זה לא רק שינויי אקלים: שוניות האלמוגים בסכנה בגלל זיהום ודיג

צפריר רינת
צפריר רינת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שונית אלמוגים בריאה ושמורה, המרוחקת מאזורי ישוב באינדונזיה
שונית אלמוגים בריאה ושמורה, המרוחקת מאזורי ישוב באינדונזיהצילום: אביגדור אבלסון
צפריר רינת
צפריר רינת

שינוי אקלים הוא, לדעת מדענים רבים, האיום הסביבתי המשמעותי ביותר שיצר האדם. ההסכמה על כך רחבה, אבל יש מחלוקת נוקבת בעניין המשקל שיש לתת לתופעה ביחס לאיומים אחרים, כאשר קובעים מדיניות להגנת הסביבה. איומים כאלה קיימים בשפע, ברמה מקומית ועולמית.

אחת המערכות האקולוגיות שבה יש, לדעת חלק מהמדענים, סימנים מובהקים של השפעות שינוי האקלים היא שונית האלמוגים. השונית מוגדרת לא פעם כמקבילה של היערות הטרופיים בסביבה הימית, בשל עושר המינים שהיא מסייעת לשמר והתרומה הגדולה שלה לקיום מערכות נוספות ובעבור האדם. לדעת מדענים רבים, עלייה בטמפרטורה ובחומציות של הים, הקשורה בשינוי אקלים, כבר גורמת נזקים כבדים לשוניות רבות בעולם.

שונית אלמוגים שנפגעה משימוש בדינמיט באינדונזיה
שונית אלמוגים שנפגעה משימוש בדינמיט באינדונזיהצילום: אביגדור אבלסון

בשנתיים האחרונות התפרסמו כמה מחקרים שעסקו במצב השוניות. אחד הבולטים שבהם התפרסם בכתב העת "Scientific Reports", ובו ניתחו שני מדענים אמריקאים את הקשר בין ההידרדרות במצב שוניות לצפיפות אוכלוסייה אנושית, היוצרת איומים סביבתיים. מסקנתם היתה, שאין קשר כזה. "לגורמים מקומיים כמו זיהום ודיג יש השפעה מינימלית, או שהיא נמצאת תחת מיסוך של גורמים גלובליים, כמו התחממות מי האוקיינוס", נכתב במאמר.

מכאן נגזרה המסקנה, שניהול מקומי של גורמי איום סביבתיים לא יוכל להביא לשיקום אוכלוסיות אלמוגים או להגביר את עמידותן בפני השפעות סביבתיות רחבות היקף. את הדגש יש לשים על צמצום פליטות הגזים הגורמים לשינויים באקלים.

לפני חצי שנה פירסם כתב העת "Nature" מחקר שערכה קבוצה גדולה של מדענים מאוסטרליה, ובו נבחנו הגורמים לתופעה של הלבנת אלמוגים בשוניות במדינה זו, ובראשן "Great Barrier Reef", אולי השונית המפורסמת בעולם. האלמוגים מלבינים לאחר שנפגע הקשר ביניהם לבין אצות החיות אתם בסימביוזה. על פי ההערכה, כמחצית האלמוגים בשונית המפורסמת נפגעו באירועי הלבנה בשנתיים האחרונות. גם במחקר הזה סברו החוקרים, שההלבנה נגרמת בעיקר כתוצאה של שינוי בטמפרטורת המים. "מצאנו שניהול מקומי של הדיג ואיכות המים בשוניות מציע מעט, אם בכלל, הגנה לאירועים חוזרים ונשנים של הלבנה", כתבו.

המסקנות הללו מטרידות מאוד מדענים כמו פרופ' אביגדור אבלסון מאוניברסיטת תל אביב. אבלסון חוקר בשנים האחרונות מערכות אקולוגיות באזורים שונים בעולם, ובהם הפיליפינים ומדינות נוספות באזור. הוא חושש, שקבלת המסר הזה של המדענים על ידי מקבלי החלטות יביא להזנחת פעילות שמירת הטבע השוטפת בשוניות, ולכך יהיו השלכות הרסניות על עתידן. ניסיונו שלו ושל מדענים נוספים מצביע על קשר סיבתי ברור בין פעילות האדם ומצב השוניות. אבלסון נותן כדוגמה כמה שוניות בפיליפינים הנמצאות באותו אזור. באחת מהן יש זיהום נרחב, שמקורו בטיפול לקוי בשפכים ופעילות נרחבת של דיג, ומצבה הידרדר. בשונית אחרת היקף הפעילות האנושית מצומצם יותר, ומצב השונית טוב בהרבה.

אלמוגים רכים מתיישבים על שונית באינדונזיה, שנפגעה קשות משימוש בדינמיט לצורכי דיג
אלמוגים רכים מתיישבים על שונית באינדונזיה, שנפגעה קשות משימוש בדינמיט לצורכי דיג צילום: אביגדור אבלסון

עם עוד כמה מדענים היה אבלסון שותף לניסוח תגובה על מחקרים המבטלים את חשיבות פעילות השימור המקומית. בתגובה זו, שטרם התפרסמה בכתב עת מדעי, הם מסכימים על כך שיש חשיבות רבה לפעילות שתמנע השפעות שליליות של שינוי אקלים, אך מסקנות של מחקרים שפורסמו באחרונה סותרות לדבריהם מחקרים רבים, המראים שפעילות האדם ברמה המקומית והאזורית היא הגורמת להידרדרות מצב שוניות האלמוגים. כמו כן יש מחקרים שהראו, שפעילות מקומית של הנהלת השמורות גורמת להתאוששות של אוכלוסיות אלמוגים שנפגעו. לא פעם מדובר בהגבלה של דיג וצלילה, או אכיפה טובה יותר כלפי גורמים שזיהמו את השונית. מדובר בפעולות שהן גם ישימות יותר לביצוע בהיבט הכספי, היבט בעל חשיבות מכרעת בעיקר במדינות מתפתחות.

פרופ' אבלסון מתאר שוניות שנפגעו קשות בעקבות שימוש בציאניד או דינמיט במהלך פעילות דיג. ברור שלכך אין כל קשר לשינויי אקלים. "הטיפול בגורמי עקה מקומיים יסייע לא רק להגנה מיידית של השונית, אלא גם יחזק את העמידות שלה בפני שינויי אקלים בעתיד", הוא טוען. "מה גם, ששוניות כבר הוכיחו שיש להן יכולת הסתגלות לתופעות של עלייה בחומציות או בטמפרטורה של מי הים".

תובנה זאת רלוונטית לעוד מערכות אקולוגיות הנתונות ללחץ אנושי. שטחים טבעיים באזורים צחיחים או צחיחים למחצה חשופים במידה רבה להשפעות של שינויי אקלים. אם מיני הצומח והחי שבהם יישמרו ולא ייפגעו מציד או זיהום מי תהום, יש להן סיכוי טוב יותר לעמוד באתגרי ההתחממות העולמית. הם יזדקקו לכושר עמידה כזה מאחר שברור כעת, שגם אם תהיה הפחתה ניכרת בפליטת גזי החממה בעתיד, מה שכבר נפלט יגרום לשינויי אקלים במשך שנים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ