ניר חסון
ניר חסון
הפקת גז טבעי על ידי טורבינות
הפקת גז טבעי על ידי טורבינותצילום: רויטרס
ניר חסון
ניר חסון

גזי חממה

גזים הנפלטים לאטמוספירה כתוצאה מתהליכים טבעיים או תעשייתיים, מצטברים בה ומשפיעים על האקלים העולמי. גזי החממה גורמים להתחממות כדור הארץ על ידי לכידת חלק מקרינת החום (קרינה תת-אדומה) של השמש ומניעת השתחררותה אל החלל. גז החממה בעל ההשפעה הגדולה ביותר הוא פחמן דו-חמצני (Co2), שמשתחרר בכל שריפת דלק מאובנים (פוסילי) כמו פחם, נפט וגז טבעי. גזי חממה החלו להשתחרר לאטמוספירה בכמויות גדולות עקב המהפכה התעשייתית, כאשר האנושות החלה לעשות שימוש נרחב בדלקי מאובנים, והכלכלה העולמית נשענת עליהם עד היום. המקורות העיקריים לפליטת גזי חממה הם ייצור אנרגיה, תחבורה, חקלאות וטיפול בפסולת. חקלאות ופסולת תורמים גם לשחרור גז החממה מתאן (4CH), שנפלט מבעלי חיים.

אנרגיות מתחדשות

שם כולל למקורות אנרגיה ברי-קיימא שאינם פולטים גזי חממה. מקורות האנרגיה המתחדשת העיקריים הם אנרגיה מבוססות תנועת מים (הידרואלקטרית), סולארית, רוח וביו-מאסה. כיום, האנרגיות המתחדשות מהוות אחוז זניח מכלל ייצור האנרגיה בעולם, אך בשנים האחרונות ניכרת עלייה חדה בשימוש בהן בשל מחויבות המדינות כלפי הסכם פריז (ראו למטה). מדינות מסוימות מפיקות עשרות אחוזים מהאנרגיה שלהן ממקורות מתחדשים. בנוסף, מפעלים סולאריים ענקיים נבנים כיום בהודו, סין, מרוקו ומדינות נוספות. פיתוחים טכנולוגיים וייצור המוני הובילו לירידה חדה במחירי האנרגיה המתחדשת, ובחלק ניכר ממדינות העולם היא היום זולה יותר מאשר אנרגיה ממקורות פוסיליים. עם זאת, אנרגיה מתחדשת אינה חפה מבעיות: טורבינות רוח, לדוגמה, גורמות לפגיעה בציפורים ובנוף ולוחות סולאריים תופסים שטחים נרחבים.

שדה נפט בקליפורניה, ב-2015
שדה נפט בקליפורניה, ב-2015צילום: Jae C. Hong/אי־פי

IPCC - הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים

פאנל שהוקם על ידי האו"ם וארגון המטאורולוגיה העולמי ב-1988, מאגד עשרות מדענים מתחומים שונים ומספק דו"חות והערכות לגבי קצב התפתחות משבר האקלים. דו"חות הפאנל מבוססים על סקירת אלפי מחקרים ומהווים את הבסיס המדעי לדיון הפוליטי ולהסכמים הבינלאומיים בנוגע למשבר האקלים. דוחות ה-IPCC קובעים כי התחממות כדור הארץ ממשית, מסוכנת וקשורה ללא ספק לפעילות האדם. ב-2018 פרסם הפאנל דו"ח מיוחד, שקרא לממשלות לפעול לבלימת משבר האקלים לפני שהטמפרטורה הממוצעת העולמית תעלה ביותר מ-1.5 מעלות ביחס לרמה שלפני העידן התעשייתי. מומחי הפאנל קבעו כי קיים הבדל דרמטי בין עלייה של 1.5 מעלות לעלייה של 2 מעלות, שישפיע על תדירות הסופות וההצפות, מספר בני האדם שיסבלו ממחסור במי שתייה, קצב עליית מי הים ועוד. כיום, הטמפרטורה הממוצעת העולמית היא 0.9 מעלות יותר מאשר בתקופה הטרום תעשייתית. 

הסכם פריז

ההתחייבות הבינלאומית הראשונה למאבק משותף של כ-200 מדינות במשבר האקלים. המדינות שחתמו על ההסכם בבירת צרפת ב-2015 התחייבו להפחית את פליטת גזי החממה בשטחן, והוא מהווה כיום תוכנית פעולה למאבק זה. מטרת ההסכם היא להגביל את עליית הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת אל מתחת ל-2 מעלות צלזיוס יותר ביחס לעידן הקדם-תעשייתי, בהתאם להמלצת ה-IPCC, ויתרה מכך: להגבילה ל-1.5 מעלות צלזיוס עד לסוף המאה. ב-2017 הודיע ממשלו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על נסיגה מההסכם, מהלך שעורר ביקורת כלל-עולמית. ב-2018 התחייבו המדינות החתומות לכללים מוסכמים למדידה ודיווח על רמת פליטות גזי החממה. למרות המאמצים, בשנים שחלפו מאז חתימת הסכם פריז נמשך הגידול בפליטת גזי חממה לאטמוספירה.

המרד בהכחדה

תנועת עממית רחבה שהוקמה ב-2018 בבריטניה, במחאה על האדישות הממשלתית כלפי משבר האקלים. דרישות המרד בהכחדה הן כי הממשלות יאמרו את האמת על מצב החירום האקלימי, יפעלו באופן מיידי ומהותי לאיפוס פליטות הפחמן עד ל-2025, וכי ההחלטות בנוגע למשבר יתקבלו בפורומים של אסיפות אזרחים. על פי מייסדי הארגון, האסיפות הן תנאי הכרחי להצלחת הטיפול במשבר האקלים, שכן אופי ההחלטות שנדרשות מהממשלות בנושא סותרות את האינסטינקטים הפוליטיים של מנהיגי המדינות. מייסדי התנועה קבעו כתנאי להצלחתה גיוס של 3.5% מהאוכלוסייה. סניפים של המרד בהכחדה הוקמו בעשרות מדינות בעולם, בהן בישראל.

פעילות מחאה נגד ממשלות העולם על כך שאינן נוקטות בצעדים הנדרשים להתמודדות עם משבר האקלים, בתל אביב בחודש שעבר
פעילות מחאה נגד ממשלות העולם על כך שאינן נוקטות בצעדים הנדרשים להתמודדות עם משבר האקלים, בתל אביב בחודש שעברצילום: מיטל שפר/המרד בהכחדה

גרין ניו-דיל

תוכנית חקיקה מקיפה בארה"ב שנועדה להתמודד עם משבר האקלים. התוכנית מזוהה עם חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, שהציגה גרסה מפורטת שלה. מטרת התוכנית כפולה: הפחתה מרחיקת לכת בפליטות הפחמן כאמצעי לבלימת משבר האקלים, והיערכות תשתיתית וכלכלית להתמודדות עם תוצאותיו. כך, התוכנית מציעה החלפה מוחלטת של כל דלקי המאובנים במקורות אנרגיה מתחדשת, הקמת רשת חשמל חכמה ומערכות הגנה בפני הצפות ושריפות, שדרוג כל הבניינים בארה"ב לתקן אנרגיה חסכני, המרת תשתית התחבורה למערכת חשמלית ונקייה, והגנה על מערכות אקולוגיות. שם התוכנית נגזר מהניו-דיל, התוכנית הכלכלית שהוציאה את כלכלת ארה"ב מהשפל הגדול בשנות ה-30 של המאה ה-20. בימין בארה"ב תוקפים את התוכנית כבלתי ישימה והרסנית לכלכלה.

קורטז והסנטור אד מארקי במסיבת עיתונאים לקידום תוכנית גרין ניו דיל בוושינגטון בפברואר
קורטז והסנטור אד מארקי במסיבת עיתונאים לקידום תוכנית גרין ניו דיל בוושינגטון בפברוארצילום: רויטרס

בירוא יערות

תהליך כריתה או הבערה בקנה מידה רחב של יערות טבעיים על ידי בני אדם, כדי להשתמש בעץ כחומר גלם או לנצל את השטח לצורכי חקלאות וגידול בקר. במסגרת בירוא היערות הושמדו עד היום יותר ממחצית משטחי יערות הגשם בעולם. הבירוא פוגע ביכולת היערות למלא את תפקידן החיוני במערכת הטבעית: ייצור חמצן, הגדלת הלחות ושימור המגוון הביולוגי. כמו כן, היעלמותם של העצים, שמשתמשים בפחמן דו-חמצני לצורך צמיחתם והישרדותם, מצמצמת את יכולת היערות לקלוט את גז החממה מהאטמוספירה. בעקבות כך, בירוא היערות גורם להגדלת ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר ולהחמרת אפקט החממה וההתחממות הגלובלית.

טביעת רגל פחמנית

חישוב של כלל פליטות גזי החממה על ידי אדם, ארגון, מדינה, אירוע או מוצר. לא מדובר בחישוב מדויק, אלא כלי הסברתי וניתוחי כדי לעודד צעדים להפחתת הפליטות. טביעת הרגל הפחמנית של אדם כוללת את פליטת גזי החממה בייצור המזון שהוא אוכל, האנרגיה שבה הוא משתמש, המוצרים שהוא רוכש וכן הלאה. פעילי סביבה מתנגדים לעיתים לשימוש במונח לגבי בני אדם, שכן, לטענתם, ההיגיון שמאחוריו הוא הטלת האחריות על משבר האקלים על היחידים במקום על התאגידים והממשלות. קולות אלו נשמעו לאחר שענקית הנפט BP פרסמה באוקטובר 2019 מחשבון טביעת רגל פחמנית באתר שלה

טביעת הרגל של מוצר כוללת את מחזור חייו - האנרגיה הנדרשת לייצורו, החומר שממנו הוא עשוי, הובלתו, הובלת האשפה שנוצרה ממנו ותהליכי הפירוק שלו. חלק מהחברות הגדולות פועלות בשנים האחרונות להקטנת טביעת הרגל הפחמנית שלהן. כך, איקאה הודיעה כי עד סוף 2019 תייצר יותר אנרגיה ממקורות מתחדשים מזו שהיא צורכת. 

חשבו את טביעת הרגל הפחמנית שלכם

גרטה תונבורג

פעילה סביבה שוודית, ילידת 2003, שהפכה לסמלה של המחאה נגד האדישות הממשלתית והתאגידית למשבר האקלים. באוגוסט 2018 פתחה תונבורג בשביתת לימודים בדרישה שהממשלה השבדית תעמוד בהתחייבויותיה בהסכם פריז. היא התמידה מאז בשביתות בכל יום שישי מול הפרלמנט השבדי, ומחאתה צברה תאוצה וזכתה לחיקויים ברחבי העולם. תונבורג מקפידה לא לטוס ולא להשתמש בתחבורה מזהמת. באוגוסט 2019 היא הפליגה בסירה המפועלת באמצעות אנרגיית רוח ושמש כדי להשתתף בדיונים בנושאי האקלים בעצרת הכללית של האו"ם, שם תקפה בחריפות את האדישות מצד ממשלות העולם כלפי המשבר. תונבורג מאובחנת עם אוטיזם, דיכאון ותסמונת אספרגר, והפכה לסמל גם עבור המאובחנים עם תסמונת אלו.

הקשר בין מזון למשבר האקלים

תחומי החקלאות וייצור המזון הם בעלי השפעה גדולה על פליטת גזי חממה, ופגיעים ביותר נוכח שינויי האקלים. על פי מחקרים שונים, בין 18%-14% מגזי החממה נפלטים כתוצאה מתהליכי ייצור מזון. כמו כן, כמויות עצומות של גז מתאן - גז חממה עוצמתי במיוחד - נפלטות מקיבות בעלי החיים במשקי החי. בנוסף, החקלאות אחראית לבירוא שטחים גדולים לטובת גידול מזון לבעלי החיים, וכך פוגעת במערכת הטבעית שקולטת גזי חממה. משבר האקלים צפוי להניח בשנים הבאות קשיים הולכים וגוברים בפתחה של החקלאות, העיקריים בהם שיטפונות, בצורות, וגלי חום וקור. 

אנתרופקן (עידן האדם)

מונח שמבקש להגדיר את התקופה שהמהפכה התעשייתית כעידן גיאולוגי חדש בתולדות כדור הארץ. על פי תומכי ההגדרה, ההשפעה של האדם על האקלים, הנוף והמערכות האקולוגיות כל כך גדולה שיש להגדיר אותה כשלב חדש בתולדות כדור הארץ. את המונח הציע הכימאי זוכה פרס נובל, פול קורצן, ויש שמציעים לקבוע את הפיצוץ הגרעיני הראשון ב-1945 כנקודת ציון לתחילת עידן זה. השפעות האדם על הגיאולוגיה של כדור הארץ כוללות את שינויי האקלים, החמצת האוקינוסים (בגלל עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה), עליית מפלס הים, המסת קרחונים, שריפות של שטחי טבע, התגברות עוצמת הסופות, הכחדות בעלי חיים ועוד.

החמצת האוקיינוסים

אחת התופעות המדאיגות שנגרמות מעליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באסמוספרה היא השינוי הכימי שנגרם למי האוקיינוסים. האוקיינוסים קולטים כ-40% מהפחמן הדו-חמצני וממתנים את קצב שינוי האקלים. אולם, לשירות הזה שמספקים האוקיינוסים יש מחיר - עלייה בחומציות המים (ירידה בערכי הpH). לשינוי הכימי הזה עלולה להיות השפעה קשה על מינים רבים של אצות ובעלי חיים שלא יצליחו להסתגל לשינויים. המשמעות יכולה להיות פגיעה ביצורים שעומדים בבסיסה של שרשרת המזון הימית ובכך להביא לקריסה של מערכות אקולוגיות ימיות, היעלמות מינים ופגיעה ביכולת לקלוט פחמן ולפלוט חמצן. בעיה נוספת היא שככל שמי הים מתחממים, יכולתם לקלוט פחמן דו-חמצני יורדת, בשלב מסוים, חוששים המדענים, האוקיינוסים יתחילו לפלוט פחמן דו-חמצני במקום לקלוט אותו ואז תחל תגובת שרשרת שתקצין מאוד את משבר האקלים. 

ההכחדה השישית

בחצי מיליארד השנים האחרונות, שבהן התפתחו החיים היבשתיים בכדור הארץ, אירעו חמישה אירועי הכחדה ענקיים, שכללו הכחדת מינים רבים. המדענים מתווכחים לגבי המספר המדויק של אירועי ההכחדה והסיבות להם. בין הסיבות המוכרות נמצאות פגיעה של אסטרואיד או כוכב שביט (שגרמה על פי התיאוריה המקובלת להעלמות הדינוזאורים לפני 66 מיליון שנים), שינוי אקלימי מהיר, עלייה חדה בקרינה הקוסמית או אירועים גיאולוגים אדירים, כמו התפרצות הרי געש. חלק מהמדענים מגדירים את התקופה בה אנו חיים כאירוע ההכחדה השישי של החיים על פני כדור הארץ - כשהפעם הגורם לכך הם בני האדם. ראה מגוון ביולוגי. 

המגוון הביולוגי

המגוון הביולוגי הוא עושר האורגניזם, צמחים, בעלי חיים וחיידקים, שממלא את העולם. שינויי האקלים, זיהומים, פגיעה בשטחי טבע והתערבויות אחרות של בני האדם מדלדלים את המגוון הביולוגי. היעלמות מינים היא אחת מהסכנות המיידיות של משבר האקלים. בדו"ח חסר תקדים שפרסם האו"ם במאי 2019 נכתב כי הפעילות האנושית מסכנת את המשך קיומם של מיליון מיני צמחים ובעלי חיים מבין 8 מיליון המינים המוכרים לאדם. על פי הדו"ח, שנכתב בידי 145 מדענים וסקר 15,000 פרסומים, נמצאים בסכנת הכחדה יותר מ-40% ממיני הדו-חיים, יותר משליש מהיונקים הימיים ושליש מהאלמוגים בוני השוניות. 

פגיעה כל כך משמעותית במגוון הביולוגי תביא, להערכת כל המומחים, לקריסה של מערכות אקולוגיות שמספקות "שירותי מערכת" רבים לאנושות: החל מהאבקת צמחים, דרך קליטת פחמן ופליטת חמצן ועד לשימור של מיני בר של מזונות ותרופות. "במשך זמן רב אנשים חשבו על מגוון ביולוגי בתור שימור הטבע בפני עצמו", אמר רוברט ווטסון, יו"ר הפלטפורמה הבין-ממשלתית למדיניות מדעית בנושא מגוון ביולוגי ושירותי מערכות ביולוגיות, "אולם הדו"ח הזה מבהיר את הקשרים בין מגוון ביולוגי, טבע ודברים כמו ביטחון תזונתי ומים נקיים במדינות עשירות ועניות כאחת".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ