נפלאות התבונה: חוקרים הראו שנקבות מעדיפות זכרים אינטליגנטיים

מדענים הראו כי העניין של נקבות התוכון המצוי בזכרים התגבר לאחר שאלה פתרו בפניהן בעיות מורכבות. הם אף הציגו ראיות לכך שהדבר קשור להעדפה מינית ולא חברתית

אסף רונאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תוכון מצוי. יש קושי לבודד את מרכיב התבונה מכלל הגורמים המעצבים את ההעדפות המיניות
תוכון מצוי. יש קושי לבודד את מרכיב התבונה מכלל הגורמים המעצבים את ההעדפות המיניותצילום: Charles Patrick Ewing
אסף רונאל

בעידן ההיי-טק והסטארטאפים, נערים חובבי מחשבים שהתקשו למשוך את תשומת ליבן של הבנות בתיכון זוכים לפופולריות שלא היתה מוכרת בתקופות קודמות. ואמנם, הקשר בין אינטליגנציה למשיכה מינית נראה קשור להתפתחות הטכנולוגית. אולם מאז צ'רלס דרווין, חוקרים טענו שקשר זה הוא הכרחי אבולוציונית כדרך להסביר התפתחות שכלית של מינים: נקבות מעדיפות זכרים חכמים, ולהיפך, וברירה טבעית זו מביאה להצטברות התבונה של המין.

עד היום הצליחו חוקרים למצוא חיזוקים להיפותזה זו בכך שהראו כי יונקים וציפורים בעלי מוח גדול נוטים לחיות זמן רב יותר מחבריהם בעלי המוח הקטן יותר, וכי בתוך מינים שונים, בעלי חיים שהפגינו כישורי פתרון בעיות נטו להיות פוריים יותר. ואולם, למרות שמדובר בהיפותזה ותיקה, חוקרים לא הצליחו להוכיח כי הפגנת עליונות קוגניטיבית בבעלי חיים מגבירה את האטרקטיביות שלהם בעיניי בני או בנות המין השני.

תוכון מצוי
תוכון מצויצילום: hobvias sudoneighm

עתה, מחקר שנערך במין של ציפור בשם תוכון מצוי והתפרסם היום (חמישי) בכתב העת המדעי Science, הראה לראשונה כיצד העניין של נקבות התוכון בזכרים התגבר לאחר שהן ראו אותם פותרים בעיות מורכבות הקשורות להשגת מזון. החוקרים, מהאקדמיה הסינית למדעים ואוניברסיטת ליידן בהולנד, ערכו סדרה של ניסויים על קבוצה של כמה עשרות תוכונים. בשלב הראשון של הניסוי, הם ביקשו לבחון איזה זכר מעדיפה כל תוכונית. לצורך כך, הם הציגו שני תוכונים בפני הנקבה בתוך מערכת תאים שמאפשרת לה להיות בקרבת אחד מהם בלבד בכל רגע נתון.

בשלב השני של הניסוי, הם אימנו את התוכון האטרקטיבי פחות בפתרון שתי בעיות של השגת מזון: פתיחת צלחת פטרי עם זרעונים בתוכה ופתיחה של "תיבת בעיה" מורכבת עוד יותר, שמחייבת ביצוע שלושה צעדים כדי להגיע למזון. לאחר מכן הציגו החוקרים בפני כל תוכונית את שני הזכרים שהיא פגשה בעבר, והם נדרשו לפתור את תיבות הבעיה. כל התוכונים המאומנים הצליחו במשימה, בעוד שאף אחד מהתוכונים האחרים לא הצליח להגיע למזון. בשלב זה בחנו החוקרים אם מפגן האינטלגנציה השפיע על ההעדפות של התוכוניות, וגילו כי הן העדיפו עתה לבלות את מרבית זמנן ליד התוכונים הנבונים, על חשבון הזכרים שמשכו אותן יותר בשלב הראשון.

כדי לוודא שמה שגרם לשינוי דעתן של התוכוניות היה מפגן הכישורים השכליים ולא עצם קיום המזון, החוקרים הפגישו קבוצת ביקורת של תוכוניות עם שני תוכונים. הפעם התוכון האטרקטיבי פחות קיבל גישה חופשית למזון, בעוד שהתוכון המושך יותר נותר ללא מזון כלל. ואולם, למרות אספקת המזון השוטפת, התוכוניות בקבוצת הביקורת המשיכו להעדיף את הזכרים שהן חיבבו יותר בהתחלה. אז ביקשו החוקרים לבסס את הנחתם ששינוי הדעה אכן קשור ישירות לרבייה, ולא להעדפה חברתית שאינה קשורה למין. לצורך כך הם ערכו סדרת ניסויים שלישית – כשהפעם התוכוניות נדרשו לחוות דעתן על צמדי נקבות אחרות. החוקרים גילו כי תוכוניות שנחשפו לכישורי פתרון הבעיות של נקבות תוכון אחרות לא שינו את דעתן עליהן בעקבות הפגנת האינטליגנציה – ראיה נוספת לכך שתוצאות הניסוי הראשון קשורות להעדפה מינית ולא להעדפה חברתית.

תוכון מצוי. בעלי חיים שמפגינים כישורי פתרון בעיות נוטים להיות פוריים יותר
תוכון מצוי. בעלי חיים שמפגינים כישורי פתרון בעיות נוטים להיות פוריים יותרצילום: cuatrok77

במאמר נלווה שהתפרסם גם הוא בכתב העת Science, הציגו שני חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה באירווין את האתגרים הכלולים בניסיון להראות כיצד יכולת שכלית משפיעה על העדפה מינית בבעלי חיים. לדבריהם, הבעיה העיקרית היא שהמדע המודרני מרחיב ללא הרף את הבנתו של מידת המורכבות וריבוי הגורמים המכתיבים בחירת בני זוג לרבייה בטבע, וכי יש קושי רב לבודד את מרכיב התבונה מכלל הגורמים המעצבים את ההעדפות המיניות.

בהתייחסות למחקר הנוכחי, החוקרים ציינו כי ייתכנו לפחות שני הסברים אחרים לשינוי בהעדפה של הנקבות לאחר מפגן פתרון הבעיות. אפשרות אחת היא שהתוכוניות הסיקו כי התוכונים הצליחו לפתור את תיבות הבעיה כיוון שהיה להם יתרון פיזי ביחס לתוכונים שלא אומנו. האפשרות השנייה היא שהאימונים שעברו התוכונים בין שני שלבי הניסוי יצרו הבדלים בהתנהגותם בהשוואה לתוכונים שלא אומנו – למשל שהם הפגינו יותר חריצות וחקרנות בחיפוש המזון – והבדלים התנהגותיים אלה הם שהביאו את הנקבות לשנות את דעתן. למרות מגבלות אלה, כותבים החוקרים, מבנה הניסוי בתוכונים הצליח לצמצם למינימום את הגורמים השונים שעשויים לקבוע העדפה מינית, וגם אם המחקר לא ביסס את ההיפותזה באופן חד משמעי, הוא מציע מתודה בעלת פוטנציאל להמשך חקירת הקשר בין אינטליגנציה לרבייה בעתיד.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ