הקונסול האמריקאי הראשון שלקה בסינדרום ירושלים - הספרייה הלאומית - הארץ

הקונסול האמריקאי הראשון שלקה בסינדרום ירושלים

סיפורו הבלתי ייאמן של חוואי מפילדלפיה שהספיק תוך שנים ספורות להפוך לקונסול האמריקאי הראשון בארץ הקודש, להיות מודח מהתפקיד, להתגייר ובסופו של דבר גם להשתגע

חן מלול, הספרייה הלאומית
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דגל ארצות הברית מתנוסס מעל ביתה הראשון של הקונסוליה האמריקנית בשער יפו, 1857 בערך
חן מלול, הספרייה הלאומית

לאורך המאה התשע-עשרה החלו נוצרים אמריקנים רבים לשאת את עיניהם אל ארץ הקודש המקורית. יהיו הסיבות אשר יהיו, ואחת מהן היא ודאי האכזבה מהגאולה שהובטחה אך לא התרחשה באמריקה, חזר העם שהוגלה מארצו, עם ישראל ההיסטורי, למוקד תשומת הלב האמריקנית.

אחת האמונות החדשות שהתפתחו באותה תקופה של התעוררות דתית שסחפה את אמריקה, יובאה ככל הנראה מבריטניה, כמו אותם המטיפים שהנהיגו את ההתעוררות הדתית. לפי אותה אמונה, התנאי ההכרחי לנצחון הנצרות בעולם ולחזרתו המחודשת של ישו, היא שיבת היהודים לארץ-ישראל. באמונה יוקדת זו החזיק גם וורדר קרסון, חוואי מפילדלפיה, שהיה בן למשפחה קווייקרית משיחית.

שמשון הגיבור שובר את השילוש הנוצרי, מתוך הספר 'מפתח דוד' שחיבר וורדר קרסון

בניגוד לנוצרים משיחיים רבים, לא הסתפק קרסון באמונה בקיבוץ היהודים בארצם והחליט להקדיש את חייו להגשמת המפעל החלוצי הזה. הוא פנה בעזרת מקורביו למזכיר המדינה האמריקני ג'ון קלהון בבקשה שימנה אותו לקונסול בירושלים. קלהון אישר את הבקשה ובכך הפך קרסון לאדם הראשון שזכה למינוי הזה. אפשר שתרמה לכך העובדה שקרסון הציע לשרת במשרה ללא שכר.

השמועות על אופיו האקצנטרי ועל רעיונותיו המיסיונריים שנתפסו כמטרותיו הנסתרות (אף שלא טרח להסתירן מאיש) עשו את המינוי לשנוי במחלוקת. מה שסתם עליו את הגולל הייתה ההתנגדות הנחרצת למינוי שביטא "השער העליון" – ממשל האימפריה העות'מאנית.

אך העובדה שמינויו לקונסול בוטל, לא הפריעה לקרסון. במהלך הדיונים הלוהטים על גורלו המקצועי הוא הגיע לירושלים כשבאמתחתו יונה ודגל אמריקה, והציג את עצמו בפני כל בתור הקונסול האמריקני.

וורדר קרסון, דיוקן, תצלום דאגרוטיפ, שנות הארבעים של המאה התשע-עשרה

החשש מהמיסיונריות האוונגליסטית של הקונסול החדש התבדה עד מהרה. למעשה, קרסון הכריז מלחמת חורמה דווקא במיסיונריות הנוצרית שלטענתו מנצלת את מסכנותם של היהודים. בירושלים גילה קרסון לא רק את כשרונו לעורר מחלוקת, אלא גם את כשרון הכתיבה שלו.

בכל פעם שטענו אנשי ממשל או דיפלומטים אמריקניים באוזניו של קרסון כי אין בסמכותו לשמש בתור קונסול, ביטל את טענותיהם והשיב כי המינוי גרם לו להוצאות מרובות, וכי אינו מבקש לעצמו כל שכר. הגמול היחיד שאותו הוא מבקש, חזר ואמר, הוא הגנה לעצמו וליהודים העניים הנרדפים.

ההזדהות העמוקה עם אותו עם עתיק ונרדף שכנעה את קרסון להמיר את דתו. כעבור ארבע שנים מאז בוטל מינויו לקונסול, התגייר קרסון ולקח על עצמו שם חדש, אותו שם שבחר לעצמו בתור שם עט, ונקרא מאז "מיכאל בועז ישראל". באותה שנה החל גם לכתוב את ספרו התיאולוגי שגם מפרט על הסיבות לגיורו – 'מפתח דוד'.

בחירתו של המלך שלמה: קרסון מדמה את המלך הצדיק כבוחר בין היהדות לנצרות. מתוך "מפתח דוד"

כעבור חודש מהתגיירותו חזר וורדר לארה"ב כדי להסדיר את ענייניו הכספיים וגם, כפי שהעיד בספרו, "לראות שוב את פניהם של היקרים והאהובים עליי ביותר". חזרתו, כמצופה, עוררה שערורייה חדשה – גרושתו ובנו, בעזרת אחיו של קרסון, אליוט, הוציאו בבית המשפט בפילדלפיה צו המכריז על הקונסול מטעם עצמו כבלתי שפוי, וכמי שלא מסוגל לנהל בעצמו את רכושו.

מגן דוד ומתחתיו ראשי התיבות מ.כ.ב.י (כשמו העברי של קרסון: מיכאל בועז ישראל)

בתום משפט מתוקשר, שכלל קביעת אי-שפיות וערעור על הקביעה, משפט שאותו ניצל קרסון לניהול מערכה ציבורית לטיהור שמו, זכה קרסון והוכרז בתור אדם שפוי. את מרבית רכושו השאיר למשפחתו ובשנת 1852 חזר לירושלים כדי לסייע בהכנות לגאולה הקרבה.

עם חזרתו לארץ עסק קרסון בועז ישראל בניסיונות להקים התיישבות יהודית ביפו ובעמק-רפאים שבירושלים. מטרתו המרכזית הייתה לבטל את התלות היהודית במוסדות צדקה נוצריים שביקשו להמיר את דתם, דת האמת לפי אמונתו.

בירושלים נשא לאישה את רחל מולדנו. נולדו להם שני ילדים שלא האריכו ימים והלכו לעולמם מעט אחרי פטירת אביהם האקסצנטרי ב-27 באוקטובר 1860. קרסון נקבר בהר הזיתים "בכבוד השמור רק לרב חשוב".

הניסיון של קרסון למשוך צליינים נוצרים לארץ הקודש בעזרת פירוט מחיר עלויות ההפלגה והשהות

עוד כתבות מרתקות מחכות לכם ב"ספרנים" - בלוג הספרייה הלאומית

מצבתו של מיכאל בועז

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ