המדריך לסוף העולם: מה למדנו ב-2018 על האסון האקלימי - ואיך למנוע אותו

השנה שחלפה חשפה בפנינו את הנזק הגדול שנגרם כבר לכדור הארץ - ואת השינוי האדיר שעלינו לעשות כדי לעצור תהליכים הרסניים. "הארץ" מסכם את הסכנות הטמונות בשינוי האקלים, מה נעשה ומה יש לעשות, וגם את תפקידה של ישראל במאבק העולמי

עומר ילין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מפעלים במרכז פולין, בחודש שעבר
עומר ילין

עליית פני הים, הכחדה נרחבת של מיני צמחים וחרקים והתעצמות תדירותם של ארועי בצורת וסופות גדולות הם רק חלק ממה שצפוי לאנושות אם התחממות כדור הארץ תמשיך בקצב הנוכחי. לפי מומחים וגורמים עולמיים העסוקים בהגנה על הסביבה, הגורם המכריע במאבק בשינוי האקלים יהיה שיתוף הפעולה העולמי בעשור הקרוב.

שורת ועידות בינלאומיות ודו"חות מחקר שרטטו תמונה עגומה של הנזקים הצפויים מהשלכותיה של ההתחממות הגלובלית בעשורים הקרובים, ושנת 2030 תוארה ברבים מהם כיעד לבלימת השפעתה. ב-2018 נחשפו, מצד אחד, חומרתו הגוברת של השינוי האקלימי והשלכותיו הקשות, ומנגד, הסכנות שבמחלוקת בין מדינות – בעיקר לאחר פרישתה של ארה"ב מהסכם פריז, ואיתותים מדאיגים לא פחות מצד נשיא ברזיל.

אשה מוקפת בציפורי מרבו במזבלה העירונית של ניירובי, קניה, החודש
אשה מוקפת בציפורי מרבו במזבלה העירונית של ניירובי, קניה, החודשצילום: Ben Curtis/אי־פי

מהן הסכנות הצפויות משינויי האקלים?

פגיעה באספקת המזון ורעב - דו"ח של האו"ם שהתפרסם בספטמבר תלה בשינויי האקלים את האשם בעלייה בהיקף הרעב העולמי. לפי הדו"ח, ב-2017 אחד מכל תשעה בני אדם ברחבי העולם חי בתנאים של תת-תזונה. מדובר בשנה שלישית ברציפות שבה נרשמה עלייה בנתון זה. אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו בצורות ושיטפונות, פוגעים בחקלאות בשל שינוי דפוסי הגשם, קובעים מחברי הדו"ח. 

עליית פני הים, עלייה בתדירות מופעי מזג אוויר קיצוני ופגיעה במערכות אקולוגיות - באוקטובר התפרסם דו"ח הפאנל הבינלאומי בנושא שינויי האקלים (IPCC) שקרא לשיתוף פעולה גלובלי למניעת עלייה של הטמפרטורה העולמית ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס, בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית, עד לשנת 2030. ההשלכות הצפויות של התחממות במידה גדולה יותר הן עלייה בתדירות אירועי מזג אוויר קיצוניים, פגיעה במערכות אקולוגיות וכן עליית פני הים והצפות. לפי ה-IPCC, ההבדל בין עלייה של מעלה וחצי לבין שתי מעלות הוא משמעותי. כך למשל, צופים מחברי הדו"ח עלייה של 10% בשיעור ההכחדה הצפוי של בתי גידול של צמחים וחרקים בתרחיש שבו לא נבלמת ההתחממות, בהשוואה להצלחה בעצירתה.

נזקים כלכליים כבדים - דו"ח נוסף שפרסם בחודש שעבר הממשל האמריקאי העריך את הנזקים הצפויים מאירועי אקלים קיצוניים עד סוף המאה במאות מיליוני דולרים בארה"ב לבדה. הדו"ח הפדרלי מייחס יותר מ-90% מהשפעות ההתחממות הגלובלית לפעולות אנושיות. מחבריו מעריכים כי ההתחממות הגלובלית כבר גרמה לעלייה בתדירות אירועי מזג אוויר קיצוניים שנעשו נרחבים יותר וגרמו בשלוש השנים האחרונות לנזק של 400 מיליארד דולר בארה"ב.

לילות חמים מסוכנים לבריאות - בנובמבר פורסם דו"ח של הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), לפיו 2018 היא השנה הרביעית החמה ביותר שנמדדה עד כה. עוד נקבע כי ארבע השנים האחרונות, מאז 2015, היו החמות ביותר בהיסטוריה המתועדת. לפי הדו"ח, ממוצע הטמפרטורה העולמי בשנה החולפת עמד על 0.98 מעלות צלזיוס מעל זו שנמדדה במאה ה-19. יתר על כן, מדענים מצאו כי יש יותר ארועים של טמפרטורות גבוהות קיצוניות בלילות, מצב שגורם לנזק בריאותי קשה, ומסכן במיוחד מקומות שבהם בעבר הטמפרטורות היו נמוכות יותר, כמו אזורי חוף. 

לילות-ימים חמים

פחות חמצן באוקיינוסים - מחברי הדו"ח של הארגון המטאורולוגי העולמי מתריעים גם כי ממוצע גובה פני הים העולמי שנמדד בין ינואר ליולי 2018 היה גבוה בשניים עד שלושה מילימטרים מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. לצד זאת נמצא כי בעשור האחרון האוקיינוסים סביב העולם קלטו כ-25% מפליטות הפחמן הדו-חמצני. תופעה זו מובילה לעליית רמת החומציות במי האוקיינוס ומשפיעה על מערכות אקולוגיות תת-מימיות.

מה ניתן לעשות לצמצום השפעות שינוי האקלים, ומה כבר נעשה?

הקצאת מאות מיליארדי דולרים - לפני כשבועיים ננעל בעיר קטוביץ' שבפולין כנס המדינות החתומות על האמנה למניעת שינויי האקלים (COP24) שנועד לקדם את העמידה בהתחייבויות הסכם פריז שנחתם ב-2015. במסגרת הכנס הודיע הבנק העולמי כי יקצה 200 מיליארד דולר בין 2021 ל-2025 למטרת סיוע בבלימת ההשלכות של שינויי האקלים.

סרטון הסבר לקראת הועידה בקטוביץ

מפת דרכים כוללת יעדים וסיוע למדינות עניות - נציגי כ-200 מדינות שהשתתפו בכנס התחייבו על מפת דרכים להפחתת פליטת גזי החממה ולסייע למדינות מתפתחות, והציבו יעדים ליישום הסכם פריז בשנים הקרובות. נקודה שנותרה במחלוקת וצפויה להיפתר בכנס בשנה הבא היא מנגנון השוק המאפשר למדינות לסחור במכסות פליטת הפחמן הדו-חמצני.

מאמץ אישי: להפחית צריכת בשר - המאמצים לצמצום או בלימת ההשפעות העולמיות של התחממות כדור הארץ אינם רק נחלתן של מדינות או קואליציות עולמיות. גם ברמה היומיומית ישנן דרכים לסייע בהפחתת פליטת גזי החממה. דו"ח של המכון למשאבים עולמיים (WRI) שהתפרסם החודש מצביע על הפחתת צריכת בשר כגורם משמעותי בסיוע בצמצום שיעור הפחמן הדו-חמצני הנפלט לאטמוספירה. לפי מחברי הדו"ח, בשר בקר מהווה רק 3% מצריכת הקלוריות הממוצעת בארה"ב, אך חלקן של החוות המשמשות לגידול פרות וכבשים המיועדות למאכל בהיקף פליטת גזי החממה עמד על קרוב למחצית. זאת, בשל גז המתאן שנפלט כחלק מפעולת העיכול של בעלי חיים אלה.

רעיית בקר בדרום סודאן
רעיית בקר בדרום סודאןצילום: AFP

הדו"ח מציב יעד שאפתני של צמצום צריכת בשר בקר וכבש בתפריט של שני מיליארד תושבים בארה"ב, ברזיל ורוסיה ב-40% - למנה אחת וחצי בשבוע. זאת, בזמן שתושבי מדינות מתפתחות יוכלו לצרוך כמות גדולה יותר, כדי לא לרעוב ועדיין לסייע בהפחתת פליטת גזי החממה.

ישראל: מהי ההשפעה הצפויה על האקלים המקומי?

לדברי פרופ' דניאל רוזנפלד, חוקר אקלים מהאוניברסיטה העברית שהשתתף בכתיבת הפרק העוסק במחזורי מים בדו"ח ה-IPCC, בעשורים האחרונים ישנה הפחתה של כמויות הגשמים ושל המים המגיעים לכנרת, שמוסברת חלקה בתנודות טבעיות באקלים המקומי וחלקה בעלייה בפליטת גזי החממה. "הדברים יכולים להיות חמורים יותר מאשר מה שהיה בשנים האחרונות", הסביר רוזנפלד. "ההתייבשות הזו היא שצריכה להדאיג אותנו הכי הרבה".

הכנרת מתייבשת, ויש להיערך לכך - רוזנפלד טוען שעל משק המים בישראל להיערך לבניית מערכת התפלה והולכה לכנרת. "המוביל הארצי נבנה כדי להזרים מים מהכנרת לדרום היבש, כיום אנחנו רואים מצב הפוך שבו צריך להזרים מים אל הכנרת". לדבריו, ישראל נמצאת בשוליים הגיאוגרפיים של ההתייבשות במזרח התיכון, שמורגשת ביתר שאת מצפון וממזרח לה. כך, לדבריו, בערים רבות בירדן אספקת המים לתושבים מוגבלת ליום אחד בשבוע והם נאלצים לאגור כמויות לשימוש ביתר הימים; ובסוריה מגמת ההתייבשות החמורה של השנים האחרונות היתה בין התנאים שתרמו לחוסר היציבות שהוביל בהמשך למלחמת האזרחים.

התייבשות הכנרת, באוקטובר
התייבשות הכנרת, באוקטובר. מאה תחילת המאה ה-20 כמות המשקעים נמצאת במגמת ירידהצילום: גיל אליהו

האצה בעליית מפלס הים והרס מצוקי החוף, שעלול להוביל להרס בתים - לצד ההפחתה בכמויות הגשמים, מתריע רוזנפלד גם מעליית מי הים. "אנחנו רואים עלייה איטית של שני סנטימטרים בעשור בערך, אבל זו הולכת ומאיצה וגורמת לכך שרצועת החוף החולי מצטמצמת ולהרס של המצוקים החופיים, כמו למשל באשקלון ונתניה", הסביר. לדבריו, תודות למצוקים אלו "אנחנו לא צפויים להצפות רציניות, אבל אם לא נעשה שום דבר בתים יחלו ליפול לים".

יעדי האנרגיה החלופית אינם מעשיים בישראל - היבט נוסף של המאמצים להפחית את פליטת גזי החממה הוא מעבר משימוש בפחם ובדלקים מוצקים למקורות חלופיים דוגמת גז טבעי או אנרגיה סולארית. לדברי רוזנפלד, הפעולות הדרושות לעמידה ביעדים שהציב ה-IPCC הן "דרסטיות ומיידיות עם עלות גבוהה מאוד" - מה שאינו בר יישום בהתחשב באקלים הפוליטי בישראל.

העולם איחר את הרכבת - בערך - רוזנפלד הוסיף כי "חוסר ההיענות לביצוע הפעולות הדרושות מביא לכך שבפועל איחרנו את הרכבת למניעת ההתחממות מעבר ל-1.5 מעלות. ה-IPCC הגדיר את ההתחממות מעל לשתי מעלות כמסוכנת. את זה עדיין אנחנו יכולים למנוע, אבל גם לשם כך יש לעשות הרבה יותר מאשר כיום". לדבריו, אחד הצעדים שניתן לנקוט כדי להיאבק בכך הוא עידוד המעבר לכלי רכב חשמליים, גם בתחבורה הציבורית, על מנת להפחית את היקף פליטת הפחמן הדו-חמצני וכן את רמות הזיהום במרכזי הערים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ