טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספרות

גאל פיי

"ארץ קטנה" של גאל פיי: שיר הראפ על רצח העם ברואנדה נהפך לספר מצליח

את שיר הראפ "ארץ קטנה", שכתב גאל פיי על זיכרונותיו כנער מרצח העם ברואנדה ומלחמת האזרחים בבורונדי, הוא עיבד בצרפת לספר עטור שבחים ופרסים. עם צאת תרגומו לעברית הוא מסביר למה החליט למרות הכל לחזור לגור באפריקה

יוברט האמפרי (מימין), מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, בוועידת המפלגה בשיקגו ב–1968. היל מפיח חיים בהיסטוריה

"הניקס": למרות כמה מאפיינים בוסריים, זהו מעדן לקניבלים תרבותיים

סופר כושל, אם נוטשת, משחקי מציאות מדומה, חדשות כוזבות, ועידת המפלגה הדמוקרטית ב–1968 ועוד שלל דמויות, אירועים ודילמות נדחסים בספרו של נייתן היל. חרף חולשותיו, כדאי להשקיע בקריאתו

צרויה שלו. גיבורות תלותיות וצייתניות מאוד

"מקוננת במכנסי נמר": נחש עקשן ולוליטה מסוכסכת נפגשים בספרי צרויה שלו

מה פשר הפער בין הפופולריות של צרויה שלו בקרב הקוראים ובין אי התקבלותה לקנון הספרותי — שאלה זו נבחנת במחקר חדש על הסופרת. אך יגאל שוורץ ושותפותיו לספר מתעלמים מאחד ההסברים לפער הזה: ביטויים חושפניים של נשים כנועות מרצון המאפיינים את יצירתה

קוואפיס. לא ניתן לצמצמו ל"שירה הומוסקסואלית"

תגובות כמו דורי מנור, גם יוסף ברודסקי תירגם את קוואפיס בלי לדעת יוונית

שתי תגובות על ביקורתו של טינו מושקוביץ על "זכור, גוף", קובץ שירי קוואפיס בתרגום דורי מנור וישראלה אזולאי: שלמה קרול טוען שהמבקר גלש לדיון בעניינים חוץ־ספרותיים; אשרת זריהן סבורה כי מושקוביץ טעה כשהתמקד בפן ההומו־ארוטי של היצירה

לילי פלמר (מימין) ורומי שניידר מגלמות מורה ותלמידה בסרט "נערות במדים", 1958. זו רק משובת נעורים חולפת

"שמיטה": גם ברומן לסבי בהתנחלות חייבים שיר של יונה וולך כמשחק מקדים

ספר הביכורים של אסתי הלפרין־מימון עושה שימוש בתבנית המוכרת של רומן לסבי בין מורה לתלמידה אך ממקם אותו באולפנה בהתנחלות. אלא שהעלילה שחוקה, המטפורות בוטות, המסר דידקטי והסוף ידוע מראש

פבלו קצ'אז'יאן. פרוזה נטולת פרוזה שמעוררת עניין אסתטי מסוים

"חופש מוחלט": הדמויות־אותיות של קצ'אז'יאן לא משיגות קיום ממשי

ב"חופש מוחלט" ניסה פבלו קצ'אז'יאן הארגנטינאי להראות שביכולתו להפיק יצירה משל עצמו, ולא להסתפק ברכיבה על גבם של ענקי הספרות ממולדתו. אבל התוצאה אינה הרבה יותר מתרגיל ספרותי כושל

מימין: ריס ויתרספון, שיילין וודלי וניקול קידמן בסדרה "שקרים קטנים גדולים", לפי ספר קודם של מוריארטי. שיר הלל למשפחה המסורתית

"מה שאליס שכחה": ספר שנון ומענג, למרות ניסיונו להלל את מוסד הנישואים

אליס, גיבורת ספרה של ליאן מוריארטי, מתעוררת בבית החולים אחרי שספגה מכה בראשה ולאט לאט מתברר לה שעשר שנים נשמטו מזיכרונה. אף שהוא גדוש בהטפות מוסריות, בכל זאת מדובר ברומן מענג

נתן אלתרמן (מימין) ומשה דיין בתמונה שצולמה כנראה ב-1948 בנגב, בזמן מלחמת העצמאות

"הנוסח הביטחוני": כיצד משה דיין הוא "מימוש אלים של הפואטיקה האלתרמנית"

אורי ש. כהן דן בספרו בקשרים בין הספרות העברית לתרבות המלחמה המקומית משנות היישוב ועד מלחמת סיני. אבל הוא נפל קורבן לתפישה המיליטריסטית שתפר מראש ורואה בציונות כולה מפעל קולוניאלי אלים

מצעד הגאווה בתל אביב, 2013. הקובץ כופה משמעות הומו־ארוטית על חלק מהשירים של קוואפיס

"זכור, גוף": כל מה שרע בתרגומו של דורי מנור לשירי החשק של קוואפיס

דורי מנור בחר לתרגם את שירי התשוקה של קוואפיס אף שאינו שולט ביוונית ואף שאין זו פסגת יצירתו של המשורר היווני. בכך הוא חוטא בהעדפת המטרה החברתית של קידום ענייני קהילת הלהט"ב על פני האיכות הספרותית, ועושה עוול למשורר ולקוראים גם יחד

אופיר משרקי. "אני יהודי־ערבי / קומוניסט / הומוסקסואל / ...מאמין בביאת המשיח"

"יומני היקר": אופיר משרקי עושה אמבוש לכל מה שמוכר לנו כ"שירה"

אופיר משרקי עורך בספרו ניסיון מרתק לתאר את מה שבקיום התל־אביבי נקרא "פח" בצורה שתהפוך אותו לקסם. אבל הכתיבה היומנית שלו מרחיבה מדי את גבולות השירה וכך מאבדת את התקשורת עם הקוראים