התוכנית להקמת טורבינות רוח סמוך ליקנעם נדחתה סופית משיקולים סביבתיים

ועדה של המועצת הארצית לתכנון ולבנייה דחתה ערר שהגישו יזמי התוכנית, בין היתר בשל הפגיעה הצפויה בנוף, סיכון עופות נדירים ומפגעי רעש אפשריים. הוועדה ציינה כי התוכנית מסכנת את הבז האדום, שנמצא בישראל בסכנת הכחדה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טורבינות רוח בגלבוע, ב-2017. התוכנית כללה הקמת תשע טורבינות רוח עם כושר ייצור חשמל של 32 מגהוואט

ועדת ערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה שלשום (ראשון) ערר שהגישו יזמי תוכנית טורבינות רוח באזור רמת מנשה נגד ההחלטה שלא לאשר את התוכנית. החלטת ועדת הערר התקבלה לאחר שחבריה הגיעו למסקנה שלטורבינות תהיה השפעה שלילית על הסביבה, כולל פגיעה בנוף, סיכון מיני עופות נדירים ומפגעים אפשריים של רעש.

במסגרת התוכנית, שקידמה חברת אנרג'יקס, תוכננה הקמת תשע טורבינות רוח גדולות עם כושר ייצור חשמל של 32 מגהוואט על שטחים חקלאיים של קיבוץ עין השופט. היקף השטח שיועד לתוכנית הוא 1600 דונם. לפני שלוש שנים החליטה הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז צפון לא לאשר את הפקדת התוכנית להתנגדויות הציבור בגלל הפגיעה הצפויה שלה בסביבה, ועל החלטה זו הוגש ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה. 

בהחלטתה התייחסה ועדת הערר להיבטים שבהם התוכנית צפויה להשפיע על הסביבה, ושנבחנו בין השאר בתסקיר השפעה על הסביבה שערכה חברת אנרג'יקס. ועדת הערר הגיעה למסקנה שלא נפל פגם בקביעת הוועדה המחוזית כי לתוכנית תהיה השפעה ממשית על אזור רמת מנשה, המוגדר בתוכנית מתאר ארצית "מכלול נופי". משמעות הדבר היא שזהו בנוף ייחודי שיש להימנע מאישור תוכניות פיתוח הפוגעות בו. הוועדה המחוזית גם קבעה שהתוכנית עלולה להשפיע לרעה על על הגדרת האזור כמרחב ביוספירי (אזור שבו יש שילוב של יישובים עם שימור הנוף המקיף אותם, צ"ר). המרחב הביוספירי אף זכה להכרה על ידי ארגון אונסק"ו.

נימוק נוסף לדחיית התוכנית בידי ועדת הערר היה מפגעי רעש וריצוד שהטורבינות צפויות לגרום. ריצוד מוגדר כצל המוטל על הסביבה כתוצאה מפעילות להבי הטורבינות ויוצר מטרד עבור תושבים. לגבי הרעש ציינה ועדת הערר שכדי לא לחרוג מהרמות המותרות, יהיה צורך להשבית את פעילות הטורבינות לפרקי זמן משמעותיים והדבר יפגע בתפוקת החשמל. בנוגע לריצוד ציינה ועדת הערר כי גם בו יש חריגה מהרמה המומלצת מבחינת השעות שבהן ניתן לאפשר מטרד זה.

בז אדום. חברת אנרג'יקס טענה כי מהטורבינות יפגעו בשלושה עד שישה בזים בעונת קינוןצילום: לירון שפירא/החברה להגנת הטבע

הוועדה המחוזית דחתה את התוכנית גם בשל פגיעה אפשרית של להבי טורבינות רוח בעופות הנמצאים באזור או חולפים בו במהלך הנדידה. הוועדה היתה מודאגת בעיקר מהפגיעה בבז האדום, שהוא מין הנמצא בישראל בסכנת הכחדה. חברת אנרג'יקס טענה כי מהטורבינות יפגעו בסך הכל שלושה עד שישה בזים במהלך עונת קינון. ועדת הערר ציינה כי היקף פגיעה זו הוא גבוה הרבה יותר מהסף שנקבע לאחרונה בתכנית מתאר ארצית לאנרגיה, הקובע שאין לפגוע ביותר מ-0.1 בז אדום בממוצע מדי שנה.

בסיכום החלטתה התייחס הוועדה גם לאפשרות שניתן לאשר את הפקדת התוכנית להתנגדויות הציבור ולאחר מכן להכניס בה שינויים כדי לצמצם את השפעותיה על הסביבה. הוועדה כתבה בהחלטתה: "השינויים הנדרשים לצורך הפיכת התוכנית להיות ראויה להפקדה הם מהותיים. וגם אם הדבר אפשרי, הדבר כרוך למעשה בהכנת תוכנית חדשה ובביצוע מחודש של התסקיר. לפיכך, לא מצאנו מקום להורות על הפקדת התוכנית".

ההחלטה משקפת את המורכבות הגלומה באישור תוכניות להפקת חשמל מרוח בישראל עקב ההשפעות הסביבתיות הצפויות. גם באזור רמת סירין שבגליל התחתון הוחלט לא לאשר תוכנית להפקת חשמל מרוח בגלל ההשפעות האפשריות שלה על הנוף ועופות. דילמה כזו קיימת גם באזורים נוספים, בהם גבעות יתיר ורמת הגולן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ