בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא שטייניץ, אין צורך לשבת בחושך

9תגובות
מאגר הגז לווייתן
אלבטרוס

מיקי חיימוביץ, המתמודדת לכנסת במקום השביעי ברשימת "כחול-לבן", נשאלה בראיון בשבוע שעבר באתר YNET בנושא הסכם הגז. "הסכם הגז?", ענתה חיימוביץ, "אנחנו לא אמורים לחפור את הגז הזה בכלל". התשובה שלה נשמעת אולי אבסורדית על רקע השיח הישראלי בנושא הגז והאנרגיה. אכן רבים מיהרו לתקוף את חיימוביץ ולטעון כי האמירה "הזויה" ותעלה למשק מיליארדים. התעלה על כולם שר האנרגיה בעצמו, יובל שטייניץ, שצייץ: "ומה הפתרון המלומד שלך לשעות החושך, כשאין שמש, נישאר לשבת בחושך? בקור?".

מעטים התייחסו ברצינות למהות דבריה של חיימוביץ: "אני מודיעה לכם חד-משמעית, הגז זה לא הפתרון שלנו, הפתרון שלנו זה אנרגיה מתחדשת (...) ניו זילנד היום החליטה שהיא משאירה את הגז באדמה. עשרות מדינות אחרות הולכות לכיוון הזה".

קל לתקוף את ההתבטאות של חיימוביץ. הגז הטבעי נתפס בציבור כפתרון פלא לבעיותיה של ישראל – הוא נמצא בשפע, השריפה שלו פולטת פחות גזי חממה וזיהום אוויר משריפה של פחם או סולר; והוא המשאב היחיד שישראל התברכה בו בכמויות משמעותיות, ולכן הוא מעניק לה עצמאות אנרגטית.

אבל זה רק צד אחד של המטבע. הגז טבעי, למרות מעלותיו, הוא משאב מתכלה, ובעוד כמה עשרות שנים, אם נרצה או לא נרצה, בארות הגז של ישראל יתרוקנו. ולא רק זה – הגז אולי נתפס כ"ירוק", אך יש לזכור כי הוא דלק מאובנים (fossil fuel) ממש כמו אחיו הפחם והסולר, ובהפקתו נפלט לאוויר גז מתאן, שהוא גז חממה עוצמתי ובעל השפעה מזיקה עשרות מונים מזו של פחמן-דו חמצני.

ניר קידר

מדינות רבות בעולם שמפיקות אנרגיה מגז טבעי רואות במהלך כצעד זמני בלבד, בעגה המקצועית הוא מכונה "גשר הגז". הגז, על פי התפיסה הזו נועד להוביל את מערך האנרגיה לפתרון האמיתי, והוא הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים: אנרגיית השמש, הרוח, הידרו-אלקטרית, אנרגיה גיאו-תרמית (ניצול מים חמים במעבה האדמה) והפקת אנרגיה מפסולת אורגנית.

לפני כשבועיים, ב-14 בפברואר בשעה 12:04, נרשם שיא חדש בישראל ביצור חשמל מאנרגיות מתחדשות: באותה שעה הופקו 1,295 מגה וואט, שהיוו כ-16.4 אחוז מסך ייצור החשמל בארץ באותו זמן, ממקורות מתחדשים. החדשות משמחות, אך החגיגות מוקדמות. מדובר בשיא נקודתי, שמתרומם מעל מציאות עגומה שבה פחות משלושה אחוזים מייצור החשמל בארץ מופקים מאנרגיות מתחדשות. לפי החלטת הממשלה, ישראל מתעתדת להפיק 17 אחוז אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 - יעד שקשה להאמין שישראל תעמוד בו, לנוכח המצב כיום. לשם השוואה, בכמה מדינות אירופה (בהן אוסטריה, לטביה, פינלנד, שבדיה ואלבניה), מפיקים כבר כיום יותר מ-30 אחוז מהחשמל ממקורות מתחדשים. ואם בשיאים עסקינן, אזי שכבר ב-2015 ייצרה דנמרק 140 אחוז מצריכת החשמל שלה מאנרגיה מתחדשת, וגרמניה, צרכנית החשמל השישית בעולם, ייצרה למשך אחר צהריים אחד כ-80 אחוז מצריכת החשמל שלה מאנרגיות מתחדשות בלבד.

יובל שטייניץ
תומר אפלבאום

"גשר הגז" הוא כבר אינו תירוץ לעיכוב בניצול פוטנציאל האנרגיות המתחדשות של ישראל. בעשור החולף התייעלו הטכנולוגיות להפקה של אנרגיה מתחדשת, עד כדי כך שהקמת מתקני הפקה לאנרגיה מתחדשת זולים יותר ממתקנים להפקת דלקי מאובנים. ירידת המחירים הזאת גרמה לכך שבעולם התהפכה המגמה, והשקעות חדשות בתחום הפקת אנרגיה מופנות ברובן לאנרגיות מתחדשות, גם במדינות ענק כמו סין. בעת האחרונה החלו גם ערים גדולות להודיע כי הן נוטשות את הגז הטבעי והן בדרך הבטוחה למאה אחוז אנרגיה מתחדשת – כמו לוס אנג'לס, למשל.

מכל המגיבים מצערת ביותר תגובתו של השר שטייניץ. האם למרות הוותק שלו במשרד האנרגיה שטייניץ לא יודע שבשנים האחרונות השתכללו מאוד שיטות האגירה של אנרגיה מתחדשת? ושכיום ניתן לייצר אנרגיה סולארית בשעות היום, לאחסן אותה ולהשתמש בה בבטחה בשעות החשיכה?

ישראל התברכה בפוטנציאל לייצור אנרגיה משני מקורות מתחדשים, שמש ורוח, שיכולים להשלים זה את זה הן מבחינת שעות הפעילות והן מבחינת הפריסה הגיאוגרפית של מתקני ההפקה.

מבלי קשר לזהותו של המנצח בבחירות או לזהותו (או זהותה) של השר הבא להגנת הסביבה, צריך לקוות שקובעי המדיניות ישכילו להצטרף למגמה העולמית ולחדש את המאמץ להפקת אנרגיות מתחדשות בישראל בצורה אחראית, המבוססת על מדע ושלוקחת בחשבון גם שיקולים סביבתיים.

ד"ר נטע ליפמן היא מנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו