הכנסת אישרה בקריאה ראשונה תיקון לחוק שימנע השלכת פסולת בניין בשטח ציבורי

פסולת הבניין נחשבת לאחד המפגעים הסביבתיים הגדולים בישראל. קבלנים רבים נמנעים כיום מתשלום עבור פינוי הפסולת, והתיקון נועד להסדיר את עלויות הטיפול בה

צפריר רינת
צפריר רינת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פסולת בניין בעכו, בשנה שעברה
פסולת בניין בעכו, בשנה שעברהצילום: רמי שלוש
צפריר רינת
צפריר רינת

מליאת הכנסת אישרה השבוע בקריאה ראשונה הצעת תיקון החוק לשמירת הניקיון, שיזם המשרד להגנת הסביבה, להסדרת הטיפול בפסולת בניין ומניעת השלכתה בשטחים ציבוריים. התיקון, שאושר ביום שני ויועבר כעת לוועדת הפנים והגנת הסביבה, אמור להוות פריצת דרך בהסדרת הטיפול באחד המפגעים הסביבתיים הגדולים בישראל. הוא אושר בתמיכת 45 חברי כנסת וללא מתנגדים, וצפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית בחודשים הקרובים.

אי-האסדרה של שרשרת הטיפול בפסולת מנוצלת על ידי חלק מהקבלנים, שנמנעים מתשלום עבור פינוי מוסדר של הפסולת ומשליכים אותה בשטחים פתוחים, ולעיתים אף בתוך ערים. תיקון החוק מגדיר את הגורמים האחראים בשרשרת הטיפול בפסולת הבניין וקובע את הסמכויות של כל אחד מהם. בד בבד, התיקון אמור להוזיל את עלויות הטיפול בפסולת באמצעות קיום מכרז לבחירת אתרי הפינוי.

אתר פסולת פיראטי בבני ברק, ב-2014
אתר פסולת פיראטי בבני ברק, ב-2014צילום: ענת רז / המשטרה הי

בישראל מיוצרים בין ארבעה לשישה מיליון טון פסולת בנייה בשנה. הם אמורים להגיע למחזור כדי שניתן יהיה להפיק מהם חומרים חדשים לתעשיית הבניין, או לאתרי הטמנה מוסדרים. אך כיום, לפחות רבע מהפסולת מושלך בשטחים פתוחים באופן בלתי חוקי, ולא מגיע לאתרי הטיפול והמחזור המורשים. הפסולת יוצרת מפגעים סביבתיים רבים, כגון זיהום מי תהום ונגר עילי (מים שמקורם בגשם), מפגעי אבק ופגיעה נופית. עלות הטיפול השנתית במפגעי פסולת הבנייה מגיעה לכ-100 מיליון שקל בשנה.

התיקון קובע, בין השאר, שתהיה חובת התקשרות ישירה של יצרן הפסולת (קבלן או אדם המשפץ מבנה) עם אתר טיפול ומחזור מורשה בלבד לצורך הטיפול בפסולת הבנייה - אצירתה בזמן העבודות והובלה לאתר עם סיומן. איסוף פסולת הבנייה יבוצע אך ורק באמצעות כלים רשומים שיוצבו על פי נוהל אשר ייקבע על ידי הרשות המקומית, שתפקח על הצבתם. כלי האיסוף יפונו למתקנים מורשים שעימם התקשרו יצרני פסולת הבניין באמצעות מובילים מטעמם. המשרד להגנת הסביבה יקבע את הקריטריונים למתן רישיון למתקן מורשה, ויפקח על בעלי הרישיון. המשרד גם יהיה רשאי לקבוע תנאים למעקב ולבקרה אחר פינוי הפסולת לאתר מורשה.

לפי התיקון, הרשות המקומית תקיים מכרז לבחירת אתרים הרשאים לפנות ולטפל בפסולת בנייה בשטחן ותיידע את התושבים בדבר האתר הזוכה, והתושבים יתקשרו וישלמו לו ישירות. המכרז אמור להוריד את מחירי ההובלה והטיפול ולהקטין את התמריץ הכלכלי להשלכת הפסולת. הוא גם ישפר את יכולת הבקרה, הפיקוח והאכיפה על מעגל הפסולת ואתרי הקצה.

בגרסה קודמת של התיקון, התכוון המשרד להגנת הסביבה להטיל אחריות גדולה יותר על הרשויות המקומיות ולדרוש מהן להטיל אגרה על גורמים המפנים פסולת ולהפעיל בעצמן קבלני פינוי באמצעות כספי האגרה. הרשויות התנגדו לכך ולכן אומצה שיטה אחרת.

השר להגנת הסביבה זאב אלקין מסר: "כל יום נזרקת פסולת בניין בכמויות עצומות בצידי הדרכים, ואת התופעה הזו יש לעצור. יש לעניין גם השלכות כלכליות כשמושקעים עשרות מיליוני שקלים על מנת לנקות את האזורים שבהם מושלכת הפסולת. ברור שכל שוק פרוץ מבחינה רגולטורית, קורא להפרת החוק וזה מה שקורה גם בתחום הזה. ההצעה הזו מגדרת את הנושא ומאפשרת למדינה להתמודד עם התופעה בצורה יעילה ולהוביל להפסקתה. מדובר בחוק שמהווה מהפכה סביבתית עצומה".

תגובות