ישראלי מגייס כסף וקונה אדמות ברחבי העולם כדי להבטיח שיישארו ירוקות

ב–2015 הקים פרופ' אורי שיינס את TiME, ארגון להגנה על הטבע. בעזרת מתנדבים וגיוס תרומות מפה לאוזן, הוא מצליח לרכוש קרקעות מידיים פרטיות ולהציל יערות ובעלי חיים בסכנת הכחדה

ניר חסון
ניר חסון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קופי לילה בסכנת הכחדה בשטח שהארגון קנה בפרו. כל תורם יכול להצביע ולהכריע איזה שטח יירכש
קופי לילה בסכנת הכחדה בשטח שהארגון קנה בפרו. כל תורם יכול להצביע ולהכריע איזה שטח יירכשצילום: NPC-Peru

עקרון הַהַכבדה הוא חוק חשוב בזואולוגיה ובאבולוציה שניסח החוקר הישראלי המנוח, אמוץ זהבי, ב–1975. על פי העקרון הזה, על בעל החיים להכביד על עצמו כדי להעביר את המסר שלו ולאותת לסביבתו על "רצינות המסר". זה למשל, ההסבר לכך שטווסים מתהדרים בזנב מפואר ובלתי שימושי וצבאים קופצים לגובה בעת מתקפה של זאב.

שיינס. "אני חולם גבוה, אני רואה ארגון של מיליוני אנשים בעולם שכל אחד שותף בו"

עקרון זה עומד במרכז מאמציו של פרופ' אורי שיינס, זואולוג ואקולוג, לגייס מתנדבים ותורמים לארגון ייחודי שהקים להגנה על הטבע. "עקרון ההכבדה אומר שאם אתה רוצה להעביר מסר אמיתי ואמין, אתה צריך להכביד על עצמך", אומר שיינס. "אז אם אתה רוצה באמת לעזור לכדור הארץ, במקום לקנות עוד סמארטפון, תרום להצלת יער".

הארגון, TiME (קיצור של This is My Earth, ה-i קטנה בכוונה) הוא ארגון יוצא דופן בנוף ארגוני הסביבה והגנת הטבע. אף אחד בו לא מקבל שכר ואין לו משרדים. כל עיסוקו הוא לאסוף כספים מהציבור כדי לרכוש שטחים ברחבי העולם ולהפוך אותם לשמורות טבע מוגנות. בשבוע שעבר, אחרי שגייס כספים מפה לאוזן, כי גם תקציב פרסום אין לו, הצליח הארגון לרכוש חלקת יער טרופי גדולה בקולומביה, מלאה בבעלי חיים בסכנת הכחדה.

"ניסיתי לחשוב איזה ארגון אידיאלי יכול לעשות שינוי משמעותי גם ברמה האישית וגם ברמה הגלובלית", מספר שיינס, המלמד באוניברסיטת חיפה. "תמיד הייתי עם רגל אחת באקדמיה ורגל אחת בארגוני הסביבה. הייתי באדם טבע ודין, בחברה להגנת הטבע וברשות הטבע והגנים, ראיתי את הדברים הטובים והפחות טובים והתחלתי לחשוב שאני רוצה להקים ארגון אידיאלי. בינתיים כתבתי רעיונות למגירה".

אחת העובדות שהניעו אותו להקים את הארגון היא שמחצית מכלל השטחים הטבעיים בסכנה ברחבי העולם נמצאים בידיים פרטיות. שיינס חשב שהדבר הכי טוב שניתן לעשות הוא לרכוש את השטחים האלו מידי הבעלים שלהם כדי להבטיח את עתידם כשטחי טבע. הארגון הוקם ב-2015 לאחר מיזם גיוס המונים שהניב 35 אלף דולרים. מאז פועל TiME על טהרת ההתנדבות, כולל משרד עורכי דין ממנהטן שמטפל פרו־בונו ברכישות וצוות מומחים בינלאומי שמייעץ לגבי השטחים הראויים לרכישה. אם בגיוס התורמים העקרון המרכזי הוא עקרון ההכבדה, הרי שמרגע שתורם הצטרף העקרון השולט הוא הדמוקרטיה; כל אחד שתורם ולו דולר אחד, רשאי להשתתף בהצבעה שמכריעה איזה שימוש ייעשה בו.

צב ים בשונית שהארגון רכש בבליז

שלושת השטחים הראשונים שהועמדו להצבעת התורמים היו שטח סוואנה בקניה, קטע מאי אלמוגים בקריביים ויער טרופי בפרו. בסוף 2016, אחרי שגויסו 30 אלף דולרים נוספים, הצביעו התורמים לטובת היער בפרו. הכסף הספיק לרכישת 600 דונם.

העסקה כמעט ירדה לטימיון לאחר שבעל הקרקע דרש את הכסף בתוך זמן מוגבל ולא ניתן היה לעשות העברה בנקאית. "אמרו לנו שאם עד שבת הכסף לא מגיע, הם מוכרים את השטח לכורתי עצים", מספר שיינס. שותפו להקמת הארגון, פרופ' אלון טל, הספיק להגיע בזמן לבנק בניו יורק כדי לבצע את ההעברה. "זו היתה עסקת חיי, חוץ מהחתונה", אומר שיינס. השטח בקניה, שעמד להצבעה, נמכר לבסוף לחקלאים ונהרס.

על פי המדיניות שגיבש הארגון, הקרקעות המיועדות לרכישה הן כולן "נקודות חמות" (Hotspots) של גיוון ביולוגי עשיר במיוחד, או כאלה שנמצאות בסכנת פיתוח והרס. הרכישות מתבצעות מבעלי קרקע פרטיים ובשיתוף ובהתייעצות עם ארגון סביבה מקומי. לאחר הרכישה מגייס הארגון תושבים מקומיים ששומרים על הקרקע.

איים בבליז אותם רכש הארגון. 30 אלף דולרים תמורת 20 דונם בלבד

במקרה של פרו, למשל, העניק הארגון חלקה קטנה מהשטח לטובת שני חוואים, שבתמורה דואגים לשמור על השטח, תחת פיקוח של הארגון המקומי. "לא מזמן קנינו לארגון הזה גם רחפנים כדי לעזור להם בפיקוח", אומר שיינס. "כבר קיבלנו דיווחים על אנשים שניסו להיכנס כדי לכרות עצים ולצוד, אבל החוואים עצרו אותם והסגירו אותם לרשויות. נראה שזה עובד".

עד עתה מצליח הארגון, באמצעות תרומות קטנות, שבחלקן הגדול מגיע מישראלים, לרכוש שטח אחד בכל שנה. ב-2017 רכש TiME את השטח הגדול ביותר שלו עד כה, במעלה האמזונס — 7,000 דונם במחיר מציאה של 17 אלף דולרים. ב-2018 קנה הארגון שטח קטן של 20 דונם בלבד, בסכום גבוה של 30 אלף דולרים, על אי שוניות קטן במדינת בליז שבקריביים. שיינס מודה שהמחיר יקר, אבל טוען שהוא משתלם: "זו הייתה קנייה אסטרטגית, כי זה שטח שמונע פיתוח של כמעט כל האי".

ב-2019 ניגש הארגון לרכישה גדולה יחסית, בסכום של 70 אלף דולרים, של 350 דונם ביער הטרופי בקולומביה. בשטח חיים מינים רבים של בעלי חיים בסכנת הכחדה חמורה, ובהם קופי העכביש החומים, עוף נדיר מסוג הוקו בשם Blue-Billed Curassow וצב נהרות, וכן עוד שני מינים של קופים שנמצאים בסכנת הכחדה פחותה.

יער שהארגון רכש בפרו. שיינס: "זו היתה עסקת חיי, חוץ מהחתונה"

השטח החדש צמוד לשמורת טבע, ומטרתו להרחיב את השמורה. על פי חישוב שערך שיינס, שימור העצים והצמחייה בשטח הנרכש מקבע 12 אלף טון של פחמן דו־חמצני שהיו משתחררים כגזי חממה אם היער היה נכרת. בתחילת דצמבר, חודש לפני סגירת העסקה, היה לארגון פחות ממחצית הסכום. אולם בזכות קמפיין ברשתות החברתיות בישראל ומספר תרומות גדולות יחסית, הצליח הארגון לגייס את הסכום הדרוש ברגע האחרון.

סכומי הכסף בהם מדובר הם שברירים מתקציבים של ארגונים בינלאומיים שפועלים לשמירת הטבע בעולם. שיינס מודה שהפער הזה מתסכל. "זה נכון שהם יכולים לעשות יותר", הוא אומר. "יש ארגונים ויש אנשים פרטיים שרוכשים קרקעות לשימור, אבל רק אצלנו כל ילד יכול להרגיש שהוא שותף".

שיינס מקווה להגיע רחוק עם היוזמה שלו. "אנחנו רצי מרתון, אנחנו מסתכלים רחוק וחשוב לנו החינוך", מספר שיינס. "אני חולם גבוה, בעתיד אני רואה ארגון של מיליוני בני אדם בעולם, בהם הרבה ילדים, שכל אחד שותף בו, ושאנחנו מצילים שטחים לא פעם אחת בשנה, אלא הרבה־הרבה שטחים בכל שנה".

תגובות