שריפות שפרצו באזור הארקטי ביוני היו המזהמות ביותר זה שנים

בחודש שעבר נפלטו באזור כ–60 מיליון טונות פחמן דו־חמצני, הכמות הגדולה ביותר שנמדדה שם ב–18 השנים האחרונות. מדענים מתריעים: האזור מתחמם פי 2.5 מהר יותר מהממוצע העולמי

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שריפה בצפון־מזרח רוסיה, בחודש שעבר. 2020 עלולה להימנות בין חמש השנים החמות ביותר שתועדו
שריפה בצפון־מזרח רוסיה, בחודש שעבר. 2020 עלולה להימנות בין חמש השנים החמות ביותר שתועדו צילום: Maxar Technologies/רויטר
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

שריפות עוצמתיות שפרצו בחודש שעבר באזור הארקטי שחררו לאטמוספרה כמות גדולה יותר של גזים מזהמים מזו שנמדדה בכל חודש ב–18 השנים האחרונות, מאז שהחל איסוף המידע באזור. כך דיווחו שלשום מדענים מהמרכז האירופי לחיזוי אקלימי.

האזור הארקטי מתחמם במהירות הגדולה לפחות פי שניים וחצי מהממוצע העולמי, האדמה באזור יבשה מתמיד והשריפות מתפשטות על פני שטחים נרחבים. האש שפרצה שם ביוני האחרון הביאה לפליטת 59 מיליון טונות של פחמן דו־חמצני — כמות העולה על פליטת הפחמן של נורווגיה, מדינה המפיקה נפט, במשך שנה שלמה.

הפעם האחרונה שבה השריפות באזור הארקטי היו כה חזקות או פלטו כמויות גדולות כל כך של גזים רעילים היתה בשנה שעברה, שגם היא שברה שיאים בתחום. "טמפרטורות גבוהות ותנאי שטח יבשים הם תנאים אידיאליים להתפרצות השריפות האלו ולהימשכותן במשך זמן רב על פני אזור נרחב כל כך", אמר מארק פארינגטון, מומחה לשריפות מהמרכז האירופי לחיזוי אקלימי.

טמפרטורות גבוהות במיוחד שנמדדו בצפון הרחוק של רוסיה מעידות כי גם השנה הנוכחית תהיה חמה באופן חריג ברחבי העולם. הטמפרטורות הממוצעות באזור ביוני האחרון תאמו כמעט לגמרי את אלה של 2019, כך ש–2020 עלולה להימנות בין חמש השנים החמות ביותר שתועדו מאז החל המחקר בנושא.

איך עוצרים את משבר האקלים? סיבות ופתרונות

הטמפרטורות הממוצעות באירופה בחודש יוני היו גבוהות ב–1.3 מעלות צלזיוס מהממוצע בתקופה המקבילה בין השנים 2010–1981. בווׂרחויאנסק, עיר סיבירית הידועה בעיקר בכך שהוגלו אליה מתנגדי משטר בתקופת שלטון הצארים, הטמפרטורה הגיעה ב–20 ביוני לשיא של 38 מעלות צלזיוס. באזור הארקטי הסיבירי הקרקע יבשה יותר מאי־פעם, ולדברי מדענים, שכבת השלג שנמדדה שם ביוני הגיעה לשפל שלא נראה מעולם. הנתונים תואמים לדפוס ההתחממות שמתארים דיווחים מדעיים אחרים.

התחממות האזור הארקטי משפיעה גם על מקומות אחרים. מחקרים רבים, כולל זה שנערך ב–2018 על ידי המינהל הלאומי לאוקיינוסים ולאטמוספרה, מגלים כי ההתחממות הבלתי פוסקת של האזור הארקטי גורמת להתרחשות אירועי אקלים קיצוניים ברחבי העולם. מדענים במרכז האירופי לחיזוי אקלימי ציינו כי שריפות הן אמנם עניין שבשגרה באזור הארקטי, אך גודלן ועוצמתן בשנתיים האחרונות מהווים סיבה לדאגה.

מאחר שהן פולטות כמויות רבות כל כך של פחמן דו־חמצני, השריפות תורמות באופן משמעותי להתחממות כדור הארץ, ומדענים אומרים שהן גם עלולות לגרום להמסה נוספת של קפאת־עד — שכבת הקרקע הקפואה תמיד — באזור הארקטי. פירוק של חומר אורגני, כמו צמחייה ובעלי חיים מתים, באדמה שהיתה בעבר קפואה עלול לגרום לפליטה נוספת של מתאן, גז חממה מזיק. מדענים ציינו גם כי העשן הנפלט מהשריפות בסיביר מתפשט באזור האוקיינוס השקט הצפוני ומגיע עד לאזור הצפוני־מערבי של האוקיינוס.

במקביל, מאז ינואר האחרון נהרס כתוצאה משריפות באמזונס בברזיל יער בשטח של כ–3,400 קמ"ר, 20% יותר מהשטח שנהרס אשתקד כתוצאה מכריתת עצים, כך לפי נתוני המכון למחקר סביבתי באמזונס והמרכז לחקר יערות במסצ'וסטס. השריפות באמזונס ב–2019, בנוסף לשריפות היער באינדונזיה ובאזור הארקטי, הגדילו את כמות פליטות הגזים הרעילים בעולם, לאחר שנים של ירידה קבועה בהן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ