במשך 145 שנים השולחן ערוך כינה את מנהג הכפרות "שטות" - מי העלים את הביקורת?

במשך 18 מהדורות כלל הספר שחיבר רבי יוסף קארו שאחראי לשתי מהפכות גדולות ביהדות, ביקורת מזלזלת על הכפרות. אז מדוע היא נעלמה?

חן מלול, הספרייה הלאומית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים16
כותרת של סימן תר"ה בשולחן ערוך ליוסף קארו: "מנהג כפרות בערב יום כפור מנהג של שטות הוא".
כותרת של סימן תר"ה בשולחן ערוך ליוסף קארו: "מנהג כפרות בערב יום כפור מנהג של שטות הוא".צילום: לנחלת הכלל
חן מלול, הספרייה הלאומית

מנהג הכפרות הוא אחד ממנהגי יום הכפורים הידועים ביותר וגם השנויים ביותר במחלוקת. על פי המסורת, נהוג בערב יום הכפורים לסובב תרנגול חי מעל ראשו של כל יהודי ולבקש שהתרנגול ילך למיתה, ושבמקומו יזכה האדם בחיים ובשלום.

האִזכור הקדום ביותר למנהג הכפרות נמצא בתשובות של רב ששנא בר תחליפא שחי בעיר סורא שבבל במאה ה-7 לספירה. הסברים שונים ניתנו במהלך הדורות לשאלת מקורו של מנהג הכפרות, אך כבר במקור הראשון המאזכר אותו נכתב "ואין אנו יודעים מנהג זה למה".

עובדה זו, בשילוב עם ההשערה שמקורו של המנהג בטקסים לא יהודיים והרגישות ההלכתית לזכויות בעלי חיים, הקימו לו מתנגדים רבים: מהרמב"ן והרשב"א ועד רבנים החיים בימינו אנו. אפשר שמכל המתנגדים האלה הייתה התנגדותו של הרב יוסף קארו, מחבר ה"שולחן ערוך", המשמעותית ביותר: זאת אנו למדים מהגורל שיועד לה.

 דיוקן רבי יוסף קארו.
דיוקן רבי יוסף קארו.צילום: הספרייה הלאומית.

סיפורה של השמטה

הספר שולחן ערוך מייצג (לפחות) שתי מהפכות אדירות בהלכה היהודית: ראשית, מדובר באחד הניסיונות המעמיקים והמקיפים ביותר של הוגה יחיד לסכם ולמצות את ההלכה היהודית לפסיקות ברורות וסופיות. שנית, ולא פחות חשוב מכך – מדובר בספר ההלכה הראשון שנכתב מתוך כוונה ברורה שייראה אור בתור ספר מודפס.

את הספר בעל ארבעת החלקים סיים הרב יוסף קארו בשנת 1563 במקום מושבו שבצפת. שנתיים לאחר מכן, נדפסה המהדורה הראשונה של הספר בוונציה. וכך מתייחס קארו אל מנהג הכפרות בכותרת לסימן תר"ה בהלכות יום הכפורים: "מנהג כפרות מנהג של שטות הוא", נכתב בכותר הסימן.

תמונה מתוך ההדפסה של שנת ה'של"ח (1577) של שלחן ערוך, אורח חיים, עם הגהות הרמ"א.
כפי שתוכלו להיווכח, נכתב בכותרת של סימן תר"ה: "מנהג כפרות בערב יום כפור מנהג של שטות הוא".
תמונה מתוך ההדפסה של שנת ה'של"ח (1577) של שלחן ערוך, אורח חיים, עם הגהות הרמ"א. כפי שתוכלו להיווכח, נכתב בכותרת של סימן תר"ה: "מנהג כפרות בערב יום כפור מנהג של שטות הוא".צילום: לנחלת הכלל

אפשר שהיו אלו מילים נוקבות מדי לגבי מנהג כה רווח בקהילות ישראל, אך במשך 18 מהדורות שונות של השולחן ערוך שרדה הכותרת שהעניק קארו. הפעם הראשונה שבה הושמטו המילים "מנהג של שטות" מהכותרת הייתה במהדורה שיצאה לאור בשנת 1708 באמסטרדם. הנסיבות המדויקות להשמטת הכותרת אינן ברורות, אך ייתכן שהן היו קשורות לטענה שהשמיע הרב שמואל אבואב (1694-1610). הרב אבואב סירב להאמין שרב ופוסק בעל שיעור קומה כיוסף קארו התייחס באופן כה מזלזל למנהג הכפרות וטען שהמילים "מנהג של שטות" הן למעשה תוספת מאוחרת, מעשה ידיו של המדפיס המקורי של הספר בוונציה.

ההשמטה כפי שהיא מופיעה בהדפסה משנת תרפ"ח (1928) בווילנה.
ההשמטה כפי שהיא מופיעה בהדפסה משנת תרפ"ח (1928) בווילנה.צילום: Hebrew Books

טענה זו מעוררת תמיהה מאחר שארבע הדפסות שונות של שולחן ערוך הופיעו בימי חייו של קארו, ואין כל עדות לכך שביקש שהמילים הקשות שבהן התייחס למנהג הכפרות יוסרו מהטקסט.

מעניין לגלות שההשמטה לא התקבעה מיד ובמהדורה משנת 1722 שהופיעה במנטובה שבאיטליה אפשר למצוא את המילים הנוקבות שהופיעו במהדורה הראשונה.
מעניין לגלות שההשמטה לא התקבעה מיד ובמהדורה משנת 1722 שהופיעה במנטובה שבאיטליה אפשר למצוא את המילים הנוקבות שהופיעו במהדורה הראשונה.צילום: Hebrew Books

אנחנו לא יודעים את הסיבה המדויקת שבגינה התנגד מחבר שולחן ערוך למנהג הכפרות, אך ברור שגם בלי להישען על סמכותו ההלכתית של הרב יוסף קארו, נחשב מנהג הכפרות למנהג שנוי במחלוקת עד עצם היום הזה. כיום ניתן למצוא בין מתנגדיו פעילי זכויות בעלי חיים, רבנים ושאר בני תמותה שסולדים מהמנהג עתיק היומין.

ההוגה שהעז להחליף את ברכת השחר "שלא עשני אישה"

הימים הנוראים של חיילי מלחמת העולם הראשונה

גילויים חדשים על מקור הפיוט המרטיט "ונתנה תוקף"

עוד כתבות מרתקות מחכות לכם ב'ספרנים' - בלוג הספרייה הלאומית

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ