זה התכנון, טמבל

אריה פרידסון
אריה פרידסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הנתיב המהיר בכניסה הדרומית לתל אביב
פקקים בכניסה הדרומית לתל אביבצילום: מוטי מילרוד
אריה פרידסון
אריה פרידסון

בנק ישראל קבע לאחרונה כי שורש הבעיה של הגודש בכבישים הוא העלות הנוחה, באופן יחסי, של הנסיעה בכלי רכב פרטיים. על כן, המליץ הבנק לייקר את הנסיעה במכוניות פרטיות. זאת במקביל לשיפור התשתיות של התחבורה הציבורית. בתגובה לדוח ציין עו״ד אוריאל לין, ובצדק, כי הצעת בנק ישראל לייקר את הרכב הפרטי מתעלמת מכך שכבר כיום המיסוי על רכבים פרטיים בישראל הוא מהיקרים בעולם.

לדעתי, גם לין וגם בנק ישראל כושלים בזיהוי של שורש בעיית הפקקים, וכתוצאה מכך לא מצליחים לנהל דיון רלוונטי, וממילא מציעים פתרונות לא יעילים.

כל דיון, בכל נושא, צריך להתחיל מזיהוי והגדרה של שורש הבעיה נשואת הדיון, בהקשר של תחבורה ופקקים חלק גדול מהדיון הציבורי בנושא כושל בכך לחלוטין. השלב הראשון והבסיסי לקראת דיון בסוגיית הפקקים היא הבנת הסיבה שהפקקים קיימים מלכתחילה, ובמילים אחרות, למה יש כל כך הרבה מכוניות על הכביש?

אם לפשט את הדברים, אנשים מחזיקים במכוניות על מנת לעזור להם להתנייד בין הבית לעבודה, ולכן כל ניתוח של בעיות התחבורה, שאינו מתייחס לפיזור המרחבי של מקומות המגורים והתעסוקה הוא ניתוח שמפספס את שורש הבעיה.

השלב הבא בדיון הוא ההבנה ש(א) אנשים צריכים לנסוע במכונית משום שמקומות העבודה והמגורים שלהם ממוקמים רחוק אחד מהשני ("תכנון מופרד שימושים", בז׳רגון התכנוני); ו(ב) הם צריכים לנהוג ברכב הפרטי ולא להשתמש בתחבורה ציבורית משום שהשכונות בהם הם גרים אינן צפופות מספיק על מנת לתמוך בתחבורה ציבורית יעילה.

שלא במקרה, הפרדת שימושים ובניה בצפיפות נמוכה הם שני המאפיינים המרכזיים של הפרברים, שהם מודל התכנון הנפוץ בישראל בעשורים האחרונים. במילים אחרות, בעיית הפקקים היא בעיה תכנונית במהותה, כלומר תוצאה ישירה של תכנון עירוני המעודד שימוש ברכבים פרטים על חשבון אמצעי תחבורה אחרים. והדרך היחידה להתמודד אתה היא לנהל שיחה רצינית על האופן שבו מדינת ישראל מתכננת שכונות וערים. וקשה לעשות את זה כאשר דוחות ומאמרים על בעיות תכנוניות ותחבורתיות נכתבים על ידי כלכלנים, ולא על ידי מתכננים.

שכונת כרמי גת בקרית גת
שכונת כרמי גת בקרית גתצילום: אליהו הרשקוביץ

נאמר ישירות - בעיית הפקקים בישראל היא תוצאה של עשורים של בנייה פרברית - שכונות וערים המתאפיינות בבנייה בצפיפות נמוכה והפרדת שימושים. כל הנתונים והגרפים על מספר המכוניות ביחס לאורך רשת הכבישים, ההשקעה הנמוכה בתשתיות תחבורה ציבורית וכו׳ - אינם הסיבה לפקקים, אלא נגזרים ישירים של הבנייה הפרברית שמייצרת את הפקקים.
ואולם, הדוח של בנק ישראל, המאמר של לין וכמעט כל הדיון הציבורי בנושא, לא עוסקים בתכנון עירוני או בבעיית הפרברים. לכן את השלב הזה של הדיון ניתן לסכם כך: רוצים להתמודד עם הפקקים? תתחילו לדבר על תכנון.

יבואו המבקרים ויאמרו הנה, גם ערים כמו קופנהגן וסינגפור, עם מערכות תחבורה ציבורית נהדרות, מאות ק"מ של שבילי אופניים מופרדים, ותכנון מוטה תחבורה ציבורית – עדיין סובלות מפקקים, אז מה שווה כל זה? והם צודקים. גם בערים כאלה אי אפשר להימנע מכך שבשעות העומס יש כמות גדולה של נהגים שמבקשים לנסוע על אותם נתיבים מרכזיים, וזה מייצר פקקים.

אבל הבעיה בהסתכלות הזו היא שהיא רואה את הפקקים כחזות הכל ואת מניעת הפקקים כמטרה היחידה של מדיניות התחבורה. נכון, יש בקופנהגן פקקים בשעות העומס, אבל בקופנהגן רק 33% מהתושבים מתניידים ברכב פרטי, מה שאומר ש-67% מהתושבים לא מושפעים כלל מהפקקים. בנוסף, שעות העומס קצרות יותר, פשוט כי כמות המכוניות על הכביש נמוכה בהשוואה לערים אחרות.

המטרה של מדיניות תכנון עירוני ותחבורתי היא לא "להפחית את הפקקים" פר סה, אלא לשפר את איכות החיים של תושבי העיר. הדרך לשם עוברת בתכנון עירוני המעודד שימוש יומיומי באמצעי התניידות אלטרנטיביים - הליכה רגלית, רכיבה באופניים, ושימוש בתחבורה ציבורית, וחוסך לרוב הציבור את עוגמת הנפש ובזבוז הזמן העצום הכרוכים בעמידה אינסופית בפקקים.

הדרך היחידה לפתור את משבר הפקקים היא שינוי מהותי של ההבנה איך נכון לתכנן סביבות מגורים בישראל. הבנה שצריכה להוביל לשינויים בקנה מידה לאומי בתחום ההתחדשות העירונית, תשתיות שבילי אופניים ומערכות הסעה המונית. אולם אם הדיון על בעיית הפקקים ימשיך להתנהל על ידי כלכלנים שמתווכחים על שאלות משניות כמו גובה המיסוי הנכון על רכבים, כולנו – או נכון יותר אלה שאינם יכולים להרשות לעצמם להתגורר במרכזי הערים הגדולות – נמשיך לכלות את ימינו בכביש.

אריה פרידסון הוא מתכנן עירוני, עורך דין ואנליסט בחברת זנסיטי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ