אושר בקריאה ראשונה: ניתן להגיש תביעות אזרחיות גם בגין נזק לטבע

עד כה ניתן היה לתבוע אזרחית רק בגין מפגעים סביבתיים דוגמת זיהום אוויר וריח, שלא הזיקו לטבע עצמו. התיקון חל גם על שמורות טבע וגנים שסומנו בתוכניות מתאר וטרם עברו הליך הכרזה מלא

צפריר רינת
צפריר רינת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
 נחל אשלים שנפגע מזיהום, ב-2017
נחל אשלים שנפגע מזיהום, ב-2017צילום: אליהו הרשקוביץ

מליאת הכנסת אשרה אתמול (שני) בקריאה ראשונה תיקון לחוק למניעת מפגעים סביבתיים, המאפשר לראשונה לאזרחים ועמותות לתבוע את מי שגרם נזק לטבע. עד כה ניתן היה להגיש תביעות אזרחיות רק לגבי מפגעים סביבתיים דוגמת זיהום אוויר וריח, שלא כללו נזקים לטבע עצמו.

את התיקון לחוק, שאושר ללא מתנגדים, יזמו ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) וראשי השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת יעל כהן פארן (המחנה הציוני) ודב חנין (הרשימה המשותפת) ואליהם הצטרפו עשרות חברי כנסת מכל המפלגות. התיקון יועבר כעת להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה וצפוי לזכות בתמיכה.

שמורת עברונה שנה אחרי שזוהמה בנפט, ב-2015צילום: ניצן שגב

בתיקון החדש נקבע שמפגע סביבתי כולל גם פגיעה באזור מוגן שהוא שמורת טבע או גן לאומי. הכוונה לא רק לשמורות טבע או גנים מוכרזים אלא גם לכאלו שסומנו כשמורות בתוכניות מתאר וטרם עברו הליך הכרזה מלא. משמעות הדבר היא שאתרים כמו שמורת גבעת האירוסים ליד נס ציונה, שבעבר ניזוקה קשות מפעולות חפירה ואינה מוגדרת כשמורה טבע מוכרזת, תיכלל בחוק. 

בשנים האחרונות אירעו כמה מקרים של זיהומים חמורים בשמורות טבע, ובראשם זיהום הנפט בשמורת עברונה בערבה והזיהום משפכים תעשייתיים בנחל אשלים. מגישי החוק ציינו שמקרים כאלה מלמדים שיכולתו של הציבור לפעול כדי להגן על הסביבה מוגבלת, מאחר והחקיקה הקיימת אינה מספקת ליחידים או גופים ציבוריים כלים משפטיים לעשות זאת. כיום נעשה שימוש בתובענות יצוגיות על ידי אזרחים, אך מטרתן העיקרית להשיג פיצוי כספי - ולא לחייב את מי שגרם נזק לטבע למנוע את המפגע או לתקן את הנזקים שגרם. במקרים של נחל אשלים וזיהום הנפט בשמורת עברונה, שנגרם מצנרת של חברת קצא"א, מתנהלים הליכים של הגשת תובענות יצוגיות.

שועל בשמורת עברונה בערבה, ב-2015צילום: ניצן שגב

"לתביעות אזרחיות בישראל בתחום הסביבתי ישנה חשיבות רבה ביותר בהרתעת מזהמים הפוגעים בטבע ויישום עיקרון 'המזהם משלם'", אומרת מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן. "זאת, בנוסף לאכיפה המנהלית והפלילית שמבצעת המדינה. החוק יאפשר את הרחבת היכולת של הציבור לתבוע את מי שפגע במשאבי הטבע השייכים לכולנו", היא מוסיפה.

"יש נושאים שנוגעים לכולנו. אני שמחה שהצלחנו גם בימים כאלו של חוסר וודאות פוליטית, להשיג הסכמה בין הקואליציה והאופוזיציה, על מנת לקדם את הצעת החוק הזו", אמרה פלוסקוב לפני שבועיים, בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה שבו הוחלט להעביר את תיקון החוק להצבעה בקריאה ראשונה. חנין אמר בעקבות הדיון: "היכולת שלנו כחברה להילחם במזהמים מוגבלת בגלל התקציב הקטן של המשרד להגנת הסביבה והמספר הקטן של הפקחים. תיקון זה יאפשר אכיפה אזרחית כדי לתבוע את הנזק ולהיפרע מאלה שמסבים לנו נזקים כל כך גדולים. טיפול במפעלים מזהמים על ידי המשרד להגנת הסביבה הוא חשוב, אבל החשיפה לתביעות אזרחיות, על המשמעות הכספית הקשורה בכך, תלמד את החברות המזהמות, גם דרך הכיס, שפגיעה בטבע פשוט לא משתלמת".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ