להפוך את התשלום על תוכן למהיר יותר, אד-הוקי יותר. אני נתקל בכך לעיתים כאשר תוכן מדף הפייסבוק תופס את עיניי ומביא אותי לאתר.
במקום לסרבל את העניין ולקשור אותי למינוי של שנה באופן מרתיע, אין לי ספק שאפשרות לשלם שקלים בודדים על קריאת המאמר הספציפי, או אפילו על יום גלישה באתר החל מאותו רגע הייתה מסתכמת בהכנסות גבוהות בהרבה.

ליאור קודנר: עמרי, כמנוי על מגזין המרקר תוכל לקבל גישה לדיגיטל של הארץ ב-25% הנחה. אנא פנה לשירות הלקוחות שלנו.

לגבי שאלתך השנייה, אנחנו מתכוונים לשלב בקרוב תשלום באתר באמצעות פייפל - האינטגרציה איתם לוקחת זמן רב. לגבי תשלום על תכנים בודדים, המודל הזה נכשל עד כה בכל העולם ואנחנו מעדיפים להתמקד במוצר בודד - מינוי דיגיטלי שמאפשר גישה חופשית לכל התכנים.

דורון - מנוי משלם: האתר בסדר רוב הזמן - לעיתים קצת מבולגן ועמוס, אבל התרגלתי. אני עובד הרבה עם האפליקצייה באייפון, ואני מרוצה. היא נוחה, היא מהירה, היא פשוטה. כדאי לציין שאני מנוי, אז כל התכנים פתוחים לי, ולכן אני פחות מתחבר לתסכול של אלו שנתקלים כל הזמן בחסימות. מה שכן, אני לא מבין למה לא להוריד לי את הפרסומות מהאפליקציה (ואפשר גם את הבאנרים מהאתר). אני משלם לכם כל חודש, למה אתם צריכים לדחוף לי את הבאנר הזה למטה. ואל תגידו לי שמי שלא מנוי מקבל יותר פרסומות. זה לא מנחם אותי

ליאור קודנר: הי דורון, אני שמח לשמוע שאתה נהנה לקרוא אותנו. ביחס לפרסומות, אין לי תשובה טובה יותר עבורך - המנויים רואים פרסומת גדולה רק בפתיחת האפליקציה. יש לידה איקס גדול. גם בעיתון המודפס יש פרסום לצד התוכן וכך גם בטלוויזיה בכבלים בכל העולם.

אורי: קהל המנויים שלכם מאופיין, לפחות, על ידי התיאור הבא: "קהל שמוכן לשלם על תוכן שנראה לו איכותי". שיתוף פעולה עם עיתונים/אתרים אחרים יכול להיות מעניין לשני הצדדים. למשל: מינוי משולב ל"הארץ; Economist; NY Time" וכד'. (ולא, התרגומים הספורדיים של הארץ למאמרים בעיתונים הנ"ל אינם מספקים את כולם...)

ליאור קודנר: הנושא אכן מעניין ובדקנו אותו. מבחינה טכנולוגית מנוי משולב הוא מורכב וכרגע לא זכינו להיענות מצד כלי התקשורת שהזכרת. אני מאמין שבסופו של דבר נפצח את זה.

מירי: אתר הארץ עובר תהליך מואץ של באזפידיזציה. הכותרות מספקות פחות מידע על התוכן, ונעשות קיצוניות וסנסציוניות יותר ויותר. האמת, שלפעמים אין כבר כל כך קשר בין התוכן החדשותי ובין הכותרת. האם יש קשר למעבר לחומת התשלום? האם עוד קיימת באתר הבחנה בין חדשות ובין תוכן אחר?

ליאור קודנר: הי מירי, עלית על נקודה מעניינת. לדעתי, רוב האתרים בעולם עוברים באזפידיזציה ולו מהעובדה שבאזפיד עשו עבודה מעולה כשפרצו במהירות והצליחו להביא מליוני גולשים. העורכים שלנו צריכים לשכנע את הגולשים להקליק על הכתבה, ועבודתם נעשית קשה מיום ליום לאור ריבוי המידע ברשת. עם זאת, במידה ונתקלת בכתבות שלא היה קשר בין הכותרת לתוכנן, אשמח לשמוע על כך ולתקן.

איתמר: אני מנוי על עיתון הנייר, ונהנה ממנו גם בדיגיטל. התקנתי לאחרונה את העדכון של אפליקציית האנדרואיד, ומיד כיביתי את האפשרות לקבל נוטיפיקציות בפוש. למרבה האכזבה, אני ממשיך לקבל נוטיפיקציות אלו באופן מטריד. אגב, פניתי אליכם בתלונה גם במייל, אבל לא נעניתי.

ליאור קודנר: גילינו תקלה כזו באנדרואיד בשבוע שעבר. אני ממליץ שתסיר את האפליקציה ותתקין אותה מחדש ואז תמנע את ההתרעות. זה עובד תקין כרגע.

יונתן: בפרסומת למנוי האינטרנט של הארץ כפי שהיא מופיעה באתרי האינטרנט השונים מצוין מחיר של "רק 4.90 לחודש". בפועל מדובר רק בחודש הראשון וכאשר עושים מנוי לשנה המחיר עולה משמעותית. מדוע אינכם מפרסמים את מחיר המנוי האמיתי אלא למעשה מקדמים את המוצר באמצעות מחיר מטעה?

ליאור קודנר: בכל פרסום של הארץ מצוין שהתשלום הוא 4.90 ש"ח לחודש הראשון. מעולם לא הסתרנו את המחירים הם מאוד ברורים ומתפרסמים באתר.

תודה לכל הגולשים והגולשות ששלחו שאלות. השתדלנו לענות על מרביתן. נתראה במפגש הבא.

101
 
הוספת תגובה

תודה!

תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת

אנא המתן...