דו-קיום בין ציפורים לחקלאים אפשרי, צריך רק להסתכל על הגוזלים

תיבות קינון לתנשמות, תירס לעגורים, בריכות דגים לשקנאים – שיתופי פעולה בין חקלאים לרשויות מוכיחים שציפורים יכולות לשגשג לצד פעילות חקלאית. עשרות גוזלי שדמיות חדשים הן עדות להצלחה

צפריר רינת
צפריר רינת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפריר רינת
צפריר רינת

לחקלאים וציפורים יש לא פעם קשר עז לאותה חלקת אדמה, ובדרך כלל אלו בעלי החיים הנסוגים מן הפעילות האנושית. אולם, בשנים האחרונות החלו ארגוני שמירת טבע בישראל בפרויקטים שאמורים ליצור דו-קיום. על הצלחתם יכולה להעיד השדמית אדומת הכנף, ציפור יפהפיה הנוהגת לדגור בשטחים המשמשים גם חקלאים.

ישראל התהדרה בעבר במאות זוגות מקננים של שדמיות, שנודדת באביב מאפריקה לאירופה ועוצרת בארץ לקינון. אך בעשורים האחרונים נותרו זוגות בודדים בעמק החולה, עמק יזרעאל ועמק זבולון. הפגיעה באוכלוסיית השדמיות בישראל נבעה בין היתר מהמעבר לשיטות חקלאות הכוללות שימוש בכלים כבדים ושימוש בחומרי הדברה. בנוסף, לפני כמה שנים התברר שאפרוחים רבים מצאו את מותם לאחר שנמחצו על ידי ערימות אספסת שעברו דחיסה. "אין להן התאמה אבולוציונית לפעילות חקלאית והן לא יודעות איך להתמודד עם האיומים האלה", הסבירה אקולוגית ממחוז צפון של רשות הטבע והגנים, יפעת ארצי. "השדמית רגילה להסוות עצמה ואינה בורחת כשיש פעילות בשדה החקלאי". 

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ