שפני הסלע החלו להתבסס בלב ירושלים. זו עשויה להיות בשורה מדאיגה לתושבים

הופעתם של שפני סלע בשכונות בצפון-מזרח הבירה לפני כעשור לוותה בהתפרצות של מחלת הלישמניה. בעת האחרונה מצטברים דיווחים על תצפיות של החיות בלב ירושלים, ומומחים מעריכים כי בדומה לחזירי הבר של חיפה והתנים של גוש דן - שפני הסלע גילו את יתרונות החיים בעיר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מימין למטה בכיוון השעון: פסגת זאב, 2011; בית המשפט העליון, לפני כשבוע; שכונת נחלאות, בשבוע שעבר; פסגת זאב, 2015; שכונת קטמון, בשבוע שעבר; פסגת זאב, 2018
מימין למטה בכיוון השעון: פסגת זאב, 2011; בית המשפט העליון, לפני כשבוע; שכונת נחלאות, בשבוע שעבר; פסגת זאב, 2015; שכונת קטמון, בשבוע שעבר; פסגת זאב, 2018צילום: צילום: נועם בן משה, אלעד ברין, משה וייס, ארז בן ארויה, דנה מנולסון, אמיל סלמן
ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון

זה החל לפני יותר מעשור. תושבים בשכונות של צפון-מזרח ירושלים, בעיקר בפסגת זאב ובנווה יעקב, החלו לשים לב לשכנים חדשים שצצו בסביבה. שפני סלע החלו להתקבץ בעיקר במוקדי שפיכת פסולת בנייה כמו עפר וסלעים, וחיפשו חללים בין הקרקע לקרוואנים ששימשו לכיתות גן או תלמודי תורה באזור. כשנתקפו רעב, החיות קפצו לבקר בגינות מושקות, כדי לכרסם מעט עלים ירוקים, או שהם פשוט נברו באשפה. מה שהחל בתצפיות בודדות התברר כעבור כמה שנים כהתבססות של ממש. בעלי חיים אלו עשויים להיראות לא מזיקים, אך במקביל להופעתם בשכונות אלו חלה גם עלייה במספר הנדבקים במחלת הלישמניה, המוכרת גם בשמה העממי "שושנת יריחו", ששפני הסלע הם נשאים שלה. אף על פי כן, הפכו שפני הסלע לתושבים קבועים במקום, והם החלו חולקים את הגנים הציבוריים וחצרות גני הילדים עם תושבי השכונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ