כ-200 מדינות הסכימו על כללים לקידום יישום הסכם פריז למניעת שינויי האקלים

הדיפלומטים בכנס המדינות החתומות על אמנת האקלים הסכימו בין היתר על כללים מחייבים לדיווח על הפחתת פליטות. הוועידה התקיימה בצל נסיגת ארה"ב וברזיל מהמאמץ נגד שינויי אקלים

צפריר רינת
צפריר רינת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פעילים למען המאבק בשינויי האקלים בקטוביץ', בשבוע שעבר
פעילים למען המאבק בשינויי האקלים בקטוביץ', בשבוע שעברצילום: Alik Keplicz/אי־פי

דיפלומטים מכמעט 200 מדינות הסכימו אמש (שבת) על שורה של כללים שינחו את מדינות העולם כיצד להתקדם ביישום התחייבויותיהן להפחית את פליטת הגזים הגורמים להתחממות כדור הארץ. הדיפלומטים הגיעו להסכמה עם סיומו של הכנס ה-24 של המדינות החתומות על האמנה למניעת שינויי אקלים בעיר קטוביץ' בפולין – כנס שהתקיים בצל נסיגתן של מדינות מרכזיות כארצות הברית וברזיל מהמאמץ העולמי להפחתת פליטות מזהמות.

מטרתו המרכזית של הכנס היתה לקדם את יישום ההתחייבויות שהמדינות קיבלו על עצמן בוועידת האקלים בפריז לפני שלוש שנים. לאחר אותה ועידה הציגו המדינות יעדים לאומיים של הפחתת פליטות. הצעד נועד להגביל את שינוי האקלים לעלייה של עד שתי מעלות לעומת התקופה הטרום תעשייתית. כעת הוחלט על שורת כללים מנחים, שקיבלו את הכינוי "חבילת האקלים של קטוביץ'". בין היתר נקבעו כללים מחייבים לדיווח על הפחתת פליטות – צעד שלו חשיבות רבה במאמץ ליצור אמינות לגבי קצב ההתקדמות להשגת יעדי הסכם פריז. כמו כן, המשתתפות בוועידה בפולין קבעו כיצד להעריך בשנת 2023 את יעילותם של הצעדים שכבר ננקטו.

נעילת המושב האחרון של ועידת האקלים בקטוביץ', אתמולצילום: KACPER PEMPEL/רויטרס

המשתתפות בוועידה קבעו כללים להעברת טכנולוגיות להתמודדות עם שינויי אקלים ממדינות מפותחות למתפתחות. כמו כן הוחלט שמדינות יוכלו להתקדם ליעד שבו התחייבו לעמוד בעזרת מנגנוני השוק. משמעות הדבר היא שמדינות יוכלו לממן הפחתת פליטות במדינות אחרות ובכך לעמוד במכסה הדרושה. הנציגה הבכירה מטעם האו"ם בדיוני האקלים, פטריסיה אספינוזה, אמרה כי "הקווים המנחים שנקבעו ישמשו כמפת דרכים לקהילה הבינלאומית כיצד להתמודד עם שינויי האקלים".

בנוסף, בכינוס בפולין הושגו החלטות חשובות בנוגע להתחייבות כספית לסייע במניעת שינויי אקלים. הבנק העולמי התחייב להקצות סכום של 200 מיליארד דולר בשנים 2021–2025. כמו כן, ארגון C40, שבו שותפות 40 ערים גדולות ברחבי העולם, התחייב לפעול לתכנון עירוני המתייחס לשינויי אקלים.

שריפה בקליפורניה, בספטמברצילום: Noah Berger/אי־פי

ועידת האקלים של קטוביץ' התקיימה בתום שנה שבה התרחשו בעולם אסונות טבע קשים, שמומחים רבים רואים בהם תוצאה של שינויי האקלים. מדובר בין היתר בשריפות הקשות וסופות ההוריקן בצפון אמריקה. זמן קצר לפני פתיחת הוועידה התפרסם דו"ח מקיף מטעם מדעני האו"ם הבוחנים את השפעת שינויי האקלים. דו"ח זה הגיע למסקנה שיש לנקוט צעדים מרחיקי לכת מאלו שנקבעו בפריז. הדו"ח פורסם על רקע מגמת העלייה בפליטת גזי החממה. עם זאת, ארה"ב וברזיל, שתי מדינות מרכזיות במאבק בשינויי האקלים, מסתייגות מהנושא. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על פרישת מדינתו מהסכם פריז, ושלח משלחת נמוכת דרג לוועידה בפולין. בברזיל נבחר לנשיא ז'איר בולסונרו, שתומך בבירוא יערות באזור האמזונס.

התגובות לוועידת קטוביץ' מצד גופי סביבה ומוסדות מחקר מדעיים מעורבות. ארגון גרינפיס אמר שהתוצאה אינה טובה משום שלא נקבעו יעדים קונקרטיים שעל המדינות לעמוד בהם, אלא רק הנחיות כלליות. עם זאת, מכון פוטסדאם לחקר האקלים הפועל בגרמניה התייחס בחיוב להישגי הוועידה. "מה שהוסכם בקטוביץ' מעניק תחושת הקלה", אמר מנהל המכון יוהאן רוקסטרום. "מדובר בהתחייבות של מדינות העולם להתמודד עם המשבר שניצב בפנינו. עם הכללים החדשים שנקבעו, ניתן יהיה ליישם את הסכם פריז".

בוועידה בפולין, זכתה ישראל להכרה בצעדים שהיא עושה בנושא שינויי האקלים, ובראשם החלטת משרדי האנרגיה והגנת הסביבה להפחית את השימוש בפחם עד להפסקה מוחלטת בשנת 2030. במסגרת הוועידה הוחלט על צירוף ישראל ליוזמת PPCA – קואליציה עולמית לצמצום השימוש בפחם – שבה חברות כמה מהמדינות המובילות בנושא, בהן צרפת, דנמרק ובריטניה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ