למקרה שתידרש עוד תיבה | מדענים מתכננים להכין רשימה של כל המינים בכדור הארץ

כיום ישנן 26 דרכים לסיווג מינים - מה שמקשה לעקוב אחר הכחדת חיות. כעת חוקרים מבקשים לערוך סוף סוף סדר בספריית בעלי החיים, וליצור רשימה אחידה שתלכד סביבה את הקהילה המדעית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אוסף חיפושיות עתיק. כיום ישנן 26 דרכים לסיווג מינים
לוגו גרדיאן
גרדיאן

זה מאות שנים שהקהילה המדעית חלוקה בנוגע לאופן שבו יש לסווג את ספריית בעלי החיים העולמית, המורכבת ממינים — המיון הבסיסי ביותר של האורגניזמים. כעת, תוכנית ששואפת להכין לראשונה רשימה מוסמכת שתכלול את כלל המינים הקיימים על פני כדור הארץ מבקשת לשים קץ לבלבול.

מטרת התוכנית היא לערוך סוף סוף סדר בספריית בעלי החיים, בעזרת רשימה מוסמכת ומהימנה של כל היצורים החיים בעולם ומנגנון סמכותי שיפקח על איכותה. מדענים מקווים כי הכרה ברשימה יחידה תשפר את המאמצים הנעשים בעולם כדי להתמודד עם אובדן המגוון הביולוגי ועם הסחר בחיות בר הנמצאות בסכנת הכחדה, להגן על מערכות אקולוגיות מפני נזק ביולוגי, ולשמור על הסביבה.

גורי פילים בגן החיות של פראג, בחודש שעברצילום: Petr David Josek/אי־פי

כיום מתקשים הביולוגים להכריע בין 26 הרעיונות המתחרים בנוגע להגדרה של "מין". כתוצאה מכך ארגונים לשימור הסביבה, ממשלות ומדענים משתמשים לעתים קרובות ברשימות נפרדות של יונקים, פטריות ואורגניזמים נוספים ומתארים אותם בדרכים שונות. כך למשל לפי ראיות שונות יכולים להיות שני מינים של פיל אפריקאי — פיל היערות ופיל הסוואנה. ועם זאת, ארגוני שימור גדולים כמו "האמנה על הסחר הבינלאומי במינים בסכנת הכחדה" (CITESׂ) ו"הארגון הבינלאומי לשימור הטבע" (IUCN) מכירים במין אחד בלבד.

ההגדרה של מינים שונים, שנמצאת בשימוש נרחב, מתמקדת בשאלה אם קבוצת יצורים חיים יכולה לשתף בדנ"א שלה קבוצות אחרות וליצור צאצאים המסוגלים להתקיים ולהתרבות. אך בחלק מהמקרים, הקווים המבדילים בין מינים שונים מטושטשים, דבר הגורם לחילוקי דעות בקרב טקסונומים — מדענים שמגלים מינים, מעניקים להם שמות ומסווגים אותם.

טכניקות חדשות, בהן ניתוח גנומי וסריקות מיקרו־CT, הניעו את המדענים לגלות גם כי יצורים שבעבר נחשבו למין יחיד, שייכים כנראה למינים נפרדים. יש לא מעט דוגמאות לכך, כדוגמת קופי עלים מדרום מזרח אסיה, ג'ירפות וכרישים מהלכים.

"כ–10% מהמינים מתפתחים ומשתנים ללא הרף, ועלינו להחליט מה יכול להיות מין נפרד ומה לא", ציין סטיבן גארנט, פרופסור לשימור ולאמצעי מחיה בני קיימא מאוניברסיטת צ'רלס דארווין באוסטרליה. "הציבור מצפה שהמדע יוכל לקבל החלטה כזאת, אך למדע אין שיטה שבאמצעותה אפשר לעשות זאת בצורה אמינה".

העקרונות ליצירת רשימה מוסמכת פורסמו בכתב העת PLOS Biology, ויש בהם תפקיד נכבד לטקסונומים, לשוחרי איכות הסביבה ולממשלות. לפי התוכנית המוצעת, הרשימות יתבססו על המדע, יפרידו בין מנגנון נתינת השמות לבין מנגנון אימות המינים ויהיו נתונות למעקב ולפיקוח.

כיום קיימים פרויקטים כמו "קטלוג החיים", שכבר פועל ליצירת אינדקס כלל עולמי של המינים, אך הוא לא אומץ באופן כולל על ידי ממשלות, טקסונומים או ארגונים לשימור הסביבה. כמו כן, אין דרך מוסכמת על כולם ליישוב מחלוקות טקסונומיות על מיון מינים שונים, והתוצאה היא רשימות מנוגדות של אורגניזמים שונים — כך לדוגמא ליונקים ולזוחלים יש כמה רשימות, בעוד שלקבוצות פחות ידועות אין רשימות כלל.

"ככל שאנשים רבים יותר עובדים על קבוצה מסוימת, יהיו רשימות רבות יותר", אמר פרופסור פרנק זאכוס, מנהל אוסף היונקים במוזיאון להיסטוריה של הטבע בווינה ואחד מכותבי התוכנית. מובילי התוכנית הוסיפו שהם עתידים להוציא לאור סדרת פרסומים, שיסבירו כיצד יתבצעו הניהול והפיקוח על הרשימה המיוחלת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ