בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כ-8% מהמים המיועדים לשתייה באזור החוף מזוהמים

הזיהום גרם לסגירת רבע מכלל קידוחי מי השתייה ולפגיעה בשטחים שבהם פעלו מפעלי התעשייה הצבאית. ברמת השרון נמצא מוקד הזיהום הגדול ביותר, שהוביל לסגירת הקידוחים בהרצליה ובת"א

6תגובות
האתר שבו היה מפעל תעש בנוף ים
דרור עזרא

כ-8% ממי התהום המיועדים לשתייה באזור החוף (אקוויפר החוף) מזוהמים. לפי נתוני רשות המים שהוצגו אתמול (שלישי), הזיהום, שנובע ממקורות תעשייתיים, פגע בכ-80 קילומטרים רבועים בקרקע שמעל האקוויפר.

לפי הנתונים שהציג ראש אגף איכות המים ברשות המים, גיא רשף, קרוב ל-200 קידוחי מים נסגרו בשל זיהום, שהם כרבע מכלל קידוחי מי השתייה בישראל. לעומת מספר הקידוחים שנסגרו, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה הצליחו לשקם בשנים האחרונות 50 קידוחים.

סכנה נוספת שעלולה לפגוע במי התהום היא זיהום בקרקעות של תחנות דלק, שעלול לחלחל למים. בבדיקה שערכו המשרד להגנת הסביבה ורשות המים לפני כעשור התברר כי זיהום זה קיים ב-82% מהתחנות. בעקבות הסכם עם חברות הדלק הגדולות, בקרוב למחצית מהתחנות טופל הזיהום או שהוא נמצא בשלבי טיפול מתקדמים.

המקורות המשמעותיים ביותר של הזיהום התעשייתי הם שטחים שבהם פעלו בעבר מפעלי התעשייה הצבאית (תעש), והטיפול בזיהום זה עדיין נמצא בשלב ראשוני באתרים רבים. בחלק מהם, כמו באזור נוף ים בהרצליה, עדיין לא הושלמה הערכת הסיכונים לסביבה ולבריאות הציבור והדבר מעכב תוכניות בנייה של אלפי יחידות דיור. שיקום הקרקע טרם הסתיים גם באתר שבו פעל מפעל תעש בדרך השלום בתל אביב, ובשטח של התעשייה האווירית ליד נמל התעופה בן גוריון, שהתגלו בו באופן חריג ריכוזים גבוהים של החומר המסרטן ויניל כלוריד. אחת הסכנות שנובעות מזיהום בקרקע היא פליטת חומרים מסרטנים לאוויר, שעלולים להגיע בעיקר לקומות קרקע וחניונים.

מוקד הזיהום הגדול ביותר נמצא במתחם התעשייה הצבאית ברמת השרון, שעדיין פעיל. לדברי רשף, הזיהום מהקרקע עבר למי התהום וגרם לסגירת קידוחי מי שתייה בהרצליה ובתל אביב. בשל כך, רשות המים והרשויות המקומיות הקימו קידוחים לשאיבת המים המזוהמים כדי למנוע השבתת קידוחים נוספים של מי שתייה.

רשף הציג את הנתונים בכנס בנושא זיהום קרקע ומי תהום שערך המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, בשיתוף רשות המים והמשרד להגנת הסביבה. לדבריו, רשות המים מנהלת כיום מעקב אחר 365 אתרים המוכרים או חשודים כמזוהמים. בחלקם יש קידוחים שמטרתם לשאוב מים כדי לבדוק את איכותם. יש גם אתרים שבהם נגרם זיהום מהטמנת פסולת. אחד הבולטים שבהם הוא אתר הטמנת פסולת ישן בנתניה, שבו התגלו בקרקע ריכוזים גבוהים של המתכת הרעילה עופרת. עלות השיקום רק בשלב הראשוני שלו היא קרוב ל-200 מיליון שקלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו