הועדה שמעצבת את עתיד ישראל מסתכלת עליכם דרך טבלת אקסל

נעמה ריבה
נעמה ריבה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תוכנית הותמ"ל ביישוב ג'דידה-מכר, מקור: אתר משמר התכנון
תוכנית הותמ"ל ביישוב ג'דידה-מכר, מקור: אתר משמר התכנוןצילום: אתר משמר התכנון
נעמה ריבה
נעמה ריבה

משה כחלון אולי לא יהיה שר האוצר הבא, אבל הוא ללא ספק ישאיר חותמת על עולם התכנון בארץ. חותמת שלא תמחה עוד שנים רבות. את החותמת הזו אפשר לראות בהודעה לעיתונות שהפיצה אתמול הועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, המוכרת כותמ"ל. ההודעה, באופן חריג, משלבת ציטוטים של השר כחלון לצד הפקידים מקצועיים.

כחלון נבחר על הטיקט כמי שיפתור את משבר מחירי הדיור והותמ"ל היא הכלי המרכזי שאתו הוא הסתער על הבעיה. הועדה הוקמה עוד בימי שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, אבל הגיעה לשיא כוחה תחת כחלון.

על פי ההודעה שהופצה אתמול (5.2), בשנת 2018 אושרו בותמ"ל 59,307 יחידות דיור ב-15 תכניות שקיבלו תוקף. כמות היחידות האסטרונומית הזו אושרה בנוסף לתוכניות לעשרות אלפי יחידות דיור שתוכננו במסלול הרגיל, בוועדות התכנון המחוזיות והמקומיות. בנוסף, רבות מהן מתוכננות להיבנות על שטחי יערות ושטחים חקלאיים. אלא שבשנה נבנות בישראל 50-55 אלף יחידות דיור בלבד - פחות מכמות יחידות הדיור שמאושרות בותמ"ל בלבד. כך שבתחת כחלון תוכננו בישראל עשרות אלפי יחידות בכל שנה, מעבר למה שהשוק דורש.

התכנון הותמ"לי נועד לפתור את בעיית מחירי הדיור אבל מייצר בעיות רבות אחרות. ראשית, הוא פוגע בהליכים של התחדשות עירונית וקידום תוכניות קטנות שעדיפות לפיתוח העירוני; שנית, הוא מאפשר בנייה מהירה על קרקעות חקלאיות בשולי הערים, מה שמגביר את הפרוור, את פקקי התנועה ופוגע בכלכליות הערים ולבסוף, הוא מייצר עודפי תכנון אדירים שיעוותו את מערכת התכנון לעוד שנים רבות.
בקרב המתכננים מכונה השיטה הזו "תכנון אקסלי", שכן מטרתה העיקרית של הועדה, כך נראה, היא למלא טבלת אקסל כלשהי במספרים, מתוך תקווה שזה מה שיוביל לבסוף להורדת מחירי הדיור. כחלון נוהג להכריז שהוא תיכנן 100 אלף או 120 אלף יחידות דיור בשנה. הוא מנסה להציג מצג שוא שהוא דואג לתושבים, ואולי הוא באמת דואג, אבל בפועל רק חלק קטן מהדירות האלו נבנות. זה תכנון שעסוק במספרים ומילוי טבלאות ולא מקדיש מחשבה לשאלות החשובות באמת: איך ואיפה אנשים מעוניינים לגור.

הנה ארבע דוגמאות לתכנון רע שיישאר איתנו עוד שנים רבות. אחת התוכניות הבעייתיות שמקודמות בותמ"ל היא תוכנית ממזרח לשכונת בית אליעזר שבחדרה. בחדרה, שהוקמה במאה ה-19, יש קרקעות פרטיות רבות ולכן העיר "התפזרה" לכיוונים שונים - לגבעת אולגה במערב ובית אליעזר במזרח ובין לבין "חורים רבים" של שטחים לא מבונים. התוכנית החדשה, שמונה אלפי יחידות דיור, סותרת את תוכנית המתאר של חדרה שאושרה ב-2014 וקבעה את כיוון ההתפתחות לעבר מרכז העיר. במקום זאת, מקדמת הועדה שכונה מרוחקת נוספת שרק תגביר את הבעיות מהן סובלת העיר. במסמך שכתב דרור בוימל נציג ארגון הגג של ארגוני הסביבה בוועדה הוא ציין שחדרה בנויה "בדילוגי צפרדע". המסמך מציין שהתוכנית גם עלולה לפגוע באזורים ערכיים כמו שמורת ביצת זיתא וגבעת הצבעוניים.

תוכנית הותמ"ל בקרית אתא, מקור: אתר משמר התכנון
תוכנית הותמ"ל בקרית אתא, מקור: אתר משמר התכנוןצילום: משמר התכנון


כשל תכנוני נוסף מתגלה בתכנון תוכנית הותמ"ל בקרית אתא צפון בה מתוכננות 14 אלף יחידות דיור במסגרת תוכנית שתחסל, לפי מרכז המועצות האזוריות, 7000 דונם של שטחים חקלאיים. בהתנגדות של החברה להגנת הטבע צוין כי כבר היום יש בעיר 12 אלף יחידות דיור מתוכננות ושהתוכנית שמקודמת בותמ"ל תמנע את מימושן.

תופעה מסוכנת נוספת שמאפיינת את התכנון בוועדה, היא התכנון במגזר הערבי. הועדה מתגאה בכך שהרשויות המקומיות הערביות, שבמשך שנים הוזנחו, משתפות איתם פעולה. אלא שהרשויות הערביות מקבלות חתול בשק. הן אולי יזכו בשטחי תעסוקה, שמקודמים ברוב התוכניות, אבל במקביל יקבלו תוכניות מגורים פרבריות שמייצרות מן עיר חדשה לצד הכפר הערבי, מבלי להתייחס אליו ואל הבעיות שלו. דוגמה קיצונית הן שתי התוכניות שמקודמות בג'דיידה-מכר. כפר-עיר בגליל שמונה כעשרים אלף בני אדם בלבד ובמסגרת הוועדה מקודמות 15 אלף יחידות נוספות שצפויות להתווסף ליישוב. לשתי התוכניות אין שום קשר למאפיינים של הכפר והן למעשה הדבקה של יישוב סטייל מודיעין או חריש לישוב ערבי שיש לו מאפיינים סוציו-אקונומיים שונים לחלוטין.

תוכנית הותמ"ל אופקים חדשים באופקים, מקור: אתר משמר התכנון
תוכנית הותמ"ל אופקים חדשים באופקים, מקור: אתר משמר התכנוןצילום: משמר התכנון

הדוגמה הרביעית היא תוכנית אופקים חדשים, באופקים, שמונה יותר מ-7000 יחידות. התוכנית הורסת שטחים חקלאיים וגם עלולה להשפיע על נחל אופקים. אבל היא בעיקר מייצרת עיר חדשה, יש מאין, בצמוד לעיר הישנה. תושבים שירצו לשדרג את דירתם יעברו לשכונות החדשות והעיר הקיימת תיחלש. ראו מה קרה ללוד ורמלה עם הקמת מודיעין.

הבולמוס שמאפיין את הותמ"ל מזכיר שתי תקופות אחרות במדינת ישראל, בהן היה משבר אמיתי. התקופה הראשונה היא עם הקמת המדינה. אז התבקש האדריכל אריה שרון לתכנן תוכנית אב למדינת ישראל. התוכנית התאפיינה בפיזור האוכלוסיה לכל חלקי הארץ, בתכנון פרברי. עד היום חלקים גדולים מהתוכנית לא יצאו לפועל. התקופה השניה, היא בתחילת שנות התשעים, כשהעלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר דרשה בנייה מואצת. אז, שר הבינוי והשיכון אריאל שרון, ניצל את צו השעה כדי לנסות לפזר את האוכלוסיה ו"לייהד" את הפריפריה. לשם כך הקים שרון את הול"לים - הוועדות המיוחדות לזירוז הליכי התכנון. כן, כחלון לא המציא את השיטה לזרז הליכי תכנון במאמץ לפתור בעיה.

למרבה הצער נראה שהותמ"ל למעשה חוזרת גם על הטעויות של קודמיה משנות החמישים והתשעים: התעלמות מצרכי הציבור, מהשטחים הפתוחים ומעקרונות תכנון בינלאומיים, של עירוב שימושים ומגוון. במקום זאת מקודמת בנייה במסות והעדפת החדש על פני טיפוח האזורים הותיקים.

עד היום נאלצים מתכנני המחוזות בישראל ומהנדסי הערים להתמודד עם אותן תוכניות מיושנות ורעות. נראה שגם בעוד עשרים ושלושים שנה יאלצו מתכננים להתמודד עם השגיאות שנעשות היום בותמ"ל.

בהודעה לעיתונות שהפיץ מנהל התכנון התגאתה מתכננת הותמ"ל, דקלה פרסיקו, ב"תכנון אקסלי" שמאפיין את הותמ"ל. התוכניות הותמ"ליות, על פי ההודעה, הן חלק מ"מהלך מרכזי בהגשמת היעדים הלאומיים להגדלת היצע יחידות הדיור במדינת ישראל". לא ברור למה פרסיקו, בשנת 2019, לא לומדת מטעויות העבר? גם כשקמה המדינה וגם בשנות התשעים, רוב הציבור לא שיתף פעולה עם התכנון הרע ולא היה שותף להליכי התכנון. הציבור סירב 'להתפזר' חוץ ממי שלא הייתה לו ברירה, והתעקש להמשיך לגור במרכז הארץ ובערים הגדולות. והתכנון הפרברי התגלה כאסון לכלכלה, לתחבורה לסביבה ולאיכות החיים של הישראלים. לא ברור איך יראו חיינו עוד עשרים שנה. לא ברור איך נגור, איך נעבוד ואיך נתנייד, אבל ברור שהתוכניות האלו יישארו אתנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ