החברה השוויצית שצבעה את ארץ ישראל כבר ב-1900 - הספרייה הלאומית - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החברה השוויצית שצבעה את ארץ ישראל כבר ב-1900

לכתבה
כותנת פסים בצבעי הקשת אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית

אלבום נדיר מחזיר את הצבע לתמונות של ארץ הקודש, אלא מה, לצבעים אין באמת קשר למציאות

92תגובות

אוספי התצלומים של הספרייה הלאומית כוללים שני אלבומים של ארץ ישראל שהופקו בסוף המאה התשע-עשרה בשיטת הפוטוכרום. מהי אותה שיטה ומדוע מזכירות התמונות ציורי שמן רוויי צבע, ולא תמונות שמקורן בצילום שחור-לבן?

קבר רחל באלבום תצלומי מזכרת ממסע צליינים אוסטרים לארץ הקודש
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית

כל התשובות בכתבה הבאה.

הפוטוכרום כובש את העולם

בשנת 1880 צילם תומאס סוטון, תלמידו של המתמטיקאי והממציא ג'ימס קלארק מקסוואל, את התמונה הראשונה בצבע – צעיף צבעוני.

על אף שטכניקת הצילום הראשונה בצבע פותחה עשורים ספורים בלבד מהמצאת הצילום, ייקח לצילום בצבע מעל למאה שנה עד שיצליח לגבור ולגרש את הצילום בשחור-לבן אל מחוזות הצילום האומנותי. ניצחון הצבע על פני גווני האפור יקרה רק בשנות השבעים של המאה הקודמת. עד אז, היה הצילום בצבע בגדר טכניקה יקרה, נחלתם הכמעט בלעדית של צלמים מקצועיים, שבעשורים הראשונים לקיומה אף נחשבה ללא-אמינה.

התמונה הראשונה בצבע
ויקיפדיה

עשרים שנה לאחר יצירת התמונה המצולמת הראשונה, פיתח מדפיס שוויצי בשם אורל פוסלי (Orell Füssli) טכניקה אחרת ליצירת תמונות בצבע, טכניקה שזכתה לשם "טכניקת הפוטוכרום". בניגוד לצילום בצבע שלוכד את הצבעים המקוריים שבמושא הצילום, הפוטוכרום היא טכניקת הדפסה מחדש בצבע של תצלום בשחור-לבן. החידוש של פוסלי היה השימוש בטכניקה שבה מושג הצבע באמצעות הדפס אבן – שיטת הדפסה בת מאות שנים.

תוך שנים ספורות כבש הפוטוכרום את שוק הצילומים המתפתח. היתרון המובהק של הטכניקה החדשה היה מחירה הזול של תמונה בצבע, כמו גם האפשרות להפיקה בכמויות מסחריות ובקלות יחסית.

בשנת 1888 פתחה החברה בה עבד פוסלי חברת בת בשם "פוטוכרום ציריך". משנת הקמתה ועד שנות העשרים של המאה העשרים, שלטה חברה זו בשוק העולמי לתמונות בצבע בזכות הפטנט שרשמה. ציריך הייתה הכתובת לכל אדם המעוניין לצבוע את תצלומיו.

המונופול של החברה השוויצרית הוביל לדרך עבודה מעניינת: במידה שלא צורפו הוראות מפורטות לצביעת התמונות, לא הייתה לאנשי החברה דרך לשחזר את הצבעים המקוריים של התצלומים שנשלחו אליהם, ובמקרים כאלה הם נאלצו להסתמך על דמיונם בבחירת הצבעים. ככל הנראה, הייתה נסיבות אלו הם שהולידו את שני אלבומי התצלומים השמורים בספרייה.

ארץ ישראל בצבע

האלבום הראשון הוא אלבום מזכרת מ"מסע צליינים אוסטרים לארץ הקודש" שהופק בשנת 1900. בניגוד להיום, לא היו אלה הצליינים/תיירים שצילמו את התמונות באלבום. באותה תקופה פעלו בארץ ישראל מספר צלמים מקצועיים, והם אלו אשר צילמו את נופי הארץ. את הצביעה סיפקה חברת פוטוכרום ציריך.

דפדפו באלבום המלא

סירתו של רולה פלויד
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית

מעניין לגלות שהאלבום הנוכחי, כמו גם מרבית אלבומי התצלומים של ארץ ישראל באותה התקופה, לא היה אלבום גנרי הנמכר בהמוניו: הצליינים, בדומה לשאר הלקוחות המעוניינים בתמונות מארץ ישראל, בחרו בעצמם את התצלומים האהובים עליהם – ככל הנראה ממקומות שבהם ביקרו במהלכם שהותם בארץ. לא מפתיע לכן, שמרבית התמונות באלבום מציגות מקומות מפתח מירושלים וסביבתה. התמונה היחידה שלא מאזור זה היא מיפו. בתמונה נראים סוורים יפואיים חותרים בסירתו של מדריך התיירים הנודע רולה פלויד, בנוסף אנו רואים בסירה את המדריך ומספר תיירים אירופאים לארץ ישראל.

רחבת הכניסה למסגד אל-אקצא
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית
שער יפו
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית
שער האריות
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית
אבן השתייה בכיפת הסלע
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית

רחבת הכניסה של מסגד אל-אקצא צולמה ונצבעה בצורה מופלאה, שער יפו ושער האריות מקבלים חזרה את צבעיהם וכך גם אבן השתייה בכיפת הסלע.

מתפללים מוסלמים, התמונה צולמה ככל הנראה במסגד אל-אקצא
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית
אישה מבית לחם
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית
חייט ערבי
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית

ייתכן שהדרך בה נצבעו התמונות חושפת את הדימוי של אנשי החברה על יושבי הארץ: בכל התמונות מופיעים האחרונים כשהם לבושים בבדים עתירי צבע ובעלי שילובים מאירי עיניים.

נהר הירדן
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית

על תולדות האלבום השני, שמתוארך לתקופה מוקדמת יותר, אנו כמעט ולא יודעים דבר, מלבד העובדה שעל כל עמוד קרטון מוטבע סימן בעלות של בית ספר אוונגליסטי בשוויץ.

דפדפו באלבום המלא

אותם מתפללים מוסלמים בתנוחה מעט שונה באלבום השני
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית
תצלום אישה נוספת מבית לחם
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית
סתתי אבן בירושלים
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית
מוכרי פיתות מירושלים
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית
סועדים במעגל
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית

ייתכן שהלקוחות שרכשו את האלבום ביקרו בארץ ישראל, וייתכן שרק רצו תצלומים ממנה.

36 הדפסי הפוטוכרום שבאלבום זה מציגים את נופי ארץ ישראל וסוריה. מספר תמונות הנמצאות באלבום הראשון חוזרות ומופיעות באלבום השני – לעתים בצורה זהה ולעתים עם שינויים במיקוד התמונה או ברגע בו צולמה.

כך או כך, אלבום זה מספק מספר דוגמאות לחופש האומנותי שנלקח (לכאורה) על ידי אנשי החברה. למשל, בתמונה בה לבוש יהודי אשכנזי בן היישוב הישן בכותנת פסים בצבע הקשת.

לא נוכל לסיים בלי התמונה היפה הזו של הכותל מסוף המאה התשע-עשרה. גברים ונשים שעונים על אותו הקיר עתיק ומתהדרים במלבושים בשלל צבעים: שחור, לבן, אדום, ירוק וחום.

תמונות נדירות: 150 שנה בכותל המערבי

עדות מצולמת: 100 שנים של היסטוריה בקבר רחל

אלבום תמונות נדיר חושף תצלומים מחיי השומרונים בשכם של ראשית המאה העשרים

עוד כתבות וצילומים נדירים מחכים לכם ב"ספרנים" - בלוג הספרייה הלאומית.

כיפת הסלע כפי שהיא מופיעה באלבום השני
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית
אחווה צבעים ומגדרים בכותל
אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו וקבלו את סיכום כותרות הבוקר ישירות למייל מדי יום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות