עיריית ירושלים תשקיע מאה אלף שקל בהאכלת חתולי רחוב. מומחים מזהירים מההשלכות

העירייה הודיעה על פתיחת תחנות האכלה ממותגות שבהן יינתנו מזון ומים לחתולים. אלא שמומחי זאולוגיה מזהירים כי הן ימשכו חיות אחרות שעלולות להתפשט ולהפיץ מחלות. "זה ממש טירוף", אמר אחד מהם

ניר חסון
ניר חסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמדת האכלת חתולים בשכונת ארמון הנציב, בשבוע שעבר
עמדת האכלת חתולים בשכונת ארמון הנציב, בשבוע שעברצילום: אמיל סלמן
ניר חסון
ניר חסון

לאחר שנים של התמודדות עם חתולי רחוב הסובלים ממצוקת רעב ומחלות, עיריית ירושלים הודיעה בשבוע שעבר על תוכנית חדשה להאכלת החתולים. במסגרת התוכנית יושקעו 100 אלף שקלים בשנה ברכישת שבעה שקי אוכל יבש להאכלה מדי יום - אלא שזאולוגים ומומחים לטבע עירוני מזהירים מההשלכות, וטוענים שהיא עלולה לגרום לעלייה ניכרת במספר חתולי הרחוב ולסכן חיות בר אחרות. 

בהודעה שפרסמה העירייה בשבוע שעבר נאמר שבמסגרת התוכנית פותחו תחנות האכלה ממותגות, בהן יוכלו התושבים להשאיר אוכל ומים לחתולי הרחוב. "כאשר הבנתי את גודל הבעיה ואת המצוקה הרבה הנגרמת החלטתי להירתם למשימה מיד", אמר ראש העיר משה ליאון. "עיריית ירושלים תשמור על האיזון בין איכות החיים של התושבים לבין חתולי הרחוב באמצעות טיפול ולא באמצעות הזנחה. נציב בקרוב מתקני האכלה מסודרים, ותקצוב האוכל ייתן רוח גבית למאכילים אשר עושים עבודת קודש עם בעלי החיים בעיר".

בשנים האחרונות הלכה בעיית החתולים המשוטטים בעיר והחמירה, עם שיפור מערך פחי האשפה והשימוש הגובר בפחי אשפה מוטמנים ופחים נסגרים שאינם נגישים לנבירת חתולים. אלא שהתוכנית החדשה של העירייה, מזהירים מומחים, תגרום ליותר סבל – לחתולים, ולבעלי חיים אחרים שחיים במרחב העירוני. 

צילום: אמיל סלמן

"אני חושב שתחנות האכלה לחיות במרחב הציבורי הן מאוד בעייתיות", אומר מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, עמיר בלבן. "כשאתה מספק מקור מזון רציף וקבוע, אתה מונע מהמערכת לווסת את גודל האוכלוסייה. המצוקה נולדה כי יש המון חתולים, כי היה מלא מזון זמין ללא הגבלה וללא מניעת נבירה. זה טוב שהטמינו את הפחים וצמצמו את זמינות המזון ואנחנו עכשיו בשלב טראומתי וקשה אבל תחנות האכלה הן לא פיתרון".

בלבן מתריע שהתחנות יגרמו לגידול במספר חתולי הרחוב, שיגביר גם את הנזקים לטבע העירוני - בעיקר טריפה של ציפורים קטנות וחיות בר מוגנות, כמו לטאות וזוחלים אחרים. בנוסף, טוען בלבן, תחנות ההאכלה ימשכו חיות אחרות, כמו כלבים משוטטים, חולדות, עורבים ושפני סלע. כולם מינים שהרשויות עושות מאמצים להרחיק אותם מהעיר. שפני הסלע, לדוגמה, הפכו לבעיה של ממש בחלק מהשכונות בעיר בשל היותם נשאי הטפיל הגורם למחלת הלישמניה.

פרופ' יורם יום טוב מהמחלקה לזואולוגיה מאוניברסיטת תל אביב נחרץ יותר, למרות שהוא מודה שהדברים יביאו לתגובות קשות מצד חובבי החתולים. "זה ממש טירוף", הוא אומר על התוכנית העירונית. "צפיפות החתולים בירושלים היא הגבוהה ביותר שתועדה אי פעם בכל מקום בעולם - כ-2,000 חתולים לקילומטר מרובע, בערך פי 1,000 מהצפיפות של חתולי בר באזורי טבע. ככל שיאכילו יותר חתולים יהיו יותר חתולים".

חתולי רחוב במרכז ירושלים. פרופ' יום טוב: "ככל שיאכילו יותר חתולים יהיו יותר חתולים"
חתולי רחוב במרכז ירושלים. פרופ' יום טוב: "ככל שיאכילו יותר חתולים יהיו יותר חתולים"צילום: ליאור מזרחי

הודעת העירייה לא מתייחסת כלל לנושא עיקור וסירוס החתולים, אך בראיון שהעניק הווטרינר העירוני ד"ר אסף בריל לעיתון "כל העיר", הוא אמר שהעירייה תעקר בשנים הקרובות 2,500 חתולים בכל שנה במאמץ להיאבק בגידול במספר החתולים.

עם זאת, לדבר פרופ' יום טוב, כל המחקרים הראו שגם מבצעים גדולים לסירוס ועיקור חתולים היו חסרי כל תוחלת, וציין כי הדרך היחידה לצמצם את מספר החתולים בעיר היא להפחית את כמות המזון הזמינה להם. "כל מה שנעשה זה בזבוז כסף", הוא אומר. "אף פעם אי אפשר לתפוס יותר מ-70 אחוז מהאוכלוסייה, והגירה וריבוי טבעי של ה-30 אחוזים הנותרים מלאו בקלות את החסר". לדבריו, "חתולים צדים גם כשהם שבעים. כשאתה הולך ברחובות ירושלים לא תראה זוחלים או עופות, . לא לצורך אכילה, אלא לצורך תאוות הציד". 

יום טוב מזהיר כי אם יימשך עידוד ההאכלה, "לא ירחק היום ויהיו שפנים בירושלים כמו שיש חתולים. אם יש שפנים יש לישמניה", הוא אומר. "בשבוע שעבר הייתי בפסגת זאב וראיתי בתחנת האכלה 15 חתולים שמנים, ולידם שפנים שאוכלים לחם שמישהו השאיר בתחנה".

"אני מבין שיש אנשים שלבם נקרע ממצבם של החתולים, וחושבים, 'מה זה כבר לפזר כמה קילוגרמים של אוכל יבש' - אבל יש לזה השלכות. מי שאכפת לו מהחיות, שייקח אותן הביתה", מסכם בלבן.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הצבת פינות ההאכלה תעשה בתיאום עם גורמי המקצוע, תוך שיתוף הציבור ושמירה על הניקיון ומניעת יצירת מפגעים. במקביל, השירות הווטרינרי ממשיך לעקר חתולי רחוב ויעשו מאמצים למציאת תקציבים נוספים להגברתם".

תגובות