"הארץ" מסביר: מה הגורמים למשבר האקלים ומה צפויות להיות תוצאותיו?

השיח הציבורי והתקשורתי על שינויי האקלים מלא באי-דיוקים ובמידע חלקי. מה הם בדיוק גזי חממה, למה השנים האחרונות היו כל כך חמות ומהי נקודת האל-חזור - "הארץ" ריכז את השאלות המרכזיות לגבי הסיבות המשבר

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דוב קוטב בחוג הארקטי, ב-2017

במשך מיליוני שנים, האקלים על פני כדור הארץ עבר שינויים רבים שמקורם במחזוריות טבעית. אולם בניגוד לשינויים טבעיים אלו, בקרב הקהילה המדעית שוררת כיום הסכמה רחבה ביותר כי בשתי המאות האחרונות מתחולל שינוי אקלימי שלא התרחש בעבר - והוא קשור באופן סיבתי בפעילות האדם. סימני המשברים ניכרים כבר היום וצפויים להחמיר בשנים הבאות. מה הסיבות למצב הנוכחי וכיצד ניתן להתמודד איתו היום ובעתיד?

מה גורם למשבר האקלים?

החיים בכדור הארץ מתאפשרים בין היתר בזכות ריכוז טבעי של גזי חממה - פחמן דו-חמצני, מתאן, תחמוצות חנקן, אדי מים וגזים אחרים. בגלל יכולתם של הגזים הללו לספוג חלק מקרינת השמש החוזרת מפני כדור הארץ, הם יוצרים "אפקט חממה". ללא נוכחותם, הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ היתה קרה יותר בעשרות מעלות.

אולם עם תחילת המהפכה התעשייתית במאה ה-19, החל האדם לעשות שימוש נרחב בדלקים כמו פחם, נפט וגז טבעי, ובחומרים כימיים במסגרת פעילות חקלאית ותעשייתית. אלה פולטים לאטמוספרה כמויות הולכות וגדלות של גזי חממה ומביאים לעליית הטמפרטורות בכדור הארץ. המרכזי מבין גזים אלו הוא פחמן דו-חמצני, אשר יותר ממחצית הגידול בפליטתו התרחש מאז 1970, בעיקר כתוצאה מהתחבורה, התעשייה וייצור החשמל במדינות המתועשות באירופה ובצפון אמריקה.

בעשורים האחרונים, עם התפשטות התיעוש ואורח החיים המערבי לאזורים אחרים בעולם (בעיקר לאסיה), התגברה פליטת גזי החממה. במקביל, גבר גם קצב בירוא היערות והפגיעה בשטחי טבע שמסוגלים היו לספוג חלק מגזי החממה שנפלטים לאטמוספרה. כריתת יערות, חקלאות אינטנסיבית, זיהום האוקיאנוסים ופיתוח ובינוי מואצים פגעו קשות ביכולת המערכת הטבעית להתמודד עם הגידול ברמות הפחמן הדו-חמצני.

האם תוצאות שינוי האקלים ניכרות כבר היום?

משבר האקלים בא לידי ביטוי בשיאי טמפרטורה שנשברים כמעט בכל שנה. חמש השנים החמות ביותר מבחינת הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת היו כולן בין 2018-2014. בעת כתיבת שורות אלו עדיין לא נכתב סיכום של 2019, אבל ההערכה היא שהיא תמוקם בין שלושת המקומות הראשונים. לדברי מדענים שונים, המשבר בא לידי ביטוי גם בעוצמתם ושכיחותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו בצורות, שיטפונות, שריפות, סופות וגלי קור וחום.

ניתוח מדידות מתחילת המאה הקודמת מראה כי הטמפרטורה הממוצעת עלתה מאז ב-0.8 מעלות. בהתייחס לאזורים יבשתיים בלבד, שיעור העלייה הוא כפול - שכן האוקיינוסים קולטים את רוב החום שנגרם כתוצאה מאפקט החממה ומעניקים לאנושות זמן נוסף להתמודד עם המשבר. להערכת מדענים רבים, ההשלכות של השינוי האקלימי כבר מורגשות בתופעות כמו הצטמקות היקף כיסוי הקרח באנטרקטיקה ובקוטב הצפוני, הצטמקות הקרחונים בהרים, התחמצנות האוקיאנוסים (עליית החומציות הכימית של המים) ועוד.

גל חום בפריז, ביולי. חמש השנים האחרונות היו החמות ביותר שנמדדו
גל חום בפריז, ביולי. חמש השנים האחרונות היו החמות ביותר שנמדדוצילום: Rafael Yaghobzadeh / AP

בנוסף, לא ניתן להפריד בין משבר האקלים לבין המשבר האקולוגי. שינויי האקלים, לצד הלחץ שמפעיל הפיתוח האנושי ברחבי העולם, גרמו לנזקים חסרי תקדים למערכות האקולוגיות ולאיום ממשי על קיומם של מאות אלפי מינים של בעלי חיים. קצב הכחדת המינים בעולם כה מהיר, עד כי יש המציעים לראות בתקופה זו את "אירוע ההכחדה השישי" בתולדות כדור הארץ.

האם מאוחר מדי לחולל שינוי?

התחזיות לגבי עוצמת והשפעת המשבר בעתיד מבוססות על הנחות לא ודאיות, ולכן קשה לאמוד את דיוקן. כך, אין ודאות לגבי גודל האוכלוסייה בעתיד, קצב המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים, אופי השינויים הטכנולוגיים ומה תהיה מידת המחויבות של הממשלות להפחתת הפליטות. אולם לפי כל התרחישים, גם האופטימיים שבהם, צפויה הטמפרטורה של כדור הארץ להמשיך לעלות באופן משמעותי. המצב יילך ויחמיר והשינויים עלולים להשפיע על כושר ייצור המזון, התפשטות מחלות, תנועת מהגרים, היכולת לחיות באזורים חמים או בסמוך לחופים ועוד.

אחת הבעיות החמורות בנוגע למשבר האקלים היא היזון חוזר חיובי בחלק ממערכות האקלים. כך, למשל, הצטמקות כיפות הקרח בקטבים מחלישה את אפקט האלבדו (החזר קרינה מהשמש בשל לובן הקרח), דבר שמגביר את ההתחממות - וחוזר חלילה. דוגמה נוספת היא המסת הקרקע בסיביר, שמובילה לשחרור כמות גדולה מאוד של גז מתאן - שהוא בעצמו גז חממה רב עוצמה.

מערכות ההיזון החוזר מדאיגות במיוחד, שכן התעצמותן עלולה להביא למה שהמדענים מכנים "נקודת האל-חזור" (tipping point) - שממנה תחל המערכת הטבעית של כדור הארץ להאיץ במהירות רבה את משבר האקלים. קיים ויכוח לגבי כמה רחוקים אנחנו מנקודת האל-חזור ומה בדיוק יקרה כשנחצה אותה, אך אין עוררין שאחריה יהיה קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור ולשקם את מערכת האקלים ואת האקולוגיה של כדור הארץ.

אז מה עושים?

המדיניות הבינלאומית להתמודדות עם המשבר מגובשת בוועדות אקלים, וההסכם האחרון שגובש בנושא הוא הסכם פריז מ-2015. במסגרתו התחייבו המדינות - בהן ישראל - ליעד של הפחתת פליטות גזי חממה. הן אמורות להשיג את המטרה באמצעות מעבר לאנרגיות מתחדשות, בנייה חסכונית באנרגיה, שימור יערות או נטיעת עצים חדשים כדי לספח גזי חממה, ושינוי בשיטות החקלאויות (שאחראיות לרבע מכלל פליטות גזי החממה). מטרת ההפחתה היא להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ ללא יותר משתי מעלות לעומת התקופה הטרום-תעשייתית. לפי הערכות שונות, אין די ביעד זה ויש להגביל את העלייה ללא יותר ממעלה וחצי.

טורבינות רוח בקניה, בשנה שעברה. היעד הוא להפחית את פליטת גזי החממה
טורבינות רוח בקניה, בשנה שעברה. היעד הוא להפחית את פליטת גזי החממהצילום: Thomas Mukoya/רויטרס

מכיוון שלא ניתן יהיה להימנע לחלוטין מההשלכות של משבר האקלים, מתקיימות גם הכנות להתמודדות עם השינויים. כך, בערים רבות שממוקמות בסביבה מדברית מנסים לגבש תכנון עירוני שמותאם למזג אוויר חם יותר. במדינות אחרות שוקלים להציב מיגון מפני עליית מפלס הים. במדינות איים מסוימות שוקלים לקנות שטחי קרקע במדינות אחרות ולהעביר אליהם את תושביהן במקרה של הצפה.

משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים של האנושות במאה הנוכחית, וצפוי להיות כזה גם אחריה. מנקודת מבט אופטימית, ניתן לקוות כי בסופו של דבר ההתמודדות עם המשבר תקדם גם את ההגנה על הסביבה - בגלל שהיא תגייס את הציבור, את החברות הגדולות ואת המדינות לערוך שינויים בניהול משאבי הטבע ובאורח החיים של האנושות כולה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ