חם לכם? יהיה יותר גרוע: הקיץ הישראלי יתארך ב-49% עד סוף המאה

יונתן אייקנבאום
יונתן אייקנבאום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יונתן אייקנבאום
יונתן אייקנבאום

גל החום שאנו חווים בימים האחרונים מספק לנו הצצה עצובה לחיי הדורות הבאים בישראל. כולנו יכולים להרגיש את ההתחממות בארץ, מרגישים אותה כבר בראשית הקיץ על בשרינו ודרך חשבונות החשמל ההולכים ומתייקרים. אולם, מעבר לתחושות, לזיכרונות ולחום המהביל, צריך לעיין ברשומות של השירותים המטאורולוגיים כדי לקבל תמונת מצב מהימנה על שינוי האקלים בישראל.

ממצאי השירותים המטאורולוגיים מאששים את המגמה העולמית: בעוד שהטמפרטורה בעולם עלתה בממוצע במעלת צלזיוס אחת במאה השנים האחרונות, באזור שלנו היא עלתה במעלה וחצי, כלומר 50% יותר מהממוצע העולמי. מגמת ההתחממות החמורה במיוחד באגן המזרחי של הים התיכון והיא זיכתה אותנו בהגדרה של אזור חם מאוד (hotspot) של שינוי אקלים. רק בשלושים העשורים האחרונים הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה ב-0.5 מעלות צלזיוס עד 0.65 מעלות צלזיוס (לפי האזורים השונים בחלקי הארץ). על פני תקופה ארוכה יותר (1850-2016) העלייה נעה בין 0.14 ל-0.20 מעלות צלזיוס לעשור. למעשה שלוש מגמות משלימות זו את זו: האצה בהתחממות כדור הארץ; החמרת שינויי האקלים; והחמרה מיוחדת באזור שלנו, אגן הים התיכון המזרחי.

ההסבר להאצת התחממות כדור הארץ מורכב, אבל מובן מאוד ופוענח על ידי הקהילה המדעית: אנו שורפים יותר ויותר דלקים מאובנים (גז, נפט ופחם) שאחראים לכשני שלישיים מפליטות גזי החממה של האנושות. אם לא די בכך, אז גם בני האדם מאיצים את ההרס של מערכות אקולוגיות חיוניות בעולם כמו היערות הגדולים שנכרתים עבור תעשיות נצלניות אשר משתמשות בשטח עבור גידול בקר או ייצור שמן דקלים. התוצאה של בירוא היערות היא שכדור הארץ שלנו סופג בחזרה הרבה פחות פחמן דו חמצני מאשר בעבר.

צילום לווין של מושב מבוא מודיעים לפני השריפה בגל החום האחרון
צילום לווין של מושב מבוא מודיעים לפני השריפה בגל החום האחרוןצילום: צילום : גרינפיס
צילום לווין של מושב מבוא מודיעים לאחר השריפה
צילום לווין של מושב מבוא מודיעים לאחר השריפה צילום: גרינפיס

האצת התחממות כדור הארץ מלווה בהחמרת שינוי האקלים מסיבה מאוד פשוטה. רוב החום העודף של שינוי האקלים נספג בים מה שמשנה את זרמי האוויר והמים ובאופן כללי את מכונת האקלים כולה. התוצאה היא שיש יותר ימים של חום קיצוני, יותר אירועי חום קיצוניים ויותר בצורת.

באחד המחקרים האחרונים שערכה קבוצת חוקרים ישראלים הם מתריעים בפנינו, שבמידה ולא נתחיל לפעול עכשיו לצמצום פליטות גזי החממה, בארץ ובעולם, אז הצפי הוא  שלקראת סוף המאה ה-21 בישראל הקיץ יהיה ארוך ב-49% בעוד שהחורף יתקצר ב-56%. עלייה כזו בימים חמים לעומת הירידה של ימים קרים תקצין את חומרת הבצורת והסיכונים לשריפות וזיהום האוויר. מדובר במגמה שבה הטמפרטורה הממוצעת בסתיו ובחורף תהיה גבוה ב-2.5 מעלות צלזיוס ממה שהיא כיום, כאשר הטמפרטורה המינימאלית הממוצעת אף היא תעלה באופן משמעותי.

העובדה שהאזור בו אנו חיים רגיש במיוחד לשינוי האקלים, הופך את השינוי במדיניותה של ישראל להכרחי. ישנם קולות הטוענים שמשקלה היחסי של ישראל בפליטת גזי החממה (0.2%) פוטר אותה מהמחויבות למאמץ. אבל המאבק להצלת האקלים אינו תלוי במשקלה היחסי של כל מדינה ומדינה אלא בתשובה לשאלה הבאה: אילו מבין שני המחנות – מתפקחי האקלים או מתכחשי האקלים – יצליח ליצור דינאמיקה חזקה יותר שתיצור נורמות בינלאומיות שיסחפו אחריהן את כל הקהילה הבינלאומית. בעוד עשר שנים אנו יכולים להיות במצב שבו אין בכלל קידוחי נפט וגז חדשים בשום מקום בעולם, או לחילופין במצב של מרוץ חסר תקדים להסיר כל אבן כדי למצוא מתחתיה דלק פוסילי.

בפרספקטיבה כזו ישראל רחוקה מלהיות זוטרה והיא שוקלת הרבה יותר מה-0.2% של פליטות גזי החממה עולמיות. המדיניות הנוכחית של ישראל היא קידום שורה של תכניות הרסניות מבחינת המאבק בשינוי האקלים: פצלי שמן, קידוחים הידראוליים של נפט, חיפושי נפט וגז בים התיכון, בנית צינור לייצוא גז לאירופה ותכנונם של עשרות תחנות כח מונעות על גז. בכך ישראל מחזקת בצורה דרמטית את המחנה של מתכחשי שינוי האקלים ופוגעת בהתכנות הגלובאלית למעבר אנרגטי.

ד״ר יונתן אייקנבאום, הוא מנהל הקמפיינים של ארגון גרינפיס ישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ