רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דליה קרפל

קדיה מולודובסקי

בעקבות היומנים האבודים של המשוררת הנשכחת קדיה מולודובסקי

היא כתבה את "פתחו את השער" ושירי ילדים רבים נוספים, אבל מחקר מעמיק שערך אמיר שומרוני על משוררת היידיש קדיה מולודובסקי, שבמסגרתו גילה פרקי יומנים ושירים גנוזים שלה, חושף את מלוא היקף יצירתה ופועלה. בראיון הוא מספק הצצה ליומניה ושופך אור על נסיבות עזיבתה את הארץ זמן קצר לאחר שהיגרה אליה

עאדל מנאע בביתו

ניצחונם של השורדים. ההיסטוריון עאדל מנאע על אלו שלא ברחו בנכבה

כשההיסטוריון עאדל מנאע ממג'ד אל־כרום החליט לחקור את הנכבה, הוא בחר להתמקד באלה שלא ברחו, שאותם הוא מכנה "השורדים". בראיון הוא מספר על הדרכים של הממשל הישראלי להביא לטיהור אתני ועל הילדים שלו, שבאופן אירוני עזבו כולם את הארץ

אברהם אורי קובנר

תקיפת נשים, זונות וגילוי עריות: יומני הזימה של קובנר

חוקרת הספרות סבטלנה נטקוביץ' ידעה תמיד שאברהם אורי קובנר, מבקר ספרות חשוב מתקופת ההשכלה, היה אדם סוער ופרובוקטיבי. אבל רק כשחיטטה בארכיון שלו היא מצאה את היומנים שבהם תיאר בפירוט את חיי המין שלו, כולל תקיפת נשים, ביקורים אצל זונות ויחסי מין עם בתו

ציפה קמפינסקי. "לא הצלחתי לבטל בתוכי
את האינסטינקט העיתונאי"

שפת רחוב: ציפה קמפינסקי מתעדת את מלחמות הגרפיטי בין ימין לשמאל בפלורנטין

מאז שעזבה את העיתונות משוטטת ציפה קמפינסקי ברחבי שכונת פלורנטין בתל אביב ומתעדת בדקדקנות תופעות רחוב. בראיון היא מסבירה כיצד המחיקה של הכתובות וציורי הקיר היא חלק מתהליך ההכחשה שלנו כחברה

עילי ראונר."הכתיבה היא המוזיקה
והיא גם החרב שלי"

עילי ראונר ממשיך לאתגר את הספרות העברית

ספרו הקודם, "עריק", סימן אותו כקול יוצא דופן בספרות העברית, אבל זה רק גרם לעילי ראונר להוסיף לתהות על הקשר בין החיים לבין האמנות. זו השאלה שמייסרת גם את גיבור ספרו החדש, "ילדה וכלי קשת", נגן קונטרבס שמתקשה להתפרנס ולדאוג לבתו הקטנה

אפרים הלוי

ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי: ״אני מקווה שהציבור יתמרד״

בקרוב יהיה כאן תוהו ובוהו, חוזה אפרים הלוי. ישראל תהרוס את הרשות הפלסטינית ולא תקבל תמיכה מהעולם; בהיעדר פתרון מדיני, חמאס ישלוט; ובלא הנהגה ראויה לישראל, ניוותר בחוסר אונים. בראיון נוקב מספר ראש המוסד לשעבר על החשש שלו מכך שהיהודים יהפכו למיעוט בארץ ועל הקשר הנסתר בין ישראל, פוטין ואיראן

משה שפיצר, גרמניה 1930

ד"ר שפיצר האיש שהמציא את הטעם הטוב

27 שנה לאחר שמת, ראתה עדה ורדי את דמותו של הטיפוגרף והביבליופיל משה שפיצר, נזכרה בביקוריו בביתה והבינה שעליה לעשות מעשה. שבע שנות מחקר ואיסוף הביאו לתערוכה ולספר שמגלמים מהלך חשוב ומרתק בתרבות המקומית. אלא שהאיש שנחשב לשרמנטי ומקסים, אוצר בלום של ידע וטעם, היה גם אדם שילדיו זוכרים כנוקשה ולא תקשורתי

רן כהן. "עשיתי משהו טוב מהחיים שלי. אני כבר לא צריך שיאהבו אותי"

רן כהן פונה לסכם חיים של ניצחונות ואיומים - מהפרעות בבגדד ועד מירי רגב

רן כהן רואה בעצמו סיפור הצלחה ישראלי. הוא עלה לבדו מבגדד בגיל 10, התערה בחיי קיבוץ גן שמואל ולימים אף הפך למזכיר הקיבוץ, איש צבא, ח"כ ושר מטעם מרצ, כפי שהוא מתאר באוטוביוגרפיה החדשה שכתב. בראיון הוא טוען בתוקף שהעלייה העיראקית לא סבלה מקיפוח; מבקר את דוח ביטון, מירי רגב וממשלות הימין לדורותיהן ומסביר איך הוא מיישב את השמאלנות שלו עם אהבתו לצה"ל ואת האגו הפרטי עם השאיפה לאחווה אנושית

דוד טרטקובר

לטרטקובר נמאס להיות מעצב הבית של השמאל

דוד טרטקובר, המעצב המזוהה ביותר עם השמאל, כבר לא מאמין שישנה את העולם, ואף על פי שהוא עדיין חושב על עצמו כאנרכיסט, הוא לא מוכן לשמוע ממירי רגב שהוא לא נאמן. עכשיו הוא פותח תערוכה מסכמת במוזיאון תל אביב, אבל מסתגר בביתו בנווה צדק ומשלים עם כך שעשרות שנים של אמנות פוליטית לא הזיזו לאף אחד

קריקטורה של יוסף בס

הקריקטוריסטים של מלחמת העצמאות

ריבוי העיתונים והפלגים הפוליטיים בימי מלחמת העצמאות היה קרקע פורייה לצמיחתם של הקריקטוריסטים העבריים הראשונים. 
מחקר חדש מראה שעל הכוונת שלהם היו הערבים, הבריטים וגם ההנהגה הציונית — 
אולם הצבא זכה לרוב לאיורים אוהדים

עיריית לאגוס, ניגריה, שתיכנן אליעזר שריבר

סיפורם של האדריכלים הישראלים שבנו את מדינות אפריקה הצעירות

התערוכה "שליחות — אדריכלות ופיתוח מישראל לאפריקה" מספקת הצצה לשני עשורים שבהם השתתפו אדריכלים, מתכננים ואנשי עסקים ישראלים בבניית מדינות אפריקאיות חדשות. היא גם מעלה שאלות לגבי מה שניסתה ישראל הצעירה להשיג כך ולגבי הקשר בין הסיוע לאפריקה השחורה להזנחה של העולים היהודים מאפריקה, כאן בישראל

זלמן שניאר

זלמן שניאור לא פחד מסקס והתבוללות

סיפור אהבה אלים וארוטי בין יהודייה לנוצרי ברוסיה הלבנה אולי לא ייכנס היום לתוכנית הלימודים בישראל ויחזיר לתודעה את הסופר העברי־יידי זלמן שניאור. אבל התרגום הראשון לעברית של "המשומדת", שכתב שניאור כסיפור בהמשכים לעיתונות היידיש של אמצע המאה ה–20, מכניס מעט עניין וחושניות לספרות העברית, שכה זקוקה להם

עילית אזולאי

האשה שבקיר: האמנית עילית אזולאי

שום דבר לא הכין את האמנית עילית אזולאי לכך שמיצב 
שלה יוצג במומה, המוזיאון לאמנות מודרנית במנהטן. 
בראיון עמה היא מספרת על הדרך שעברה עד לפריצה הגדולה, על הסלידה מאור הזרקורים ועל שיטות העבודה הקפדניות שלה, הכוללות תחקירים ונבירה עיקשת במבנים נטושים ובקירות. עוד היא מספרת כיצד השפיעה עליה המורשת המשפחתית שלה ואיך הובילה אותה אחת מחקירותיה לגלות פרשייה לאומית סודית במיוחד

20 שנה אחרי הרצח, מורשתו של יצחק רבין ז"ל עדיין מעורפלת

באין צוואה או כתובים פרי עטו, מורשתו של ראש הממשלה הנרצח נותרה עניין לפרשנות ומחלוקת: האם מעל לכל הנחיל לנו את הצורך בתהליך שלום, או את חשיבות הפשרה? היסטוריונים, פוליטיקאים ומומחים למדע המדינה מציעים קווי מתאר למורשתו הגמישה והבלתי־מוחשית של יצחק רבין

מאות צעירים ערקו בשנות ה-60 למצרים. מה עלה בגורלם?

50 שנה לפני שאברה מנגיסטו חצה את הגבול לעזה, הוכתה ישראל בטרנד של צעירים שערקו למדינות ערב, ובעיקר למצרים. הם חיפשו עתיד טוב יותר, הרפתקה, או רצו להרגיז את ההורים. ברבים מהמקרים זה נגמר בכליאה, עינויים וחזרה מבוישת ארצה — היישר למשפט צבאי

עוזי אורנן עדיין לא ויתר על חלום הלאום הישראלי

בגיל 92 הבלשן עוזי אורנן עדיין פועל למען מדינת ישראל השוויונית והחופשייה מדת שהוא רואה בעיני רוחו, גם אם הוא יודע שכבר לא יזכה לראות אותה. הוא מתעקש שלא התרכך, אבל משלים עם הנכדה שחזרה בתשובה ולא מתעצבן ממצב העברית

קפא בזמן: חייו המסתוריים של צלם הילדים מטבעון

הילדים בטבעון של ראשית ימי המדינה אהבו 
להצטלם אצל אומצ'ה, הצלם אברהם קרבר, 
שהפרעה הורמונלית הותירה אותו כלוא בגוף של ילד. 
תערוכת יחיד ראשונה היא הזדמנות לשוחח עם 
מי שהכירו את פליט מלחמת העולם השנייה, שערפל עוטה את נסיבות חייו, מותו וההיעלמות של עזבונו

כשפלסטינים ויהודים לחמו יחד בצבא הבריטי

סיפורו של המופתי אל חוסייני הפרו־נאצי 
מוכר לכל, אך אלפי הערבים שהתנדבו להילחם לצד הבריטים — לעתים ביחידות מעורבות עם יהודי ארץ ישראל — נשכחו במהלך השנים ומעט מאוד נכתב אודות המניעים שלהם, המורכבות של גיוסם והטלטלות שעברו עם שובם