רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סמדר רייספלד

חוקר הסרטן זליג אשחר

יצור הכלאיים שמנצח את הסרטן

בכל אחד מהצמתים החשובים בהיסטוריה של חקר מערכת החיסון אפשר למצוא את פרופ' זליג אשחר, חוקר ישראלי שהמצאה מהפכנית שלו לטיפול בסרטן הובילה לעסקה בשווי מיליארדי דולרים. בראיון הוא מספר על השתלשלות העניינים שהביאה לפריצת הדרך ואומר: לא צריך את אלוהים כדי לעשות מצוות

פרופ' אמוץ זהבי
בחברת זנבנים

הצד האחר של הברירה הטבעית: הראיון האחרון עם פרופ' אמוץ זהבי

כשפרופ' אמוץ זהבי החל לפרסם את מאמריו בשנות ה–70 הוא ספג ביקורת וזלזול, אבל עקשנותו ותצפיותיו הייחודיות חוללו מהפכה עולמית באופן שבו המדע מבין את התקשורת בטבע. בראיון שנערך עמו זמן קצר לפני מותו הוא מגלה כיצד ניתן לייחס את עקרון ההכבדה שהגה גם לתאי הגוף האנושי, ומסביר מדוע תמיד חשוב להצטייד בפטיש טוב

נביה איוב במעבדה בטכניון

האם רועה הצאן מהגליל ירפא את הסרטן?

עד גיל 12 לא ידע נביה איוב קרוא וכתוב והיה רועה את הצאן של משפחתו בכפר פסוטה שבגליל העליון, ולמרות זאת כיום הוא פרופסור בטכניון ואחד החוקרים המוערכים בתחומו. האם יצליח לנצל את מנגנוני התיקון של הדנ"א כדי למגר את מחלת הסרטן?

איור של אדם סועד אדם אחר

רובנו ניאלץ לסעוד הורה או בן זוג מזדקן. מה יקרה לנו בתהליך?

היות שזו מסתמנת כאחת הבעיות הגדולות של המאה ה–21, רובנו נחווה אותה בשלב כלשהו בחיינו, ולמרות זאת היא כמעט לא מאובחנת ולא מדוברת. על המחיר העצום שמשלמים האנשים שמטפלים בקרוביהם, ולמה הם שקופים קודם כל לעצמם

פרופסור רינה רייספלד

רינה רייספלד, מחטופי טיסה 139 של אייר פראנס: "החוטפים היו משכילים, השיחות איתם היו מרתקות"

רינה רייספלד, פרופסור לכימיה וחמותי, היתה אחת מחטופי טיסה 139 של אייר פראנס. 40 שנה אחרי ששוחררה במבצע אנטבה, 
היא מספרת על זיכרונותיה מהשבי — הפחד שאחז בנוסעים כשהבינו שנחטפו, הבהלה שתקפה אותם כאשר הפרידו בין היהודים לנוסעים האחרים, ויחד עם זה: שיחות החולין שניהלה עם אידי אמין ויחסי החיבה שנרקמו בינה לבין החוטפים

המדעניות מימין לשמאל: נירית דודוביץ', מיכל שרון ומאיה שולדינר וילדיהן, במעבדה במכון ויצמן

יוצאות מהמעבדה: המדעניות מביאות את האִמָּהוּת לעבודה

עולם המדע לא נוהג להודות בכך, שלידתם של ילדים משנה את התנהלותן של נשים בעבודתן. רוצָה לעסוק במדע? התנהגי כמדען. שלוש חוקרות בכירות ממכון ויצמן החליטו לשים קץ לטאבו הההריון והאִמהוּת בקריירה האקדמית, ויסדו קורס לסטודנטיות העוסק בנושא זה, הראשון בעולם. ההיענות היתה גדולה משציפו

ערן סגל וערן אלינב

אמור לי מי החיידקים שלך ואומר לך מי אתה

אורז בריא יותר מגלידה? לאו דווקא. תפוח אדמה זה רע? לא בשביל כולם. מחקר פורץ דרך של ד"ר ערן אלינב ופרופ' ערן סגל ממכון ויצמן מראה שאין אף פריט מזון שאפשר לחזות את השפעתו על כלל האנשים וכי הסיבה לשונות הזאת היא המיקרוביום: הרכב חיידקי המעיים, הייחודי לכל אדם ומהווה 
מעין "גנום שני" שלנו. בראיון הם מסבירים שהמיקרוביום משפיע גם על הנטייה שלנו למחלות ועל האופן שבו נגיב לתרופות מסוימות, וכי למרבה המזל, בניגוד לגנים שאנחנו נולדים איתם, את החיידקים אפשר לשנות

ד"ר קרן וינשל-מרגל

מחוץ לחוק: מה משפיע על החלטות של שופטים?

האם עמדותיהם האידיאולוגיות של שופטים משפיעות על החלטותיהם? האם שופטות פוסקות דין באופן שונה משופטים? האם עיתוי הדיון לפני או אחרי הפסקת הצהריים משפיע על ההכרעה? שאלות מסוג זה נבחנות במשפט האמפירי, תחום מחקר שמחיל צורת חשיבה מדעית על מערכת המשפט, ואשר הפך בשנים האחרונות לדבר החם בתחום. ד"ר קרן וינשל־מרגל, חוקרת מובילה, מסבירה כיצד אפשר להשתמש בכלים האמפיריים כדי להבין את המציאות המשפטית ולשנות אותה

מה גורם לאדם רגיל להפוך לרוצח המונים? על סינדרום E

מה גורם לקבוצה של אנשים לחסל המוני בני אדם שלא מאיימים עליהם באופן ישיר? 
בעוד שההנחה המקובלת היא שהמוח ה"פרימיטיבי" משתלט על האנושיות שלנו, חוקר המוח יצחק פריד טוען שההפך הוא הנכון — דווקא קליפת המוח, החלק החדש והמתוחכם של המוח שהתפתח רק באדם, הוא שמסוגל להביא את רובנו לעסוק ברצח המוני בדם קר. זה קורה באמצעות אידיאולוגיה ולחץ חברתי, אבל כל זה, הוא מסביר, לא מסיר את האחריות משום רוצח

הכירו את אוניברסיטת הסטארט-אפ הראשונה

אין בה הרצאות וגם לא קמפוס, אלא מעונות שנודדים בכל סמסטר לעיר אחרת בעולם וסמינרים וירטואליים, שבהם הסטודנטים משתתפים באופן פעיל. מינרווה, שהוקמה בכספי קרן הון סיכון שהשקיעה גם בטוויטר, אובר ואי־ביי, מבקשת להחליף את המאובן שנקרא אוניברסיטה. 
מייסדה, בן נלסון, מאמין שהיא תצמיח את מנהיגי העתיד

האופטימיות של אבא שלי ניצחה את השואה

מה מסביר את הישרדותם של מעטים, היכן שהושמדו רבים כל כך? האם בורכו בגנים טובים 
או בילדות מאושרת, שהעניקו להם חוסן? או שמא היו אלה מזל גרידא או השגחה עליונה? בראיון עם אביה, ניצול אושוויץ ואופטימיסט חסר תקנה, מנסה סמדר רייספלד לרדת לשורשי כושר ההישרדות ושומעת ממנו (שוב) על הנסים, צירופי המקרים, התושייה והתקווה

ד"ר רננה איתן ופרופ' חגי ברגמן מעניקים תקווה חדשה לסובלים מדיכאון עמוק

טיפול חדשני נותן מזור לאנשים שסובלים מדיכאון עמוק, שעד כה היה עמיד לכל סוגי הטיפולים המוכרים: אלקטרודות זעירות מושתלות במוחו של החולה ופוגעות, באמצעות קוצב, באזור הרלוונטי למחלה. 
ד"ר רננה איתן ופרופ' חגי ברגמן מספרים על הניתוח המורכב והתוצאות המעודדות

מה הקשר בין פרקינסון לאמונה דתית

מדוע אנשים מסוימים מאמינים בלהט בקיומו של אלוהים ואחרים הם אתאיסטים גמורים? במקרה לגמרי התגלה שמחלת הפרקינסון, שנגרמת על ידי מחסור במוליך העצבי דופאמין, קשורה לנטייה לאמונה דתית. האם זו הוכחה לכך שהדת היא רק תוצר לוואי כימי של המוח, או דווקא להפך? ואיך זה קשור לפטריות הזיה, חוסר שינה ומדיטציה?

לא תורה מסיני החוק המקראי היה ז'אנר ספרותי נהדר. ולא יותר

עשרת הדיברות, שנת השמיטה, ייבום וחוק הבן הסורר הם מחוקי המקרא הידועים שעליהם לכאורה מבוסס המשפט העברי. אלא שהחוקרת אסנת ברתור טוענת: החוק המקראי מעולם לא היה בשימוש, ולמעשה מדובר בז'אנר ספרותי. הסיפור העתיק של הכתיבה המשפטית

בוק סרפינג: טקסטים ספרותיים מקרבים בין זרים גמורים

קוראים לזה בוק סרפינג, וזו המצאה ישראלית. שמונה אנשים זרים קובעים דרך פייסבוק ונפגשים כדי להקריא זה לזה טקסטים קצרים ולדבר עליהם. למה הם עושים את זה? "יותר מפרויקט ספרותי, זה עניין חברתי, קשר תרבותי שנוצר בין זרים", מסביר רז ספקטור, הוגה הרעיון, "תרופה לניכור האורבני"

לא כל הדגים שוחים עם הזרם

חגבים לא נעים בתיאום יפה כל כך כי הם משתפים פעולה (אלא כי הם מפחדים זה מזה), ובלהקות של דגים - הרוב לא תמיד קובע (אלא המיעוט הנחוש). אלה רק שניים מהגילויים של פרופ' איאן קאזין, החוקר התנהגות קבוצתית של בעלי חיים באמצעות מערכות מתקדמות, וחושף את המנגנונים שמאחוריה

התיאוריה החדשה שמנסה לפצח את חידת התודעה

מה בדיוק חש אדם שמתנסה בכאב, טועם יין או רואה את צבעה הכתום של השקיעה? האם אפשר להשוות חוויה של אדם אחד לזו של חברו? האם התודעה היא חלק מהגוף, איפה היא נמצאת וכיצד יש לתאר אותה? “תיאוריית המידע המשולב” של פרופ' ג'וליו טונוני מציעה תשובה מדעית חדשה לחידה הפילוסופית העתיקה