לאחר שכמעט ונכחדו, כלבי הים חזרו בהמוניהם למפרץ ניו אינגלנד. לא כולם מרוצים

שובם של כלבי הים למפרץ שבצפון-מזרח ארה"ב היה סיפור הצלחה, אך תושבים ודייגים מתלוננים על פגיעה בעסקים ובטבע, ולטענתם - כלבי הים הם האשמים. "גם לנו יש זכות לחיות כאן", אמר פקיד מקומי

אי-פי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כלב ים מול העיר פורטלנד שבמיין, בחודש שעבר
אי-פי

ניק מוטו דג לאורכו של קו החוף של ניו אינגלנד מזה שנים ארוכות, ואין דבר שמכעיס אותו יותר מכלבי ים. מוטו, כמו דייגים רבים, תושבי האזור ופקידים מקומיים, מאשימים את כלבי הים בכל דבר - ממחלות, דרך מותם של הדגים באזור החוף ועד לנדידה של כרישים לאזור. "כל האזור כאן היה מלא בדגים. עכשיו, כלבי הים הבריחו את כולם", אמר מוטו, "הם אוכלים אותם הישר מהרשתות, הם נלכדים בעצמם ברשת. הם בכל מקום".

הזעם הציבורי הופנה נגד כלבי הים לאחר מותה של שחיינית בים באזור הרפסוול שבמיין, לאחר שהותקפה על ידי עמלץ לבן. כלבי ים מושכים לעתים קרובות כרישים לאזור מחייתם, ומומחים מסבירים כי מספרם של כלבי הים והכרישים באזור ניו אינגלנד אכן מזנק בשנים האחרונות, בעיקר בשל חוקים פדרליים המגינים על בעלי החיים. כיום, כך על פי המומחים, עשרות אלפי כלבי ים חיים באזור החוף.

כלבי ים באיים מול העיר פורטלנד שבמיין, בחודש שעברצילום: Robert F. Bukaty/אי־פי

עם זאת, מומחים רבים חולקים על הטענה שכלבי הים אכן אשמים בכל מה שמאשימים אותם הדייגים והתושבים המקומיים. התחממות מי הים באזור מפרץ מיין - הנמתח מקייפ קוד ועד לנובה סקוטיה - עשויה לספק הסבר משכנע יותר לנדידת כלבי הים והכרישים לאזור. לפי אותם מומחים, האזור מתחמם בקצב מהיר יותר מ-99% מהאוקיינוסים בעולם.

"ראשית, עסקנו בשאלה של כמה כלבי ים נמצאים כעת באזור. השאלה הבאה היא כמה כלבי ים אמורים להיות באזור, וזה מה שמעניין אנשים כעת", אמר דיויד ג'ונסטון, אקולוג ימי מאוניברסיטת דיוק החוקר אוכלוסיות של כלבי ים באזור  מפרץ ניו אינגלנד. בעקבות העלייה במספר כלבי הים במפרץ, פירסמו לאחרונה הרשויות הנחיות להתמודדות עם המצב - בין השאר באמצעות מחסומים פיזיים, שימנעו את גישת כלבי הים לאזור הדייג.

דייגים נגד כלבי ים

"לכולם יש מקום"

אך ג'ונסטון, כמו גם סטפני ווד, ביולוגית מאוניברסיטת בוטסון החוקרת את אוכלוסיית כלבי הים בנמל העיר, מאמינים שהתושבים המקומיים והדייגים צריכים להתייחס לכלבי הים באזור המפרץ כאל סיפור הצלחה - ולא כמטרד. ציידים כמעט והכחידו את אוכלוסיית כלבי הים עד לשנת 1900, וב-1972 הם זכו להגנה פדרלית. מאז, ובעיקר בשנות ה-80 וה-90, אוכלוסיית כלבי הים באזור ניו אינגלנד פרחה, ולעתים קרובות נראו גורי כלבי ים משתובבים באיי המפרץ, שבעבר היו ביתם של ציידים ודייגים.

"זה בית גידול שנפתח מחדש בעבור כלבי ים - סיפור הפוך מזה שאנחנו שומעים בדרך כלל על אוכלוסיית בעלי חיים שהיו בסכנת הכחדה", אמרה ווד, שציינה שיונקים ימיים אחרים - דוגמת לוויתנים - לא התאוששו כל כך טוב.

כלב ים מול העיר פורטלנד שבמיין, בחודש שעברצילום: Robert F. Bukaty/אי־פי

הורדת מספר כלבי הים במפרץ ניו אינגלנד עלולה להיות מורכבת יותר מפתרון בעיות דומות, כמו הפחתת מספר הצבאים במקומות שונים בארה"ב. חוקים פדרליים המונעים צייד כלבי ים לא ישתנו בקרוב, מסבירה כריסטינה קמאן, מומחית ליונקים ימיים מאוניברסיטת מיין. "הפתרון ההגיוני הוא ללמוד לחיות לצדם של כלבי הים, אפילו אם הם כן מעלים את מספר הכרישים במקום", אמרה קמאן, "בבית גידול בריא יש כרישים, כלבי ים ובני אדם, ולכולם יש מקום".

אך בקרב הקהילה המקומית, ובוודאי מבין הדייגים, יש מי שלא ממש השתכנע. הם קוראים להתמודד עם הבעיה באמצעים יצירתיים - בין השאר באמצעות אמצעי מניעה - כשהצעד הראשון יהיה הבנה מה הוא המספר הראוי של כלבי ים במפרץ. "לשבת בחיבוק ידיים איננה אופציה", אמר איש הרשות המקומית בקייפ קוד, רון ביטי, "לא עבורי ולא עבור תושבי קייפ קוד". הוא כינה את כלבי הים "הבעיה המרכזית".

כלב ים באיים מול העיר פורטלנד שבמיין, בחודש שעברצילום: Robert F. Bukaty/אי־פי

"איכות החיים שלנו יורדת והכלכלה שלנו נפגעת", אמר ביטי, "יש לי כבוד לחיי הבר וכבוד גם כלפי מי שמאמין שזה ביתם של כלבי הים והכרישים. אבל לנו יש זכות להתקיים בכבוד גם כן". אחרים חושבים אחרת. מדריך תיירים ממיין, בשם זאק קליבר, אמר שהעלייה במספר כלבי הים במפרץ סייעה לתיירות. "אני מעדיף להסתגל לטבע ולא להכריח את הטבע להסתגל אליי", אמר קליבר, "ויש עניין רב בכלבי ים, אנשים רוצים לצפות בהם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ