טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה רק עם מינוי דיגיטלי של הארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התוכנית בצה"ל: הרס אזורים ו"כוח לא פרופורציונלי" בתגובה לטילים

מדברי אלוף פיקוד הצפון וקצינים במיל' עולה כי למרות תוצאות מלחמת לבנון, יימשך מתן העדיפות לתקיפות מהאוויר

תגובות

כיצד תיראה המלחמה הבאה? סדרת פרסומים גלויים מהימים האחרונים, מעלה תשובה מפתיעה: אולי לא כל כך שונה מהמלחמה הקודמת. לאחר הכישלון הישראלי במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 והביקורת שספג הצבא בעקבותיו, רווחה הסברה שצה"ל יחזור במהירות לתפיסות הפעולה הישנות שלו ובראשן ביצור מעמדו של התמרון (תנועת כוחות שריון וחי"ר) והעדפתו על פני האש (חימוש מדויק, בעיקר מהאוויר). ואולם, ראיון עם אלוף פיקוד הצפון, לצד שני מאמרים של קצינים בכירים במילואים השותפים לתהליכי החשיבה הצבאיים, מעלים שצה"ל ימשיך לתת עדיפות גבוהה לשימוש באש, אף שהמטרות שייפגעו יהיו שונות מהיעדים בסיבוב האחרון.

הדיון בסוגיה אינו תיאורטי. אף שנראה שהצדדים בצפון, ישראל וחיזבאללה, אינם מעוניינים במיוחד בעימות אלים נוסף, התלקחות קרובה היא תרחיש אפשרי. התרחיש עשוי להתממש כתוצאה מפיגוע נקמה על ההתנקשות בבכיר חיזבאללה עימאד מורנייה, או כפעולת מנע ישראלית נגד מה שמוגדר כ"קו אדום", הכנסת טילי נ"מ חדישים ללבנון.

אלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט, הציג שלשום בראיון ל"ידיעות אחרונות" את מה שהוא מכנה "דוקטרינת דאחיה". בעימות הבא, אמר, תרחיב ישראל את יכולת ההרס שהפגינה לפני שנתיים בדאחיה, הרובע השיעי בביירות. "בכל כפר שממנו יירו לעבר ישראל, נפעיל כוח לא פרופורציונלי ונגרום שם נזק והרס אדירים. מבחינתנו, מדובר בבסיסים צבאיים". אייזנקוט מדבר על החרבת הכפרים השיעיים בדרום ועל שיטת ענישה דומה גם נגד סוריה, במקרה של מלחמה. "זו לא המלצה. זו התוכנית והיא כבר אושרה", אמר. ציד של משגרי רקטות הוא בעיניו "שטות מוחלטת. כשיש אלפי טילים בצד השני, אין לך אפשרות לצוד אותם". ישראל צריכה להתמקד בהרתעה, חלקה (כפי שבא לידי ביטוי בראיון) עוד בטרם עימות. "יש לנו היקף חימוש גדול פי מאה", הוא מסביר.

חברו הקרוב של אייזנקוט, אל"מ (מיל') גבי סיבוני, מרחיב במאמר שפירסם במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב, את הבסיס התיאורטי של הצהרות האלוף. "הולכת ומתגבשת תפישה מעודכנת במענה של ישראל לאיומי רקטות וטילים מסוריה, לבנון ורצועת עזה", הוא כותב.

הפתרון? "מהלומה לא פרופורציונלית, הפוגעת בליבת התורפה של האויב, כשהמאמץ לפגיעה ביכולות השיגור הוא משני. מיד עם פרוץ העימות יידרש צה"ל לפעול במהירות ובעוצמה חסרת פרופורציה לאיום ולפעולת האויב, כדי לפגוע ולהעניש בהיקף שיחייב תהליכי שיקום ארוכים ויקרים. פגיעה זו חייבת להתממש בזמן קצר ככל האפשר, תוך העדפת פגיעה בנכסים על פני המרדף אחר כל משגר... מענה שכזה עתיד לשמר זיכרון רב שנים אצל מקבלי ההחלטות בסוריה ובלבנון, שיעמיק את ההרתעה".

האויב הלא נכון

במסגרת INSS יוציא בעוד כשבוע האלוף (מיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש אגפי התכנון והמבצעים במטכ"ל, מאמר נוסף באותו עניין, בו הוא הולך צעד אחד רחוק יותר. לדעתו, ישראל נכשלה במלחמת לבנון השנייה ועלולה להיכשל בשלישית, משום שהיא נלחמת נגד האויב הלא נכון: חיזבאללה, במקום מדינת לבנון. השיפור ביכולת חיזבאללה מאז המלחמה מקזז את השיפור ביכולת צה"ל, הוא כותב. אבל חשוב יותר: לא ניתן לנצח ארגון גרילה הפועל בחסות מדינה חסינה מתגובה. העובדה שחיזבאללה בנה מחדש את מאחזיו מתחת לכפרים השיעיים בדרום תקשה על תמרון של צה"ל, וגם מאמץ ממוקד נגד אזורי השיגור לא יצליח להוריד את מספר הרקטות שתספוג ישראל לפחות מכמה עשרות ביום.

חיזבאללה, כותב איילנד, פועל בתנאים אופטימליים מבחינתו. בלבנון מכהנת ממשלה לגיטימית, הנתמכת בידי המערב, אך בפועל כפופה לחלוטין לרצונו של הארגון השיעי. איילנד מציע מהלך מקדים: העברת מסר ישראלי חד-משמעי לממשלת לבנון, כבר כעת, שלפיו במלחמה הבאה יחוסל צבא לבנון, ייהרסו התשתיות האזרחיות והאוכלוסייה הלבנונית תסבול. "בביירות לא יילכו לים כשבחיפה יישבו במקלטים", הוא כותב.

בזמן שאייזנקוט וסיבוני מדברים בעיקר על פגיעה בעדה השיעית, איילנד רואה כמטרה העיקרית את התשתיות בלבנון. הפתרון שלו מזכיר, במידת מה, את מה שביקש הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ לעשות במלחמה האחרונה, אולם נבלם בווטו נחרץ של הממשל האמריקאי. גם "דוקטרינת הדאחיה" של אייזנקוט מעלה סימני שאלה: האם לא תקום זעקה בינלאומית, לנוכח ההרס ותעצור במהירות את המהלך הישראלי, במצב נוח יחסית ליריב?

מה שמשותף לשלושת המאמרים הוא הדגש המחודש על העוצמה האווירית. מי שסבר שחיל האוויר יידחק הצידה בעקבות תוצאות המלחמה בלבנון לפני שנתיים עתיד כנראה להתבדות.



הריסות בביירות, בזמן מלחמת לבנון השנייה. הקצינים מסכימים כי חשיבות הפגיעה במשגרים משנית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#