דו"ח מבקר המדינה

מחדלי רשות המים הציבו את הכנרת והאקוויפרים בפני סכנה של נזק בלתי הפיך

מבקר המדינה מנה שורת צעדים שרשות המים נמנעה מהם, וציין כי היא עשתה שימוש במים ממקורות טבעיים עוד לפני ששיקמה את מאגרי התהום. ההשלכות: עלות של יותר ממיליארד שקלים בשנה וירידה בלתי מבוקרת של מפלס המים בכנרת

צפריר רינת
צפריר רינת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הכנרת, היום
הכנרת, היוםצילום: גיל אליהו
צפריר רינת
צפריר רינת

רשות המים לא ביצעה שורה של צעדים לשמירה על מאגרי המים בישראל והובילה להחרפה משמעותית במצבם – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (שני). בין היתר, רשות המים לא פעלה כנדרש להקמה של מתקני התפלה ולשיפור איכות השפכים המטוהרים, לא נקטה צעדי חיסכון בשימוש במים ומנגד נחפזה להגדיל את מכסות המים ממקורות טבעיים לטובת החקלאות. כל זאת, לפני ששיקמה את מאגרי מי התהום.

"הרשות אפשרה את ניצול המאגרים הטבעיים, לעיתים אף בניגוד להמלצת השירות ההידרולוגי", כותב המבקר. "בכך, הביאה להתדלדלות מאגרים אלה, עד כדי סיכון בגרימת נזק בלתי הפיך להם. הרשות לא שיקמה את מאגרי המים הטבעיים ולא פעלה לשימורם כמקורות בני קיימא לטווח הארוך".

האי שנוצר בכנרת, בספטמבר
האי שנוצר בכנרת, בספטמברצילום: גיל אליהו

הפרק על המים בדו"ח המבקר עוסק בשנים 2017-2013, תקופה שבראשיתה היה מצב המשקעים טוב יחסית וכך גם מצב מאגרי מי התהום והכנרת. בסיומה, היתה הכנרת הרבה מתחת לקו האדום התחתון. גם מאגרי מי התהום היו במפלסים נמוכים בהרבה מאלו שבהם המליצו גורמים מקצועיים לפעול. מנהל רשות המים הנוכחי, גיורא שחם, נכנס לתפקידו רק בסוף התקופה שאליה מתייחסת הביקורת. ברוב תקופת הביקורת, מנהל הרשות היה אלכס קושניר.

על פי החלטת ממשלה מלפני עשור, היקף ההתפלה השנתי בישראל יעמוד על לפחות 750 מיליון מטרים מעוקבים עד שנת 2020. ואולם, הערכת רשות המים קבעה שאין צורך להגדיל את היקף ההתפלה כפי שנקבע בהחלטה. על אף שהתברר שבשנים האחרונות היה מיעוט משקעים, היא לא פעלה בקצב הנדרש לקדם מתקני התפלה נוספים.

לפני כמה חודשים אישרה הממשלה החלטה להקים עוד שני מתקני התפלה, כשהיא מתבססת על הצעת רשות המים. המבקר טוען שהחלטה כזו היתה צריכה להתקבל כבר לפני שנתיים ולהיערך כבר מאז להקמת המתקנים. "משמעות העיכוב בקבלת ההחלטה היא המשך פגיעה במאגרים הטבעיים עד להשלמת מתקני ההתפלה, או לחילופין מחסור באספקת מים למשק, שמשמעותו נזק כלכלי ניכר", כותב המבקר.

האי שנוצר בכנרת עקב ירידת המפלס
האי שנוצר בכנרת עקב ירידת המפלסצילום: יובל גסר

עוד ציין המבקר כי עלות אי-אספקתם של 250 מיליון מטרים מעוקבים - כמעט היקף הייצור של שני מתקנים - במשך שנה, היא יותר ממיליארד שקלים. הוא הדגיש שיש צורך דחוף בקידום מהיר של מתקן התפלה בגליל המערבי בגלל הקושי שיש באספקת מים לאזור ממקורות טבעיים בלבד. מדובר באזור שאינו מחובר כיום למערכת האספקה הארצית ולא ניתן להזרים אליו מים ממתקני ההתפלה הקיימים.

בין מאגרי המים הטבעיים, מצב הכנרת הוא חמור במיוחד. על פי המבקר, רשות המים גם לא נערכה בזמן כדי להבטיח אספקת מים מאזור המרכז אל האגם כדי להאט את ירידת מפלס המים. בנוסף, היא המשיכה לאשר הקצאות מים בהיקף נרחב באגן הכנרת לשימושים כמו חקלאות, על אף מיעוט המשקעים המתמשך באזור. כמות המים שנוצלה ממעלה אגן הכנרת - לפני זרימת המים לאגם - היתה גבוהה בשנים השחונות מאשר בשנים שקדמו להן, וזה אחד הגורמים שהביאו לירידת המפלס. המבקר מציין שחריגה מהקווים האדומים, כולל בכנרת, טעונה את אישור הממשלה או הקבינט הכלכלי-חברתי. עוד כתב כי הוא רואה בחומרה את העובדה שרשות המים לא קיבלה את אישור הממשלה לאפשר למפלס לרדת אל מתחת לקו האדום בתקופה המדוברת.

שפכים מטוהרים הם תחליף מרכזי למים טבעיים עבור החקלאים, וישראל מובילה בהיקף השימוש בהם. אולם חלקם לא ניתן לניצול בכל סוגי הגידולים, מאחר שאיכות הטיהור אינה מספקת. על פי תקנות שכבר אושרו, אמורים היו כל מתקני הטיהור לעבור שדרוג ולהגיע לרמת טיהור גבוהה, אך נכון ל-2018 יותר משליש מהקולחים - השפכים המטוהרים - עדיין לא נמצאים ברמת טיהור זו.

אמצעי נוסף להתמודדות עם שנים מעוטות משקעים הוא עידוד חיסכון. במהלך העשור האחרון היתה מגמה של עלייה בביקוש למים שפירים - מים ממקורות טבעיים. על אף המגמה, לא נקטה רשות המים צעדים לעידוד חיסכון. הצעדים, הכוללים בעיקר הסברה לציבור, חודשו רק בחצי השנה האחרונה.

"השורה התחתונה היא שהבצורת היא לא הבעיה, אלא שהממשלה נחלה כישלון מהדהד בניהול משק המים", מסרה יושבת ראש שדולת המים בכנסת, חברת הכנסת יעל כהן פארן ( המחנה הציוני). "הכשל נבע בראש ובראשונה מכך שמשרד האנרגיה פעל בניגוד להחלטת הממשלה ולא הגיש תוכנית אב כוללת לניהול שקול של משבר הבצורת. ההפקרות הזאת הובילה לריקון מאגרי המים הטבעיים, היעדר הערכות להגדלת ההתפלה, והעדר מדיניות לניהול ביקוש של הצרכנים. כעת נדרשת הערכות חירום על מנת לשקם את משק המים לפני שתגיע עוד שנת בצורת ונעמוד בפני מצב של הקצבת מים בברזים".

הכנרת, היום
הכנרת, היוםצילום: גיל אליהו

רשות המים: רצף נדיר של חמש שנות בצורת לא יכול לקבל מענה תכנוני מוקדם

מרשות המים נמסר: "רשות המים מברכת את עבודת צוותי מבקר המדינה על העבודה שנעשתה בבדיקת ניהול משק המים. דו"ח המבקר מתייחס לליקויים שכבר אותרו על ידי רשות המים ומרביתם טופלו זה מכבר ונמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים. רצף נדיר של חמש שנות הבצורת שמכה את מדינת ישראל אינו יכול לקבל מענה תכנוני מוקדם מפני שמענה כזה מחייב השקעות אדירות המשפיע ישירות על תעריף המים לצרכן. משק המים הישראלי עובד מתוך ראייה מערכתית רחבה ולטווח ארוך, ומאמץ את קווי המדיניות הנגזרים מתוכנית אב מסודרת.

"תכנון וניהול משק המים הישראלי הוא מהמוצלחים ומהמתקדמים בעולם כולו ומהווה דוגמה למדינות העולם כיצד להתמודד ולהתאים את משק המים לשינויי האקלים ותכנון ארוך טווח. תוכנית שנותנת מענה למצב הנדיר שאליו נקלע האזור, אושרה על ידי שר האנרגיה ומועצת רשות המים, הובאה לממשלה כהחלטת ממשלה ונמצאת בתהליכי ביצוע. מכוני טיהור שפכים נמצאים בשלבי ביצוע סופיים של שדרוג והרחבה. כל זאת הודות לפעילות רשות המים המקדמת צעדים משמעותיים לאישור תכניות פיתוח המכונים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ