ישראל מתחממת, והטבע זקוק לעזרה אנושית כדי לשרוד - סביבה וטבע - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

34תגובות

נחל הבניאס, שמימיו הקרים רעננו דורות של מטיילים, מתקשה כיום לארח אותם בכוחות עצמו. מי שעובר בימים אלה ליד הנחל באזור חורשת טל יכול להבחין בצינור המזרים אליו מים מקידוח מי תהום סמוך. זהו "קידוח בצורת" שהוקם במיוחד במטרה להגביר את הזרימה בנחל בימי הקיץ.

היובש המזרח ים־תיכוני ניכר כמעט בכל פינה בתקופה זו של השנה. לצומח וחי בישראל ולאתרי הטבע שבהם הם מצויים יש אורך נשימה וכושר הסתגלות המאפשרים להם להתמודד עם החום הכבד ומיעוט המשקעים — אבל תהפוכות האקלים של השנים האחרונות והשימוש המוגבר של האדם במשאבי המים הופכים את החיים קשים גם עבור מי שהתפתחו בתנאים של קיץ ארוך וחם.

מנחלי הגולן בצפון ועד המעיינות בנגב, קשה לטבע בימים אלה להסתדר ללא עזרה אנושית. האדם הוא זה שלקח את המים והוא מנסה להזרים אותם לנזקקים. אם לעצים יש מודעות ותחושות כפי שטוענים כמה מומחים, אז עצי הדולב היפים בשמורת הטבע בנחל בצת וודאי חשים מושפלים ממצבם הנוכחי. רשות הטבע והגנים נאלצת להזרים בצינור מים לשמורה כדי שהם לא יתייבשו למוות.

בדרום מתקשים בעלי החיים שוכני המדבר להתמודד בכוחות עצמם עם הצחיחות של הקיץ כפי שנהגו לעשות בעבר. למשל, בעין עקב שבמרכז הנגב יש תחרות בין בני אדם וחיות בר על הנגישות למעיין. רשות הטבע והגנים נאלצה לספק לבעלי החיים מים בשוקת הסמוכה למעיין. לא בכל מקום מגיעה עזרה. המעיינות באזור הרי ירושלים יבשו בחלק מהמקומות והעצים מראים סימני עקה. זה המצב גם באזור פרדס חנה.

הנתונים של השירות המטאורולוגי עוזרים להבין את המציאות של הקיץ הישראלי בעשור האחרון. יש בישראל מגמה של התחממות והיא מתבטאת בעלייה כללית בשכיחותן של תקופות חמות מהממוצע ובשכיחות גלי החום. בשנים 2016-1950 היתה מגמה מובהקת של התחממות בכל אזורי הארץ. המגמה הזו בולטת במיוחד מאז סוף שנות ה-80. ההתחממות היא בשיעור ממוצע של כ-0.6 מעלות לעשור, שמשמעותה עלייה בטמפרטורה הממוצעת בקצב של מעט פחות משתי מעלות בתוך כ-30 שנים.

לפני שנתיים דיווח השירות על מגמות מקרי מזג אוויר קיצוניים, ובין היתר נבדקה שכיחותם של גלי חום ממושכים. נמצא שבשני העשורים האחרונים יש גידול מובהק בשכיחות גלי החום, שבמהלכם במשך שלושה ימים רצופים בחודשי הקיץ הטמפרטורה היומית הממוצעת עולה על הממוצע לעונה בשש מעלות. הקיץ הנוכחי הוא פחות חם לעומת קודמו, אבל בסך הכל השנים האחרונות היו חמות במיוחד.

המשקעים בישראל מראים סימנים מדאיגים של שינויי התנהגות. גם כשהם יורדים, זה לעיתים קרובות במטחים כבדים וקצרים שלא מאפשרים ספיגה טובה של מי הגשם בקרקע וחלחול למי תהום. השנה נמשכה מגמה של מיעוט משקעים באגן ההיקוות של הכנרת ובחלק מהאזורים שבהם נמצאים מאגרי מי התהום של ישראל. ספיקת המים (כמות מים זורמים ביחידת זמן קבועה) במקורות הירדן היתה פחות ממחצית לעומת כמות המים הזורמים בעונה זו על פי הממוצע הרב שנתי. זה מסביר את המראה העגום של הבריכות ליד מעיינות הבניאס, שהאבנים הנמצאות בתוכן נחשפו עקב הירידה בכמות המים.

את מצב היובש הנוכחי יש לבחון גם על פי השפעה מצטברת של מספר שנים. לא מעט מאנשי המקצוע העוסקים בעצים טוענים שניתן להבחין בסימנים הולכים וגוברים של עקה ואף התייבשות לקראת מוות של עצים באזורים שונים, אחרי מספר שנים חמות ויבשות במיוחד.

יש אתרי טבע הנאלצים להתמודד עם בעיות נוספות. זהו המקרה של בריכות החורף באזור החוף המתייבשות בכל שנה, אבל מחדשות עם בוא הגשמים את עולם הצומח והחי שלהן. אלא שהפיתוח והבנייה מצמצמים את השטחים שמהם מגיעים אליהם מי גשמים. בבריכות החורף בחולון הצמודות למשרד הרישוי יש שפע של מקום לכלי רכב וכמעט לא נותר מקום לצפרדעים המאכלסות את הבריכות. כל מי שגדל בעיר עוד זוכר את הבריכה רחבת המימדים שנוצרה במקום בכל חורף והלכה והתכווצה עם השנים.

מי שממשיך להתמודד בהצלחה עם הקיץ הם חלק ממיני צמחי הבר, ובראשם החצב הנמצא במקומות רבים בשיא פריחתו. בימים אלה פורח גם הצמח געדה כרתית מהגליל והכרמל ועד השפלה. זהו צמח עם כיסוי מיוחד המגן על העלים, הגבעולים וגביע הפרח מקרינת השמש ומקטין את איבוד המים של הצמח. גם העופות הנודדים לא מוותרים על ישראל כתחנת עצירה, והיא עדיין מספקת להם אתרי מנוחה, שתייה ומזון. כך עושים למשל עופות הפלמינגו הבוהקים בגווני ורוד שעצרו לחניה ארוכה בבריכות המלח בעתלית.

אם יתממשו התחזיות של שינויי אקלים וההערכות על גידול האוכלוסייה הצפוי באזור, הלחץ על מקורות המים רק יגדל והתגבורת שהם מקבלים מהמשקעים הטבעיים תפחת. התייעלות בשימוש במים וניצול אמצעים כמו מתקני התפלה יוכלו להקל את הלחץ על הטבע המקומי ולאפשר גם לדורות הבאים להשתכשך בכנרת ובנחלי הגולן ולראות עצים בריאים בחורש וביער.

אי נוסף שנוצר בכנרת
אי שנוצר בכנרת בעקבות התייבשותה. צילום: גיל אליהו
ביצת כנרת
ביצת כנרת. צילום: גיל אליהו
הזרמת מים לנהר הבניאס
הזרמת מים לנהר הבניאס. צילום: גיל אליהו
הירדן ההררי
הירדן ההררי. צילום: גיל אליהו
מאגר חיתל
מאגר חיתל, דרום רמת הגולן. צילום: גיל אליהו
מאגר רעים
מאגר רעים. צילום: אלי הרשקוביץ
עץ שמת כתוצאה מהתייבשות, קרקעית בריכת חורף בחולון
עץ שמת מהתייבשות, קרקעית בריכת חורף בחולון. צילום: מוטי מילרוד
מאגר חיתל בדרום רמת הגולן
מאגר חיתל, דרום רמת הגולן. צילום: גיל אליהו
האי שנוצר בכנרת בעקבות ההתייבשות
אי שנוצר בכנרת בעקבות התייבשותה. צילום: גיל אליהו

עץ אלון שמת כתוצאה מהתייבשות
פרדס חנה
עץ אלון שמת מהתייבשות, פרדס חנה. צילום: מוטי מילרוד
ביצת כינרת
ביצת כנרת. צילום: גיל אליהו

יער חלץ הולך ומתייבש ונעלם כאשר חלק מהעצים נכרת וחלק בגלל היובש קורס
יער חלץ מתייבש ונעלם. חלק מהעצים נכרתים, ואחרים קורסים בגלל היובש. צילום: אלי הרשקוביץ
באר עין כסלון
באר עין כסלון. צילום: אוליבייה פיטוסי
היווצרות אי בכנרת
האי הטרי ביותר שנוצר בכנרת. צילום: גיל אליהו
אנפה בביצת כינרת שהתייבשה
אנפה בביצת כנרת שהתייבשה. צילום: גיל אליהו

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות