בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש סקס אחר - והוא נכתב בעברית צחה בתחילת המאה ה-19

יש שיקראו לזה אירוטיקה, ויש שיחמירו ויטענו שמדובר בלא פחות משיר הפורנוגרפיה העברי הראשון, אבל מה שבטוח הוא שהבטן היהודית/עברית התקשתה מאוד "לעכל" את "שיר עגבים" של המשכיל חובב השפה העברית יהודה ליב בן-זאב. ואז יום אחד, בצורה כמעט מחתרתית, שיר הזימה הסתנן מחדרי החדרים וראה אור.

43תגובות
מתוך "שיר עגבים"
מוציא לאור: גצל קרסל, תשל"ז

וינה, מתישהו בתחילת המאה ה-19. איש ההשכלה העברית יהודה ליב בן זאב (1811-1764) רוצה להוכיח לעולם שסביבו שאפשר לעשות הכל בעברית.

הכל כולל הכל. הכל כולל פורנוגרפיה עדינה.

הוא מוציא את כלי הכתיבה ויוצר את "שיר עגבים", 20 בתים שמתארים סצנות סקס שכוללות מונחים כמו "עמוק, עמוק", "מישושים" ועד ל"אוי אוי" שבגמר האקט.

הצרה הייתה, שאף אחד לא רצה להדפיס את הספר. בכל זאת - זימה בלשון הקודש? אז השיר הועתק, והופץ מדור לדור מעגב לעגב, ולא לשמחת כולם:

והנה, בשנת 1977 נפל דבר בישראל. ההיסטוריון והביבליוגרף הישראלי גצל קרסל, שארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית, מחליט שהגיע הזמן להפוך את התורה שבעל פה לתורה בכתב.

למען האמת, קרסל חשב להוציא את "שיר עגבים"  כבר ב-1971, אבל נראה שהעדיף לחכות כמה שנים עד שהקהל הישראלי יהיה בשל לשיר זימה עברי ישן נושן.

"שירו של בן-זאב זכה לתפוצה, שקשה למצוא דוגמתה, בעודו בכתב יד", כתב קרסל בהקדמה לספר. "היו מעתיקים אותו בכל העולם היהודי, כל הקוראים הזדעזעו במירכאות ובלעדיהן, אולם קראוהו והעתיקוהו, עד היום הזה... הפעם אנו מדפיסים אותו סוף סוף, ושמים קץ לנדודיו מיד אל יד בכתב-יד במשך 170-160 שנה".

כיאה לשיר שיש בו אלמנטים נועזים, הודפס השיר באופן מחתרתי, וקרסל הסתפק בהוצאה פרטית של 300 עותקים בלבד. עותק אחד נמצא כמובן בספרייה הלאומית. עותקים אחרים שנשארו נמכרים כיום במכירות פומביות תמורת מאות ואלפי שקלים.

"שיר עגבים": הגרסה המלאה

"שיר העגבים"
מוציא לאור: גצל קרסל, תשל"ז

בערב הלוך הלכתי פעם,
בנשף חשקי לטעום טעם.
באתי אל עמק השווה
והנה הוא כגן רווה;
עלמות ובתולות הנה והנה
בכל עבר ובכל פנה.

ואגש ואקרב אל האחת,
ואתפשׂה בבגדה מתחת,
ואומר: "הבה נא, אבוא אליך,
עברי לפני ואנוכי אחריך".

ותעבור לפני דרך להורות
למקום פלוני אלמוני התחנות.

העלמה הביאתני חדרה,
והתבוננתי אל יופיה והדרה,
והנה רעייתי מלאה חן ויופי.
ברה כחמה זכה מדופי;
עיניה זיקי אש יתלהטו,
עפיפיה גחלי-אש יתמלטו.

מיהרתי והסירותי המטפחת
לטמון ידי בצלחת,
והנה בנות החשק
גבעות התאווה
כהרים גבנונים ענקתמו גאווה;
ביד ויד חיפשתי אחת ואחת
ורוויתי מלוא כף נחת.

לאט לאט צעדה המיטה,
בגדה וכסותה
מעליה הפשיטה,
ותעל ותשכב על גבה.
ואקרב לדבר על לבה:

"איילת-אהבים,
יעלת-מחמדים,
נתעלסה באהבים,
נרווה דודים".

ותאמר: "הנה אוצרי
לך פתחתי
וכל אשר לי לפניך ערכתי;
השוק והחזה לך יהיו למנה,
דוש כהידוש תבן במדמנה;
הרק חנית, קרב ושלח,
על במתי רכב וצלח".

אז מיהרתי, יצועה עליתי,
שולי כסותה בנחת גיליתי,
והנה עמודי שש שוקיה,
גלילים כדורים שתי ברכיה,
ובנות שת כאגן-הסהר,
כלבנת-ספיר לטוהר.

תוכן ספון היכל העונג,
רך משמן חלק מדונג;
חורש מצל סביב הקובה,
והוא בסתר טמון בחובה,
לא התמהמהתי ולא בוששתי,
את כל כליה מיששתי.

אחזתי בזה וגם בזה,
פעם השוק ופעם החזה;

יהודה ליב בן-זאב
אוסף אברהם שבדרון, הספרייה הלאומת

כולמו יחד הרווּני נחת,
השדיים ממעל
והתהום מתחת.

ולא יכול דודי להתאפק
לכל הניצבים עליו
והוא מתרפק.

כי החל לפעמו רוח החשק,
וירק חניכיו ברומח ונשק;
התאזר כגיבור לפרוץ פרץ,
לבוא עליה בדרך כל הארץ.
ויתחזק וישב באיתן קשתו;
ולא יכול דודי לצאת
כי הכביד נחושתו,

כמעט פתחתי
מוסרות המכנסיים
ויקם ויעורר איש-הביניים;

והנה הוא כחתן יוצא מחופתו,
כעץ ארז רענן כפתו.
ותאמר: "למה זה
תעמוד בחוצה?
ואנוכי פיניתי הבית, רוצה!

"רדה עלי אל תעמוד;
עושי, גושי, חושי, כי אחמוד;
אל תירא ואל תחת, כי טהרתי,
ואל תעצור לרכוב,
כי אז אמרתי".
ואומר: "שימי נא ידך תחת
 ירכי,
את הילד הזה הוליכי;

ועשי כאשר עם לבבי;
שלחי ידך ואחזי בזנבי;
החזיק ידך בו לנסותו,
אולי מיקשה תעשי אותו".
ותאחז בו ויהי למטה בכפה;
ותשמח בו ותכסהו בגפה.

והנה קמה אלומתי וגם ניצבה,
בחור כארזים דגול מרבבה.
ותאמר: "עלץ לבי רמה קרני,
אתה בן מדושתי ובן גורני".
דודי צח ואדום חוצב להבה,
ראשי כתם פז רצוף אהבה.

אחזתיו ולא ארפנו מנת כוסי,
עד שהביאותיו אל חדר הורתי.
כבּיכּוּרה בעודה בכפה תבלענה
אל מקום שם דרך תנחנה;
ותתקעהו יתד במקום נאמן,
בחמוקי ירכה מעשי-ידי אמן.

אז פצתי את פיה למולי
לבלוע את כל היקום ברגלי.

כציפור יורד אל קִנו,
כן ירד דודי לגנו;
והוא מתעדן ומתפנק
כארז מבשן יזנק.

מדלג ומקפץ כציפור ברשת,
שחוּק וכתוּת כעלי במכתשת.
אז פרץ כנחל שוטף מקורה,
וקשתי חִצי חשקה הערה.
והוא הולך וחזק
רצוא ושוב כמראה הבזק.

זרם-חמד עליו הרעיפה
כמים קרים על נפש עייפה,
וימץ טל מלוא ספל.
אז גברה תאוותה כפל,
ותסגור בעדי ידיה ולחצה
לבלתי נתון דודי צאת החוצה.

תקעה ירכה, השפילה הרימה;
דהרות דהרות סוס מלחמתה.
כי סער בלבה
שלהבת אהבתה,
חיזקה דבריה והעיזה:
"עמוק עמוק" – היו דבריה,
כשעטת הסוס נחרה.

כי רפתה מעט וחלשה
מעוצר רוח ומעבודה קשה;
פתאום גילתה מקורה והערתה,
חרקה שן ועיקמה שפתה
לאמר: "עוד מעט; עתה, עתה".
בהגיגה בערה אש ולשונה להטה:
"אוי, אוי, חייך כי התאוויתי,
ה, ה, ה, הרף, אויה כי נדמיתי!"

וישקוט הזעף ותקם סערה לדממה,
ותתעלף ותשכב בפה נאלמה.
דודי שלח ידו מן החור,
מעי חמרמרו, נסוגו אחור,
כבושת רכי-הלב בנוסם מהמערכה
כן פניו זועפים וחמתו שככה.

 

נוסף לשירי ההלצה והעגבים, חיבר יהודה ליב בן-זאב גם ספרי עזר ללשון העברית, מילונים לעברית מקראית, ספרי מחקר ותרגומים חשובים, כך שגם מתנגדיו הודו כי למרות "רוחו החופשית", תרם רבות להגות ולשפה העברית.

כאן בקטלוג הספרייה הלאומית תמצאו עוד ספרים וכתבים, חלקם מקוונים, של יהודה ליב בן-זאב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו