רגע בטבע: אחוות צבאים, או מה שקורה ברווקייה נשאר ברווקייה
צבאים שנותרו ללא נחלה ובנות זוג במהלך קרבות הסתיו נסוגים לשטחים איכותיים פחות, שם הם עסוקים בעיקר באכילה, משחק ושינה. גם בהיעדר נקבות, הצבאים הצעירים לא נמנעים מפעילות מינית במהלך החורף
אחד מהאזורים החשובים לצבי הישראלי בבירה הוא נחל פרת עליון, שאגן ניקוזו מתחיל בין פסגת זאב ונווה יעקב. זהו אחד המעוזים הגדולים והחשובים של הצבי הישראלי ממזרח לקו פרשת המים, והוא מונה כ-200 פרטים.
אחת התופעות המרשימות באוכלוסייה זו היא הרווקייה הגדולה. צבאים בודדים זוכים בנחלה במהלך קרבות הסתיו, והם עסוקים בהזדווגות ושמירה על נחלתם. המפסידים, זכרים זקנים נטולי נחלה וצעירים שגורשו מהעדר, יוצרים רווקיות שמתרכזות בשטחים פחות איכותיים במעלה הנחל.
לרווקייה חוקים והווי משלה, ושוכניה עסוקים במה שזכרים טובים בו: משחק, אכילה ושינה. עבור הזכרים הצעירים, החיים ברווקייה הם הכשרה לעתיד כבעלי נחלה פוטנציאליים. המשחקים מפתחים מיומנות קרב ובעיקר כוח בשרירי הצוואר. עבור הזקנים זהו סוג של בית אבות.
יחסים מעניינים נרקמים ברווקייה. הזקנים המנוסים, מנושלי הנחלות, משמשים כמעין מורי דרך, מדריכי קרב שמעבירים ידע ומסייעים בפיתוח העוצמה הנדרשת לקראת קרבות העתיד. בין הצעירים מתפתחת חברות משולבת ביריבות. הביטוי העיקרי ליחסים מורכבים אלו קורה באזורים מוגדרים שבהם הרווקים נפגשים למעין מועדון קרב או משחקיות.
במהלך החורף, כשבנחלות זכרים עסוקים ברבייה, במשחקיות נערכים הקרבות, השיעורים הפרטיים, שפע של גילוי חברות ובאופן מפתיע - גם פעילות מינית ראשונה. באחד מימי הצילום נתקלתי בשני זכרים באזור טרשי שהיו עסוקים בחיזור שהסתיים במגע מיני מובהק.
