רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוענה גונן

יפנים מתאבלים על מות הקיסר הירוהיטו באוהל אבלים בפארק שינג'וקו גיואן בטוקיו, פברואר 1989. היראידה חיבר מסה נוגה על אובדן ועל שינוי

"רכבת הבוקר לפריז" ו"חתולה אורחת": שני ספרי טיסה שממריאים גבוה

שני הספרונים שחנכו את "הסדרה הקטנה" של הוצאת כתר מגוללים עלילות מצומצמות הקשורות בזוגיות — בעבר או בהווה, בצרפת או ביפן. שניהם מספקים הפוגת קריאה קצרה ומענגת, שמבוססת על התבוננות עדינה בנפש האדם

לילי פלמר (מימין) ורומי שניידר מגלמות מורה ותלמידה בסרט "נערות במדים", 1958. זו רק משובת נעורים חולפת

"שמיטה": גם ברומן לסבי בהתנחלות חייבים שיר של יונה וולך כמשחק מקדים

ספר הביכורים של אסתי הלפרין־מימון עושה שימוש בתבנית המוכרת של רומן לסבי בין מורה לתלמידה אך ממקם אותו באולפנה בהתנחלות. אלא שהעלילה שחוקה, המטפורות בוטות, המסר דידקטי והסוף ידוע מראש

מתוך "קיקי". "מצאתי קהילה שמעריכה אותי ואת כולי, אני יכולה להיות עצמי"

להיות הומו שחור וצעיר זה לא רק קשה, זה גם מעצים

סצינת תרבות הנשפים המחתרתית של הקהילה הלהט"בית השחורה והלטינית משמשת לחבריה כמציאות אלטרנטיבית אקסטרווגנטית ומעצימה. "קיקי", סרט חדש שמתעד את האירועים האלה, הוא התגובה המושלמת לגזענות ולהומופוביה של ממשל טראמפ

אנג'לה קלומיריס

הצלמת הלסבית שהלשינה על חבריה הקומוניסטים לאף-בי-איי

האף־בי־איי שילם לה כדי שתלשין על חבריה הקומוניסטים בתקופת ציד המכשפות המקארתיסטי, ולבסוף גם העידה נגדם בבית המשפט. ספר חדש חושף את קורותיה של אנג'לה קלומיריס, הצלמת שזכתה להיכנס להיסטוריה הלהט"בית מהסיבות הלא נכונות

הפגנה באיסטנבול במחאה על רצח הנדא קאדר ואלימות נגד להט"בים

אחרי ההתקדמות, בא הבקלאש נגד טרנסג'נדרים

רק לפני שנתיים, בעקבות השיפור במעמד ובזכויות של הטרנסג'נדרים ברחבי העולם, הכריז מגזין "טיים" על "נקודת המפנה הטרנסג'נדרית". אבל התגברות השנאה והאלימות כלפי טרנסג'נדרים בתקופה האחרונה מזכירה שאין דבר שמאיים על החברה הסטרייטית יותר מאשר טשטוש מגדרי בשירותים ציבוריים

הולכי רגל בוול סטריט ניו יורק

המרד השפוף באמת: הגיע הזמן לאינתיפאדת החרדתיים

באמצע העשור השני של המאה ה–21, קשה למצוא סיבה טובה לא להיות חרדתי. ואכן, ההערכה היא שכחמישית מהאוכלוסייה במערב סובלת מהפרעת חרדה. אבל אולי במקום להתייחס לחרדה כאל מאפיין תרבותי בזוי וחנוני, אפשר לגייס אותה לשינוי המציאות