הבריאה עצמה בסכנה, זמן טוב להתעורר

אלון טל
אלון טל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מהגר בעל כורחו: קרנף מצוי נישא במסוק מעל נופי דרום־אפריקה
מהגר בעל כורחו: קרנף מצוי נישא במסוק מעל נופי דרום־אפריקהצילום: Media Drum World / Alamy Stock P
אלון טל
אלון טל

״מיליון מינים עומדים על סף הכחדה״, כך קבע דו״ח של ועדת האו״ם המכונה ״הפלטפורמה המדעית הבין ממשלתית למדיניות מדעית בנושא המגוון הביולוגי״. הדו״ח סוקר את מאזן האימים בין האדם לטבע ב-50 השנים האחרונות ומצייר תמונה ברורה בדבר היחס בין פיתוח כלכלי והשפעה על הטבע: האנושות משמידה את הטבע בקצב חסר תקדים ומסכנת את קיומה עצמה.

אין גוף מוסמך יותר להפיק מסקנות בתחום האקולוגיה. 145 מומחים מ-50 מדינות עבדו במשך 3 שנים על הדו״ח שכולל 15,000 פרסומים אקדמיים בתחום האקולוגיה.  בין הממצאים העיקריים:

  •  הרס הקרקע הוריד את הפרודוקטיביות ב  32% מהשטח היבשתי של כדור הארץ. 
  • משנת 1980 כמות הפלסטיק באוקיינוס גדלה פי 10.
  • כ-33% מאזורי הדייג בעולם נמצאים בניצול יתר כלומר נמצאים בהתמוטטות.
  • ללמעלה מ- 500,000 מינים אין כיום די שטח לשרידותם.

אבל סטטיסטיקות סטריליות מעין אלה עלולות להשאיר את הקורא אדיש. לכן, הנה מספר עובדות מטרידות שממחישות את העדר האיזון בין הנוכחות האנושית ושאר הבריות שאיתן אנו חולקים את הפלנטה: פחות מאלפיים פנדות חיות היום בטבע; פחות מ-4,000 טיגריסים; ופחות מאלף גורילות הרים.

לעומת זאת, בעולם יש מיליארד וחצי פרות, 400,000,000 כלבים ו-7.7 מיליארד אנשים. לפי ניתוח כמותי אחד -- אם שוקלים את כל בני האדם והחיות המבויתות שלנו – המשקל הכולל הנו כ-1000   מיליון טון – וזאת לעומת משקלם של כל בעלי החיים הגדולים בעולם הטבע על פני כדור הארץ יגיע לעשירית: 100 מיליון טון בלבד. 

המשמעות המוסרית של מחיקתם של 60% מכללי בעלי החיים בטבע במשך 45 השנים האחרונות צריכה להפריע לכל אדם. אך יש לכך גם מחיר כלכלי. מומחים לשמירת טבע הבינו מזמן שמקבלי החלטות ישימו לב לחורבן האקולוגי רק אם אפשר יהיה להמחיש את העלות הכלכלית של הפגיעה. הכוונה להעלמותם של ״שירותי המערכת האקולוגית״ – אותם שירותים שהטבע מספק לבני אדם חינם אין כסף, אך שווים הוא כמעט אין סופי.  לכן זה לא מפתיע שדו״ח האו״ם גם נוקב בתג מחיר.  למשל הערך לחקלאות של האבקת צמחים על ידי בעלי חיים היא משירותי המערכת החשובים ביותר. אך אם ההכחדה של אוכלוסיות המאבקים החרוצים, לרבות הדבורים והציפורים תמשך בקצב הנוכחי, ההפסד ביבולים עלול להגיע ל-577 מיליארד דולר לשנה.

היום (שני) יערך כנס חירום באוניברסיטת תל-אביב לדיון בהשלכות הדו״ח מבחינת ישראל ומה ניתן לעשות. ויש מה לעשות. עיקר הנזק שנגרם לטבע נובע מהרס וקיטוע בתי גידול. זאת מתוכך המשך הדהירה של אוכלוסיית העולם שצפויה להגיע ל-11 מיליארד עד סוף המאה. הכלל הבסיסי שמאפיין את הדינמיקה הדמוגרפית האוניברסלית הוא: ״יותר אנשים – פחות טבע״.

אבל אפשר בכל זאת, לשחות נגד הזרם הזה. בעולם, ישנה תשומת לב מיוחדת למוקדים של מגוון ביולוגי (biodiversity hotspots), אותם שטחים רגישים המהווים כ-2.3 אחוז משטח על פני כדור הארץ – אבל מכילים קרוב ל 60% מן המינים. חלק ניכר מן שטחים אלה הם בבעלות הפרטית, ולכן יש מאמץ גלובלי לרכוש אותם ולהגדירם כשמורות טבע. ארגון טיים (TIME) הבינלאומי שנוסד על ידי פרופ׳ אורי שיינס, אקולוג מאוניברסיטת חיפה ומכללת אורנים עושה זאת באמצעות גיוס המוני.

במדינת ישראל, בה החלק הארי של הקרקע היא ציבורית, המאמץ צריך לבוא מן הממשלה. לכאורה, מדינת ישראל, כבר מייעדת רבע משטחה להיות שמורות טבע, ויש לנו את התשתית הנחוצה לשמור על עושר המינים הארץ ישראלי, אך הירידה החדה בקרב אוכלוסיות רבות של עשרות מיני בעלי חיים– לרבות צבאים, נשרים ונמרים מעידה כאלף עדים שהשטח הנוכחי אינו מספיק.

בזמנו, הוגדרו מסדרונות אקולוגיים – שמחברים בין שמורות ושטחים פתוחים ומאפשרים לבעלי החיים לנוע בין שטחי המחייה ולהבטיח את המגוון הגנטי הנחוץ להמשך שרידותן.  אך למרבה הצער, מסדרונות אלה אינם נהנים מהגנה סטטוטורית והפיתוח המואץ בישראל מאיים עליהם.

בשנה שעברה, הובילה ח״כ יעל כהן-פארן חקיקה שהיתה מחייבת את השר להגנת הסביבה לדווח בכל שנה לוועדת הפנים על מצב המגוון הביולוגי בישראל. למרות שהשר זאב אלקין תמך, שר האוצר כחלון טרפד את היוזמה בוועדת השרים בחקיקה. כנראה שהוא לא רצה לדעת מהן ההשלכות של מדיניות הפיתוח המופרז שקידם במהלך כהונתו. מדובר באתגר לאומי שחוצה את כל הקווים – ומאחד את כל אזרחי המדינה.  כל ממשלה שלא תקום חייבת לאמץ מדיניות של הגדלת משאבים ומעשים לשימור המגוון הביולוגי בישראל.

לפני אלפי שנים, קיבל עם ישראל אזהרה ברורה בהקשר זה במדרש של קהלת רבה. שם מסופר שאלוהים התריע לפני האדם הראשון: ״שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך״. אזהרה זו צריכה לאחד את כל בני האדם. אבל כנראה שהמסר הזה טרם הופנם. 

אלון טל הוא ראש החוג למדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל-אביב, ויו״ר משותף של עמותת "צפוף". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ