חיזבאללה, חמאס ו-CO2 – גם ההתחממות הגלובלית היא עניין של ביטחון לאומי

ג'ני קיין
ג'ני קיין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'ני קיין
ג'ני קיין

הפאנל הבינלאומי לשינוי אקלים של האו"ם (IPCC) הגדיר את המזרח התיכון כאחד האזורים הרגישים ביותר לבעיית ההתחממות הגלובלית. השפעות שינויי האקלים על האזור כבר ניכרות: הטמפרטורות בקיץ נוסקות ובחורף כמות המשקעים יורדת. ההשלכות הפוליטיות והביטחוניות של שינויי האקלים נידונו בהרחבה בפורום הכלכלי בדאבוס בחודש שעבר והקשר ביניהם קיבל חיזוק נוסף בדמות מחקר חדש שפורסם  במקביל לשיחות "אקלים, סכסוכים והגירה בכפייה". המסקנה העולה מהמחקר ולכדה את תשומת הלב של הפנטגון האמריקני היא שהתדרדרות תנאי האקלים שיחקה תפקיד משמעותי באי היציבות ובגלי ההגירה האחרונים של פליטים מהמזרח התיכון.

בצורת בלאטפיה, עיראק, 2009
בצורת בלאטפיה, עיראק, 2009צילום: AP Photo/Hadi Mizban

כאשר בוחנים את הגורמים הפוליטיים לאי היציבות השלטונית במדינות האזור, מתגלה ששינויי האקלים הוא לא משתנה יחיד אשר יכול להוביל להתפרצות של גל אלימות, אלא גורם שמחריף את התנאים הפוליטיים והכלכליים הקיימים ונחשב "למכפלת סיכונים". כך למשל, באביב הערבי, עליית מחירי המזון והעדר גישה למקורות מים נקיים היוו מרכיב מובהק בהתקוממויות העממיות, על אף שלבדם, הם לא גורמים משמעותיים מספיק בכדי להניע הפיכה שלטונית.

המזרח התיכון משמש כדוגמה טובה לקשרי הגומלין שבין האקלים לתנאים כלכליים ופוליטיים ולהתנהלות ממשלתית. במצרים ואיראן, למשל, ההשפעה המרכזית של שינוי האקלים הייתה דווקא דרך על ספקיות המזון שלהן, סין ורוסיה. ירידה בתפוקה החקלאית של הספקיות הובילה לעליית מחירי המזון. סוריה, עיראק ואיראן מתמודדות עם משבר מים שאינו נגרם בהכרח בשל שינוי האקלים, אבל הוחרף בגינו. סוריה סבלה מניהול לקוי של משק המים, שכלל העדפת תועלת מיידית על פני ניהול סביבתי ארוך טווח. כמו גם, העובדה שטורקיה צמצמה את הזרמת המים לשטחה. אלו הובילו להגירה של למעלה ממיליון מובטלים מהאזורים הכפריים של המדינה לערים שכבר התפקעו בפליטים עיראקיים. מצב זה החמיר את תנאי המחייה של האזרח הסורי הממוצע והיה מהגורמים שהובילו להתקוממות של מיליציות חמושות בשנת 2011 ולמלחמת האזרחית עקובת הדם. משבר המים בעיראק נגרם אף הוא בשל מלחמה ממושכת, סקטור חקלאי מיושן וגידול חד באוכלוסייה. באיראן, ניהול כושל במיוחד של משק המים במדינה ושל המשק החקלאי הובילו לבזבוז אדיר של משאבים.

אחת התגובות של איראן וגם של טורקיה למשבר המים הייתה הגדלת כמות המים אשר נשאבים מהנהרות תוך פגיעה בכמות המים שזורמת לסוריה ועיראק. כל זה תרם עוד יותר לחוסר היציבות האזורי. ההתחממות הגלובלית והבצורת הממושכת צפויות להחריף את התנאים במדינות במזרח התיכון. אם ממשלות ימשיכו להתעלם משינוי האקלים ולפעול בחוסר יעילות מול משבר המים והמזון באזור, בעיות אלו ימשיכו להגביר את המתחים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים ויוסיפו להיות הרסניות לעמי המזרח התיכון.

השלכותיו הרות הגורל של שינוי אקלים על המזרח התיכון וכן גישתם של גופים כמו הפנטגון הם קריאת השכמה לישראל באשר למדיניות האקלים שלה. חלקה של ישראל במאבק לשינוי אקלים  אינו נובע רק מחובה ערכית והשתתפות במאמץ הגלובאלי כי אם ממצבינו העדין והמיוחד במזרח התיכון. עבור ישראל, המאבק בשינוי האקלים זה גם אינטרס של ביטחון לאומי. לאור זאת, האפטיה שמפגינים הן הציבור הישראלי והן מקבלי ההחלטות בישראל מול הבעיה לא ניתנת להבנה והיא בעלת פוטנציאל הרסני.

פרופ' ג'ני קיין היא חוקרת בארגון גרינפיס וחברת סגל בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ