צפריר רינת
צפריר רינת

עיריית תל אביב מתכננת להרוס חלקים מחלקו העליון של מצוק החוף בצפון העיר ולמגן את בסיסו בגדר גבוהה עשויה מסלעים. לפי העירייה, פעולות אלו נחוצות כדי למנוע את התמוטטות המצוק וכדי להגן על השוהים בחוף. החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה מתנגדים לחלק מהפתרונות שמתכננת העירייה וטוענים כי הם יגרמו נזק למצוק. ביום חמישי תדון ועדת ערר הפועלת במסגרת המועצה הארצית לתכנון ובנייה בערר שהגישה החברה להגנת הטבע נגד האישור שניתן לתכנית.  

הועדה הארצית לשמירת הסביבה החופית הפועלת במסגרת מנהל התכנון אישרה את תוכנית העירייה לפני שלושה חודשים. לוועדה הוצגה תוכנית העירייה למיגון המצוק, שאותה נדרשה להכין במסגרת קידום תכנית בנייה גדולה בצפון מערב העיר. במסגרת תכנית זו הוחלט שלאורך המצוק תישאר רצועה ללא בנייה שתהפוך לפארק, זאת בשל חשיבותו הנופית האקולוגית של המצוק.

העירייה ערכה ניתוח של מבנה המצוק והסיכונים הנשקפים לו, בקטע באורך של 1,650 מטר המשתרע מהגדר  של מתחם סי אנד סאן בצפון ועד חוף תל ברוך בדרום. הניתוח מצא שני גורמי סיכון עיקריים: הראשון הוא זרימת מי גשם שגורמת ליצירת ערוצים בקרקע ומגבירה את הסכנה שחלק ממנה יתמוטט לכיוון החוף. סיכון נוסף הוא כרסום בסיס המצוק על ידי גלים. בנוסף, המצוק חשוף לרוחות שגורמות באופן טבעי לתהליכי התמוטטות. הסיכון הגבוה ביותר נמצא בקטע הדרומי, שבו המצוק בגובה יותר מ-30 מטר והשיפוע שלו תלול במיוחד.

בקטע דרומי זה מציעה תוכנית העירייה לבצע פעולת "קיטום", שמשמעותה הורדת חלק מהשכבה העליונה של המצוק. המלצה נוספת היא להקים לאורך כל המצוק קיר עשוי סלעים בגובה של עד 3.5 מטרים שמטרתו למנוע כרסום של הגלים בבסיס המצוק. על פי העירייה, פעילות זו מתחייבת מבחינה בטיחותית על אף החשיבות הרבה של שימור הנוף ובתי גידול של צומח וחי בראש המצוק. 

בקטע שבו מתוכננות פעולות הקיטום נעשה בעבר סקר אקולוגי והתגלה בו ריכוז גדול של מיני צומח וחי בעלי חשיבות לשימור. בין השאר נמצאו בו מחילות קינון של שרקרקים וצמחי בר ממינים מוגנים, בהם תורמוס ארץ ישראלי, דבורנית דינסמור וקורנית מקורקפת. 

הועדה לשמירת הסביבה החופית אישרה את הצעות העירייה לאחר דיון שבו המשרד להגנת הסביבה הביע ביקורת וחשש להשלכות פעולות אלו. נציג המשרד בוועדה, ד"ר רם אלמוג, אמר בין השאר: "מדובר פה בהורדה של עשרות רבות של מטרים מגג המצוק. ברגע שמורידים את אותה שכבה של המצוק, חושפים אותו להשפעות של רוח ומים, הרבה יותר ממה שהוא היה חשוף קודם לכן". באשר למסלעה, נציגי המשרד להגנת הסביבה ציינו שהיא תביא לכך שהגלים יהדפו ממנה בעוצמה ויסחפו איתם את החול ובכך יצמצמו את רצועת החוף.

בערר שהגיש משה פרלמוטר מהחברה להגנת הטבע לועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, נטען שיש לאמץ במקרה של תל אביב את הפתרון של הקמת גדר בתחתית המצוק, כפי שנעשה במקרה של מצוק החוף בבת ים. גדר כזו מספיק חזקה כדי לעצור התמוטטות סלעים לכיוון החוף הציבורי וגם יכולה למנוע גישה של אנשים לקרבת המצוק. מדובר בגדר מעמודי פלדה, המבוססת על כלונסאות ושגובהה קצת יותר ממטר. פרלמוטר הציע לקיים מעקב שוטף אחר השינויים במצוק כדי לראות אם נדרשות פעולות נוספות. 

החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה הביעו תמיכה בפעולות אחרות שהציעה העירייה, שנועדו לשפר את הניקוז וזרימת המים, בין השאר באמצעות עבודות מילוי ותמיכה של הקרקע והקמת בריכות לאגירת מים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ