נטע ליפמן
נטע ליפמן
  גן סאקר אחרי יום העצמאות 2003. תמונה מוצגת בתערוכת תמונות המאה של הארץ
גן סאקר אחרי יום העצמאות 2003. תמונה מוצגת בתערוכת תמונות המאה של הארץצילום: אלכס ליבק
נטע ליפמן
נטע ליפמן

לפני מספר ימים פורסם כי משרד האוצר בוחן אפשרות למסות כלים חד-פעמיים כחלק מהבנה כי השימוש האינטנסיבי בפלסטיק חד-פעמי יוצר מפגע סביבתי שמחייב עלויות טיפול גבוהות, וחשוב לא פחות, גם מפגע בריאותי פוטנציאלי. "שימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק הוא תופעה דרמטית בעולם. הטלת מס שכזה אמורה לצמצם את השימוש בכלים הללו ולהביא לכך שנחיה בחברה ערכית ונקייה יותר", אמר שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר.

הייצור העולמי השנתי של פלסטיק ב-2017 הגיע לכ-350 מיליון טון. למעט כמות קטנה שמוחזרה (לא כל פלסטיק ניתן למחזור וגם כשכן מתקבל חומר גלם נחות שלרוב לא ניתן למחזור חוזר) וכמות קטנה עוד יותר ששימשה להפקת אנרגיה. כל שאר הפלסטיק הזה הפך למטרד פסולת ולמפגע סביבתי שילווה אותנו ואת הדורות הבאים במהלך 500 השנים הבאות. הכוסות, הצלחות והסכו"ם מפלסטיק שאליהם התמכרו הישראלים וביתר שאת בשנים האחרונות, תחום הפלסטיק החד פעמי צמח ב-51 אחוז ב-4 השנים האחרונות. זה אמנם נקראים "כלים חד-פעמיים", אבל ההשפעה ההרסנית שלהם על הסביבה נמשכת עשרות ואף מאות שנים.

בתחילת הקיץ ערכנו את הוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה - כנס בינלאומי גדול שנמשך יומיים ושבו לקחו חלק כ-1,000 משתתפים מהארץ ומהעולם. היה לנו חשוב לנו במיוחד לא רק לדון ולדבר על סוגיות סביבתיות בתוך אולמות ההרצאות הממוזגים, אלא גם להראות שניתן להפיק אירוע רב-משתתפים שעומד בסטנדרט סביבתי גבוה. לשם כך, יצרנו סביבה נטולת פלסטיק חד-פעמי באמצעות כמה צעדים שהתגלו כפשוטים ומשתלמים יותר מאשר תיארנו לעצמנו לפני שיצאנו לדרך.

כך, לדוגמה, במסגרת הכנס סיפקנו לאורחינו ארוחת צהריים חמה בקופסת אוכל שעשויה מחומרים המופקים מתוצרי לוואי של תעשיית החיטה. הקופסה תשמש את משתתפי הכנס בעתיד גם בפיקניקים, בחוף הים, בארוחת העשר בבית הספר ובצהריים במשרד.

פסולת פלסטיק שהצטברה בנמל תל אביב, דצמבר 2018
פסולת פלסטיק שהצטברה בנמל תל אביב, דצמבר 2018צילום: עופר אדרת

הקייטרינג הביא את המזון החם מהמטבח ארוז בתוך הקופסאות כך שצמצמנו באופן משמעותי את בזבוז המזון בכנס. משתתפי הכנס קיבלו בעמדות ההרשמה כוס תרמית ששימשה אותם במהלך הכנס וגם אחריו וכך נמנענו מצריכה מיותרת של בקבוקי שתייה מפלסטיק. אם היה צורך בכפית או בכוס נוספת להכנת משקה חם, דאגנו למוצרים מתכלים שנשלחו בסופו של הכנס לקומפוסטר.

נכון שהיינו צריכים להשקיע מחשבה ולאתר את חברת ההפקה המתאימה, הקייטרינג הנכון והאכסניה המתאימה. אבל בסופו של תהליך גילינו שלערוך "כנס מקיים" יכול להיות לא רק חוויתי וטוב לסביבה אלא באותה מידה גם כלכלי וטוב לכיס.

מבחינתנו, הוועידה השנתית שלנו שימשה עבורנו כהזדמנות לבצע ניסוי בקנה מידה גדול, שבסופו גילינו שאפשר להסתדר בהצלחה גם בלי צריכה מיותרת של פלסטיק חד-פעמי. לכן הרעיון שהעלה משרד האוצר למסות את מוצרי הפלסטיק החד-פעמי הוא צעד ראשון מבורך בדרך לפתרון משבר הפלסטיק בישראל.

אם בלון הניסוי הזה שהפריח האוצר ישרוד את טלטלת הבחירות הקרובה ויעמוד בלחץ הכבד שמפעילים גורמים בעלי אינטרס בחברה הישראלית יהיה אפשר לכוון גבוה יותר. באיחוד האירופי, בקנדה ובמדינות נוספות מקדמים בשנים האחרונות חקיקה במסגרתה מוצאים הכלים החד-פעמיים כליל משימוש והייבוא שלהם אף יאסר החל מ-2021. זו דרך המלך להתמודדות עם משבר הפלסטיק - הפחתה במקור של המפגע תוך צמצום דרמטי בהיקף הייצור של פסולת הפלסטיק.

השימוש המוגבר, ואף מופרז, בישראל בכלים חד-פעמיים מהווה דוגמה אחת, פשוטה וישירה, לאופן שבו כל אחד מאתנו יכול לבחור בדרך פעולה אחרת ובאמצעותה לסייע לחולל שינוי חיובי. בהחלט ניתן לוותר על הכלים החד-פעמיים – גם בשימוש הפרטי וגם כשמארגנים אירוע חברתי או עסקי גדול.

זה יכול להתחיל עכשיו, בדרך לשתות קפה במטבחון במשרד או בדרך לפגישת ההגנה לקראת הכנס השנתי הבא שלך.

ד"ר נטע ליפמן היא מנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ